אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שני כ"ד חשון תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שני כ"ד חשון תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום שני כ"ד חשון תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני כ"ד חשון תשע"ח

מסכת מכות דף ח'

דף ח' ע"א

הזורק אבן לרשות הרביםוהרג – אף אם סותר כותלו הרי זה מזיד וחייב, שהיה צריך לעיין אם אין שם אדם, ואפילו בלילה. וכן אם סותר לאשפה ששכיח בה רבים. ואם סתר לאשפה העשויה ליפנות בה בלילה, ואין עשויה ליפנות בה ביום רק לפעמים, וסתר לשם ביום – גולה, משום שאינו פושע כיון שאינה עשויה ליפנות בה ביום, וגם אינו אונס כיון שלפעמים מתפנים בה גם ביום.

לר' אליעזר בין יעקב אם אחר שיצאה האבן מידו הוציא הלה את ראשו וקיבלה – פטור. שנאמר 'ומצא את רעהו' – פרט לממציא את עצמו, 'ומצא' נדרש כענין הפסוק – ונאמר 'יער', כשם שהיער היה בו מעיקרא כך גם הנהרג.

בגאולת שדה אחוזה נאמר 'ומצא כדי גאולתו' – פרט למצוי בידו בשעה שמכר, שלא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב, או ברעה ויגאול ביפה, שנדרש כענין הפסוק – ונאמר בו 'והשיגה ידו' דהיינו אחר המכירה.

זרק את האבן לחצירו והרג – אם יש רשות לניזק ליכנס לשם גולה, ואם לאו אינו גולה, שנאמר 'ואשר יבא את רעהו ביער' – כיער שרשות לשניהם ליכנס לשם.

לאבא שאול האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין להלקות, והרגו בשוגג – אינם גולים, שעשו מצוה, ונאמר 'לחטוב עצים' – כחטיבת עצים שהיא רשות.

חכם אחד הקשה לרבא על דרשת אבא שאול: שמא הפסוק עוסק בחטיבת עצי סוכה ועצי מערכה שהיא מצוה. והשיבו תחילה: אף חטיבת אלו אינה מצוה, שהרי אם מצא חטוב חוטב. משא"כ הכאת בנו ותלמידו לעולם היא מצוה אף אם לומד, שנאמר 'יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך'. ואח"כ אמר תשובה עדיפה: בודאי הפסוק עוסק בחטיבת רשות, שהרי נאמר 'ואשר יבא את רעהו ביער' – ברצונו בא, ולא שהיה מוכרח מחמת מצוה.

'ואיש אשר יטמא ולא יתחטא…' – 'אשר' משמע שברצונו תלוי, ו'עוד טומאתו' לרבות שאף הנטמא למת מצוה חייב כרת אם נכנס למקדש. ו'טמא יהיה' – לרבות טבול יום. ו'טומאתו בו' – לרבות מחוסר כיפורים.

דף ח' ע"ב

'בחריש ובקציר תשבות' – לר' עקיבא: היינו בשמיטה (שאם בשבת – מה נשתנו מלאכות אלו), ואין נצרך לחריש של שביעית וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר 'שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור', אלא בא לאסור חריש של ערב שביעית שנכנס [-המועיל] לשביעית, וקציר של שביעית [-שגדל בה שליש] שיצא למוצאי שביעית – שיש בו קדושת שביעית. לר' ישמעאל: היינו בשבת, ובא ללמד שמה 'חריש' רשות, אף 'קציר' רשות – יצא קציר העומר שהוא מצוה שדוחה שבת.

חכם אחד הקשה לרבא על דרשת ר' ישמעאל: שמא הפסוק עוסק בחרישה לצורך העומר שהיא מצוה, ואף מזה 'תשבות'. ובתחילה השיבו: אין זו חרישת מצוה, כיון שאם מצא חרוש אינו חורש, משא"כ הקצירה שאף אם מצא קצור צריך לקצור לשם העומר. והכאת בנו ותלמידו ששנינו במשנה שנחשבת מצוה היינו מפני שאף אם למד מצוה להכותו כנ"ל. ושוב השיבו רבא תשובה עדיפה: 'קצירה' שבפסוק דומה 'לחרישה' האמורה בו – מה חרישה היינו בכזו שאם מצא חרוש אינו חורש, אף קצירה היינו בכזו שאם מצא קצור אינו קוצר, והיינו שאינה של עומר, ששל עומר אף אם מצא קצור מצוה לקצור ולהביא.

האב שהרג בנו בשוגג גולה על ידו – והיינו כשהכהו כדי ללמדו אומנות, וכבר יש לו אומנות אחרת, אבל ללמוד תורה לעולם מצוה כנ"ל, וגם מצוה ללמדו אומנות כשאין לו.

בן שהרג אביו בשוגג גולה על ידו – והיינו לחכמים שסייף חמור מחנק, ולכן ההורגו במזיד שחייב 'חנק' מחמת חובל באביו, ו'סייף' מחמת רוצח – נידון בסייף, ולכן יש לו כפרה בגלות.

שנינו בברייתא: 'מכה נפש' – פרט למכה אביו: א. כר' שמעון הסובר שחנק חמור מסייף, וההורג אביו במזיד חייב חנק על חבלתו, ולכן ההורגו בשוגג אינו גולה – ששגגת חנק לא ניתנה לכפרה בגלות. ב. לרבא – פרט לעושה חבורה באביו בשוגג, שלא נאמר שכיון שבמזיד נהרג בשוגג גולה.

הכל גולין על ידי ישראל, וישראל גולין על ידיהן – חוץ מגר תושב. וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב.

'הכל גולין על ידי ישראל' – לרבות עבד וכותי שהרגו ישראל.

'עבד וכותי גולה ולוקה ע"י ישראל' – 'גולה' אם הרגו בשוגג, ו'לוקה' אם קיללו.

'וישראל גולה ולוקה ע"י כותי ועבד' – 'גולה' אם הרגו בשוגג, ו'לוקה' – בכותי אין לפרש אם קללו, שהרי אינו עושה מעשה עמך, וכן אין לפרש בהעיד בו והוזם, שהרי עבד שנשנה עמו אינו בר עדות, אלא לוקה אם הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה, וסובר התנא שלא הוקשה הכאה לקללה, וחייבים על בהכאת מי שאינו עושה מעשה עמך.

 

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס