אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ז תמוז תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ז תמוז תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ז תמוז תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ז תמוז תשע"ט

מסכת תמורה דף י"א

דף י"א ע"א 

מקדישין אברין – כלומר שמקדיש אבר אחד של בהמה, וממירין אחר כך באותה בהמה, לפי שהקדושה פשטה בכל הבהמה. ואפילו רבי יהודה הסובר שהאומר רגלה של זו עולה לא פשטה קדושה בכולה, מודה בהקדיש אבר העושה אותה טריפה שפשטה קדושה בכולה. אבל אין ממירין אברים בהן, אם אמר אבר בהמה זו תמורה תחת שלימה זו לא קדשה.

עוברים שקדשו במעי אמן, כגון ולד קדשים, אע"פ שאין קדושים, אין ממירין בהן כל זמן שהן במעי אמן. אבל כשנולדו, לרבי יהודה ממירין בהן.

השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי – י"א שאינה נאכלת אלא לזכרי כהונה ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים, ואינה נאכלת אלא ליום אחד, וי"א שנאכלת לכל אדם, ונאכלין בכל מקום, ואינן נאכלין בעזרה. ללשון ראשון – נחלקו בבהמת קדשים שנתעברה, שלתנא בתרא ולדות קדשים בהוויתן הם קדושים, כלומר בלידתן, אבל במעי אמן אינן קדושים. ולתנא קמא במעי אמן הן קדושים. וללשון שני – אין כאן מחלוקת, אלא שאם נתעברה לאחר הקדשה, נאכלת העובר לכל אדם שוולדות קדשים בהוויתן הן קדושים, וכשהקדישה מעוברת דין העובר כאמה לרבי יוחנן שקדושה חלה על העוברין.

כלאים, טרפה, ויוצא דופן, טומטום ואנדרוגינוס – לא קדושין בתמורה, שאם הן חולין והמירן בבהמת קדשים אינם נתפסין, וכל שכן אם הקדישם ממש אינן קדושין. ולא מקדישין לעשות תמורה, שאם הן קדושים והמיר בהמת חולין בהן אינה תמורה. ואיך יתכן שהן קדושים? במקדיש בהמה ואחר כך נטרפה, ובמקדיש ולד במעי אמו ויצא דרך דופן. וי"א בוולדות קדשים וכרבי יהודה שהוולד עושה תמורה.

למסקנת הגמרא לדברי הכל קדושה חלה על העוברין בתם במעי תמימה. ולא נחלקו רבי יוחנן ובר פדא אלא בתם במעי בעלת מום, שלבר פדא כיון שאין מקדישין את אמו בקדושת הגוף, גם הוולד לא קדוש, ולרבי יוחנן חשובין כשני בהמות, ש'עובר לאו ירך אמו', ומקדישין את העובר אע"פ שאין מקדישין את האם.

דף י"א ע"ב 

האומר רגלה של זו עולה – לרבי מאיר ורבי יהודה תמכר לצרכי עולות, ודמיה חולין, חוץ מדמי אבר שבה, שנאמר 'ממנו לה' יהיה קודש', ממנו לה' ולא כולו לה'. והלוקח יוצא בה ידי חובתו כשאמר הרי עלי עולה בחייה, כלומר הרי עלי להקריב כל האברין שהבהמה חיה ממנה, והרי כן עשה שהמוכר לא הקדיש אלא אבר שאינה חיה ממנו.  ולר' יוסי ור' שמעון כולה עולה, שנאמר 'כל אשר יתן ממנו לה", כשהוא אומר 'יהיה קדש' לרבות את כולה.

ולא נחלקו אלא כשהקדיש אבר שאין הנשמה תלויה בה, אבל אם הקדיש אבר שהנשמה תלויה בה, מודה רבי יהודה שכולה עולה. ונחלקו אמוראים מה נחשב לדבר שהנשמה תלויה בה: לרב חסדא כל שעושה אותה טריפה, שסובר הטריפה אינה חיה. ולרבא דבר שעושה אותה נבילה, אבל דבר שעושה אותה טריפה לא, שהטריפה חיה. אבל אם הקדיש הירך וחלל שלה כולה עולה, אע"פ שהיא חיה, כיון שעושה אותה נבילה. ולרב ששת אין כולה עולה עד שיקדיש דבר שהיא מתה, אבל חלל וירך שלה אין עושה אותה נבילה כיון שהיא חיה.

ניטלה ירך מן הבהמה וחלל שלה והיא חיה – לרבי אלעזר ורבא נבילה היא, ולרב ששת אינה נבילה.

הקדיש רגל של עוף – נסתפק רבא אם פשטה קדושה בכולה כמו בבהמה או לא.

הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף. ואם הקדיש רק אבר לדמיו – נסתפק רבא אם אומרים מיגו שחל עליו קדושת דמים חל עליו קדושת הגוף, ומיגו שחל על האבר פשטה קדושה בכולה, או שאין אומרים 'מיגו' שני פעמים.

הקדיש אבר של בהמה – נסתפקו בגמרא אם מותר בגיזה או לא. ואע"פ שבכור שיש בו שותפות לישראל וגוי מותר בגיזה, היינו משום שלא חלה עליה קדושה כלל, אבל כאן חלה קדושה על האבר. וי"א ששם אין בידו להקדישו שהרי יש לגוי שותפות בו, וכאן בידו להקדישו.

הקדיש עורה – נסתפק אביי אם מותרת בעבודה מן התורה או שאסורה מפני שמכחיש העור. ומדרבנן וודאי אסורה, וכדין האומר מה שבמעיה של זו עולה, שאסורה בעבודה מפני כחוש עובר שבה. ובגיזה מותרת אפילו מדרבנן, לפי שאינה מכחשת אותה.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס