אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – שבת קודש י"ז תשרי תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – שבת קודש י"ז תשרי תשע"ח
סיכום הדף היומי – שבת קודש י"ז תשרי תשע"ח

 

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

שבת קודש י"ז תשרי תשע"ח

מסכת סנהדרין דף פ"ג

דף פ"ג ע"א 

היוצק והבולל והפותת המולח המניף המגיש והמסדר את השולחן המטיב את הנרות והקומץ והמקבל דמים בחוץ, פטור. ואין חייבין עליהן לא משום זרות דילפינן מועבדתם עבודת מתנה עבודה תמה דהיינו הקטרה ולא שיש אחריה, ולא משום טומאה דילפינן לה מחד קרא 'וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו' דאיירי בטומאה ומבני ישראל דריש לזרות, ולא משום מחוסר בגדים דהוי כזרות, ולא משום רחוץ ידים ורגלים דיליף חוקה חוקה ממחוסר בגדים. ובכ"ז המקטיר חייב, ובטומאה, לרב ששת בטומאה רק לאו והיוצק ובולל וכו' אף לאו ליכא והא דדרשינן מ'קדושים יהיו ולא יחללו' אסמכתא בעלמא, ולמסקנא במקטיר חייב מיתה, וביוצק וכו' בלאו.

אלו חייבים מיתה בידי שמים – האוכל טבל, כהן טמא שאכל תרומה טהורה, זר שאכל תרומה, זר וטמא וטבול יום ומחוסר בגדים ומחוסר כפרה ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין ופרועי ראש ששימשו במקדש.

ערל ואונן ששימשו במקדש, וכן המשמש בישיבה – אינן במיתה אלא באזהרה.

כהן בעל מום ששימש – לרבי במיתה, לחכמים באזהרה.

המועל בהקדש במזיד – לרבי במיתה, לחכמים באזהרה.

מקור חיוב מיתה לאוכל טבל – שלמדים בגזירה שוה 'חילול' ד'ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה" [-העתידים ליתרם] מ'חילול' דטמא האוכל תרומה. ואין למדים מ'חילול' דנותר שהוא בכרת – שטבל דומה לתרומה: א. זה תרומה וזה תרומה מעורבת בו, ב. אין נוהגים בחוצה לארץ, אבל נותר נהג במדבר ובבמה בכל מקום, ג. תרומה ניתרת לטמא בטבילה, וטבל ניתר בהפרשה, אבל נותר אין לו היתר, ד. בשניהם נאמר חילול לשון רבים, ה. שניהם פירות, ו. פיגול ונותר אין נוהג בהם אלא בהקדש. משא"כ לנותר דומה רק בב' דברים: א. שניהם המאכל פסול ולא האדם, ב. אין להם היתר במקוה. לרבינא – לא מחמת שדומה ביותר דברים לנותר, אלא משום שעדיף ללמוד חילול דרבים מחילול דרבים.

מקור חיוב מיתה לכהן טמא שאכל תרומה טהורה – 'ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא' וגו'.

כהן טמא שאכל תרומה טמאה פטור ממיתה – שנאמר 'ומתו בו כי יחללוהו' פרט לטמאה שכבר מחוללת.

דף פ"ג ע"ב 

זר שאכל את התרומה – לתנא דברייתא חייב מיתה, אך לרב רק לוקה, ש'אני ה' מקדשם' מפסיק בין 'ומתו בו…' לבין 'וכל זר לא יאכל קדש'.

המקור שזר ששימש חייב מיתה – 'והזר הקרב יומת'.

המקור שטמא ששימש חייב מיתה – למדים גזירה שוה 'חילול' ד'דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי' מ'חילול' דטמא שאכל תרומה, ואין למדים מ'חילול' דנותר שהוא בכרת – שדומה לו: א. שניהם קודש, ב. ושניהם בפנים, ג-ד. ושווים לענין פיגול ונותר. כמו שדומה לתרומה: א-ב. שניהם פסול הגוף ופסול טומאה, ג. יש להם היתר במקוה, ד. בשניהם נאמר 'חילול' לשון רבים. שמתרומה עדיף ללמוד מחמת טעם ד' שבתרומה.

המקור שטבול יום ששימש חייב מיתה – 'קדושים יהיו לאלוקיהם ולא יחללו', שללמד על טמא ששימש מיותר שכבר נלמד מ'וינזרו', ולמדים גזירה שוה 'חילול' 'חילול' מטמא שאכל תרומה.

המקור שמחוסר בגדים ששימש חייב מיתה – 'וחגרת אותם אבנט… והיתה להם כהונה', בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם, והרי הם כזרים, וזר ששימש במיתה.

המקור שמחוסר כפרה ששימש חייב מיתה – שנאמר 'וכיפר עליה הכהן וטהרה' הרי שקודם כפרה היא טמאה, וטמא ששימש במיתה.

המקור שכהן שלא רחוץ ידים ורגלים ששימש חייב מיתה – 'בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו'.

המקור ששתויי יין ששימשו במיתה – 'יין ושכר אל תשת.. ולא תמותו'.

המקור שפרועי ראש ששימשו במיתה – 'ראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו', ואחר כך נאמר 'ויין לא ישתו', הוקש פרוע ראש לשתויי יין.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס