דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ז תשרי תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ז תשרי תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ז תשרי תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ז תשרי תשע"ח

מסכת סנהדרין דף צ"ג

דף צ"ג ע"א 

גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת – שהזכירם הכתוב בנבוכדנצר קודם שהזכיר המלאך.

בשעה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש באו כל אומות העולם וטפחו לשונאיהן של ישראל על פניהם – אמרו להם: יש לכם אלוה כזה ואתם משתחוים לצלם. מיד פתחו ואמרו: 'לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה'.

'אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו' – אמר הקב"ה: אמרתי אעלה בתמר – אלו ישראל, ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחד של חנניה מישאל ועזריה.

'ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדם והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים' – ביקש הקב"ה להפוך כל העולם ללילה, אין 'איש' אלא הקב"ה שנאמר 'ה' איש מלחמה ה' שמו', 'על סוס אדם' – ביקש להפוך כל העולם לדם, כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו – 'והוא עומד בין ההדסים' והיינו צדיקים, שנאמר 'ויהי אומן את הדסה', 'אשר במצולה' – בבל, מיד מלאים רוגז נעשים שרוקים, ואדומים נעשו לבנים. ומכאן שסוס לבן יפה לחלום.

היכן הלכו חנניה מישאל ועזריה לאחר הנס – לר' אליעזר ורב: מתו בעין הרע. לר' יהושע ושמואל: טבעו ברוק שרקקו אומות העולם כשאמרו 'יש לכם אלוה כזה'. לחכמים ורבי יוחנן: עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות.

היכן היה דניאל בשעה שהושלכו חבריו לכבשן – לרב: הלך לכרות נהר גדול בטבריא. לשמואל: הלך להביא זרע אספסתא. לרבי יוחנן: הלך להביא חזירים מאלכסנדריא של מצרים, והוציאם בקטנותם שלא יעלה על דעתם שרוצה שיפרו וירבו – שהרי אמר תודוס הרופא: אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכים האם שלה כדי שלא תלד.

שלשה היו באותה עצה שלא יהיה דניאל שם: הקב"ה – שלא יאמרו שניצלו בזכותו. דניאל – שעשאו נבוכדנצר לאלוה וחשש שיתקיים בו 'פסילי אלהיהם תשרפון באש'. נבוכדנצר – שלא יאמרו ששרף אלוהיו.

'ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש' – שעשאם כקליות. שהלכו אל בת נבוכדנצר, אחאב אמר לה: 'כה אמר ה' השמיעי אל צדקיה', וצדקיה אמר: 'כה אמר ה' השמיעי אל אחאב', הלכה ואמרה לאביה, אמר לה: אלוקיהם של אלו שונא זימה, כשחזרו אליה שלחתם אל אביה, וכשאמרו לו שכך שמעו מהקב"ה, אמר להם והלא חנניה מישאל ועזריה אמרו לי שאסור, השיבוהו שגם הם נביאים כמותם ולהם אמר הקב"ה כך. ביקש לבדקם כשם שבדק את חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש, אמרו לו: הם היו ג' ואנו רק ב'. נתן להם לבחור אדם שלישי, ובחרו ביהושע כהן גדול, שסברו שזכותו הגדולה תגן עליהם, השליכם לאש ונשרפו כקליות, ויהושע כהן גדול ניצל אך נחרכו מלבושיו. ואמר שלא ניצל לגמרי כחנניה מישאל ועזריה משום שהוא יחיד, ואף שאברהם היה יחיד לא היו עמו רשעים אך הוא היו עמו רשעים שניתנה רשות לאש לשרפם. והטעם שנענש מפני שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהם.

דף צ"ג ע"ב 

בועז נתן לרות שש שעורים – ואין לומר שהיו שש סאים, שאין דרכה של אשה לישא משא כזה, ובהכרח שהכוונה לשש גרעינים, ונתן לה (מתנה מועטת כזו) כדי לרמז לה שעתידים לצאת ממנה ששה בנים שמתברכין בשש ברכות: דוד, משיח, דניאל, חנניה, מישאל, עזריה. כדלהלן.

נאמר על דוד 'ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה' עמו' – 'אחד' היינו מיוחד שבנערים והוא דואג, והתכוין ללשון הרע שיתקנא בו שאול, 'ידע נגן' – שיודע לישאל, 'גבור' – שיודע להשיב, 'איש מלחמה' – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה 'איש תואר' – שמראה פנים בהלכה, 'ונבון דבר' – שמבין דבר מתוך דבר, 'איש תואר' – שמראה פנים בהלכה, 'וה' עמו' – שהלכה כמותו בכל מקום. על ה' ראשונות אמר שאול 'יהונתן בני כמוהו', אך כשאמר לו 'וה' עמו' שלא זכה לכך שאול – שנאמר בו 'ובכל אשר יפנה ירשיע' ובדוד נאמר 'ובכל אשר יפנה יצליח' – חלשה דעתו של שאול ונתקנא בדוד.

שש ברכות של משיח – 'ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה".

נאמר במשיח 'והריחו ביראת ה" – לר' אלכסנדרי: מלמד שהטעינו מצות ויסורים כריחיים. לרבא: שדן עפ"י מה שמריח. ובכך הוכיחו לבר כוזיבא שאחר שמלך שנתיים וחצי אמר שהוא משיח, ובדקוהו וראו שאינו יכול לדון עפ"י הריח, והרגוהו.

שש ברכות של דניאל חנניה מישאל ועזריה – 'אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכלים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים'. 'אשר אין בהם כל מום' – שאפילו נקב הקזת דם לא היה להם. 'ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך' – שמפני אימת מלכות היו אונסים עצמם משחוק ומשיחה ומשינה, ומעמידים על עצמן בשעה שנצרכים לנקביהם.

'ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה' – לר"א: כולן מבני יהודה הם. לר' שמואל בר נחמני: דניאל מבני יהודה, חנניה מישאל ועזריה משאר שבטים.

'ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל' – לרב: סריסים ממש. לר' חנינא: שנסתרסה עבודה זרה בימיהם ע"י שניצלו מכבשן האש. וגם רב מודה לפירוש ר' חנינא, אלא שניהם היו בהם, שהרי נאמר 'כה אמר ה' לסריסים…' ובהכרח שאין הכתוב בא לגנות הצדיקים, ולרב מובן בפשיטות הנאמר 'בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות', ולר' חנינא היינו מפני שמתו בניהם.

'שם עולם אתן לו אשר לא יכרת' – זה ספר דניאל שנקרא על שמו. ואף שנאמרו דברי הספר ע"י נחמיה בן חכליה לא נקרא על שמו – לר' ירמיה בר אבא: מפני שהחזיק טובה לעצמו, שנאמר 'זכרה לי אלוקי לטובה', ודוד שאמר כן התכוין לבקש רחמים ולא להחזיק טובה. לרב יוסף: מפני שסיפר בגנותם של ראשונים על המיסים שלקחו, ואף על דניאל שגדול ממנו סיפר, שהרי אף מחגי זכריה ומלאכי שהיו עדיפים עליו שהיו נביאים היה דניאל גדול שראה את מראה הנבואה כאמור 'וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא', 'והאנשים' היינו חגי זכריה ומלאכי, ואף שלא ראו נבהלו מחמת שמזלם ראה, ומכאן שמי שנבהל סימן שמזלו ראה דבר לא טוב, ותקנתו שידלג ממקומו ד' אמות או יקרא קריאת שמע, ואם עומד במקום מטונף יאמר 'עיזא דבי טבחא שמינא מינאי'.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד