אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – בבא בתרא דף מ״ג – מ"ד – מ"ה – מ"ו – מ״ז
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – בבא בתרא דף מ״ג – מ"ד – מ"ה – מ"ו – מ״ז
סיכומי הדף היומי – בבא בתרא דף מ״ג – מ"ד – מ"ה – מ"ו – מ״ז

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא בתרא דף מ״ג – מ״ז

שותף . נוגע בעדות .

דף מ"ג – ע"א

שותף מעיד לשותף חבירו להעמיד החלק שבידו נגד המערער, רק באופן שהעד סילק עצמו מחלק בקניין וקיבל עליו אחריות שאם יגבנו הבעל חוב יחזיר לו המעיד דמיו, ששוב אינו נוגע בעדות, שנוגע פסול לעדות שהוא מעיד לעצמו.

בני העיר שנגנב מהם ספר תורה לא דנים בדייני אותו העיר, שהרי הם נוגעים בעדות ולא מהני סילוק בעלות בספר תורה שנהנים בו לצאת בשמיעתו.

האומר תנו מנה לעניי עירי לא דנים בדייני אותה עיר ולא מביאים ראיה מאנשי אותה עיר אם עניי העיר מוטלים עליהם משום שהם נוגעים בעדות, ואם כל אחד נותן כל שנה דבר קצוב עבור העניים,   ללישנא קמא: יכולים שניים מהם לתת מה שקצוב להם ולדון ואינם נוגעים, וללישנא בתרא: עדיין נוגעים הם שרוצים שיהא ריווח לעניים שבזמן שיש להם ריווח אינם צריכים לתת עוד.

דף מ"ג – ע"ב

שותפים אם התנו ביניהם נעשים שומרי שכר זה לזה, שמור היום כל השותפות חלקי וחלקך, ואשמור לך למחר כל השותפות חלקי וחלקך, אבל אם כל אחד שומר על חלק מן השותפות באותו זמן הוא שמירה בבעלים ופטור.

ראובן שגזל משמעון שדה ומכרה ללוי ויהודה מערער ששייך לו, אין שמעון הנגזל יכול להעיד נגד עדי יהודה לפוסלם בגזלנות או להכחיש הטענות שהרי נוגע הוא ורוצה להוציא אחר כך מלוי ואינו רוצה שיבוא ליהודה, או משום שלוי אדם נוח ויהודה גבר אלים, או משום שיש לשמעון עדים שהשדה שלו וגם ליהודה יש עדים שלו ואם יהודה יוציא מלוי לא יכול לשמעון להוציא מידו משום שתי כתי עדים המכחישות זו את זו ואין מוציאים קרקע מהמוחזק.

 ************

 

ערעור במכר וירושה . קניין אגב . מכירה בלי אחריות .

דף מ"ד – ע"א

ראובן שגזל משמעון פרה או טלית ומכרה ללוי ויהודה מערער ששייך לו, אע"פ ששמעון התייאש כשהיה ביד ראובן ולוי קנאה בשינוי רשות ואין שמעון יכול להוציא מלוי, ואינו יכול להעיד נגד יהודה שנוגע הוא שיהא ביד לוי כדי שיחזור ויגבה דמים מראובן, שאם יזכה יהודה בדין שהוא הבעלים ולא שמעון אינו יכול שמעון להוציא המעות מראובן, אבל אם מת ראובן, הרי יורשי ראובן פטורים מלשלם ומשום כך אין שמעון נוגע ויכול להעיד נגד יהודה.

ראובן שגזל משמעון ומת וגזילה נמצאת ביד יורש ויהודה מערער ששייך לו, אם גזל השדה אין שמעון יכול להעיד נגד יהודה כיון שקרקע אינה נגזלת ולא מהני בה יאוש ושינוי רשות ונוגע הוא כדי להוציא מהיורש, ואם גזל פרה או טלית ונתייאש כשהיה ביד הגנב למ"ד רשות יורש כרשות לוקח קנה היורש ביאוש ושינוי רשות ושוב אין שמעון נוגע ויכול להעיד נגד יהודה.

ראובן שמכר לשמעון שדה המשועבדת לבעל חוב שלא באחריות וערער לוי ששייך לו, אין ראובן יכול להעיד נגד יהודה שנוגע הוא שיהא השדה אצל שמעון כדי שיגבנו בעל חוב ולא יהא לוה רשע ולא ישלם.

דף מ"ד – ע"ב

ראובן שמכר לשמעון פרה או טלית ולוי מערער ששייך לו, יכול ראובן להעיד נגד שמעון שאינו נוגע להעמיד ביד לוקח כדי שיגבה בעל חוב, שמטלטלים שביד לקוחות אינם משועבדים לבעל חוב גם אם עשה אפותיקי כיון שאין קול לשעבוד ואין הלקוחות יודעים להיזהר לקנותו, ודווקא אם העדים מעידים שמעולם לא היתה לו קרקע ואם לא כן יש לחוש ששיעבד לו מטלטלים שאקנה אגב קרקע והוא נוגע שרוצה להעמיד בפני בעל חובו, ולרב פפא מיירי שהלוקח יודע שהיה של מוכר, ואם אינו יודע אז ראובן נוגע להעמיד אצל לוקח שלא יגבה מעות ממנו .

כשם שמקנה מטלטלים אגב קרקע כך משעבד מטלטלים אגב קרקע, והמלווה יכול לגבות ממטלטלים גם אם נמצא ביד לקוחות, ודווקא אם כתב בשטר השעבוד שמשעבד המטלטלים לגמרי ולא כאסמכתא וטופס שטר.

לוה שכתב משתעבד אגב קרקע כל נכסי שקניתי ושעתיד לקנות, איבעיא הוא אם השתעבד מטלטלים אגב קרקע גם אם מכר הקרקע לפני שקנה מטלטלים.

המוכר שדה בלי אחריות ובא בעל חוב וטרפה אינו חוזר על המוכר, שהוא מכירה עד שטרפה ואכל פירות שלו, ואם נמצא שאינה שלו – לרב פפא: חוזר על המוכר שאין זה מכירה כלל וגם במטלטלים אלא אם הלוקח מודה שיודע שהיה של מוכר, לרב זביד: גם אם נמצא שאינה שלו אינו חוזר על המוכר שאומר לו המוכר לכן מכרתי לך בלי אחריות.

 **************

 

אנס גוי . אומן . האם צריך להחזיר בעדים . 

דף מ"ה – ע"א

ראובן שמכר לשמעון שדה המשועבדת לבעל חוב בלי אחריות ולוי מערער ששייך לו, אם יש לראובן עוד קרקע אחרת יכול להעיד נגד לוי ואינו נוגע להעמיד השדה שביד שמעון לבעל חוב, שהרי אין הבעל חוב גובה מנכסים משועבדים במקום שיש ללוה בני חורין, אבל אם אין לו קרקע אחרת אינו יכול להעיד נגד לוי, שהוא נוגע להעמיד הקרקע ביד שמעון כדי להביאו לבעל חוב ולא יהא 'לוה רשע ולא ישלם', אבל נגד שמעון הלוקח לא יהא נחשב 'לוה רשע' שלכן מכר לו בלי אחריות כדי שלא יהא עליו תרעומות.

יהודי שקנה מיהודי חמור ובא עכו"ם ואנס מידו החמור בלי האוכף בטענה שהחמור שייך לו ואין הלוקח יודע ששייך לישראל, לרבא או רב פפא: המוכר חייב לפצות ללוקח והמוכר יביא עדים ויוציאה מהגוי, שמוכח ששייך לעכו"ם כיון שהוציא ממנו רק החמור ששייך לו ולא אוכף שהרי אינו שלו, לאמימר: אינו צריך לפצותו שידוע שסתם עכו"ם אנס הוא, וכן הלכה.

דף מ"ה – ע"ב

אומן אין לו חזקה, להוי אמינא לרבה  רק אם מסר הבעלים לאומן בפני עדים, וגם אם אין עדים שראו אותו בידו אינו נאמן לומר שהחזרתי שסובר המפקיד בעדים צריך להחזיר בעדים, אבל כשיש עדי ראיה בלי עדי פקדון יכול לומר שקיבלו מאחר, ונאמן גם במיגו שמכרת לי, לאביי כל שיש עדי ראיה אין האומן נאמן ודינו כדברים העשוי להשאיל ולהשכיר שאינו נאמן לומר לקוחה היא בידי גם אם אין עדי מסירה, ולמסקנא לרבה אין לאומן חזקה רק כשיש עדי פיקדון שאינו יכול לומר שקיבלו מאחר שקנה ממך, ויש גם עדי ראיה שאינו יכול לומר החזרתי.

'להלכה' המפקיד אצל חבירו בעדים או בשטר אינו צריך להחזיר בעדים, וכיון שנאמן לומר החזרתי נאמן לומר בשבועה מכרת לי, ואם יש עדים שראו הפיקדון בידו אינו נאמן לומר החזרתי, ואם אין עדים שהפקיד אצלו גם שיש עדים שראה הפיקדון בידו נאמן לומר שלקוח הוא בידי, אבל אומן בדברים שהוא אומן בהם או דברים העשוי להשאיל ולהשכיר כל שיש עדי ראיה הגם שאין עדי פיקדון אינו נאמן לומר לקוח הוא בידי אלא אם יש עדים שקנה ממנו בפניהם, ואם יש עדי פיקדון ואין עדי ראיה נאמן שלקחו ממנו במיגו החזרתי.

טלית אדם שיוצאת מיד אחר וטוען בפני אמרת לכובס למוכרו לי וליתן לי במתנה, נאמן במיגו שאתה מכרתו לי או אתה נתת לי במתנה.

אומן אומר שתים קצצת לי ובעל הטלית אומר לא קיצצתי לך אלא אחת, אם אין עדים שראה נאמן האומן כל זמן שהטלית בידו במיגו שיכול לטעון קניתי ממך, נתן לו קודם שקיעת החמה אומן נשבע ונוטל שתיקנו חכמים שנאמן בשבועה משום שבעל הבית טרוד בפועלים, לאחר ששקעה החמה על האומן להביא ראיה.

 ***********

 

התחלפו לו כלים . אריס . ערב ומלווה . קבלן . 

דף מ"ו – ע"א

נתן לו אומן טלית של אדם אחר הרי זה משתמש בה עד שיגיע מי שנטל טליתו מהאומן ויחזיר לו, כיון שאדם עשוי לומר לאומן מכור לי טלית תולים לומר שאחד אמר לו למכור טליתו ובטעות מכר טלית אחר ממי שבא לקבל טלית מאומן ונתן לו טלית שיש לו רשות למכור, ודווקא אם אומן עצמו נתן לו ואמר לו הילך טלית סתם ויש לומר שעשה כן מדעת, אבל אם אמר הילך טליתך או אשתו ובניו נתנו לו יש לומר שטעו, ולכן אסור להשתמש בו.

התחלף כליו בבית האבל ובבית המשתה אינו משתמש בהם והוא שואל שלא מדעת.

הטוען לאומן תן לי טלית שמסרתי לך לתיקון ויש לי עדים שראוהו אצלך והאומן אומר שהוא בגד אחר וטוען בעל הטלית תוציאו ואמת בדבריך והוציא עצמך מהחשד, לרבא אין האומן חייב להראות לו רק אם יש עדים שטליתו נמצאת עכשיו בידו, אבל אם אין העדים מכירים אותו יפה אינו חייב להוציא שטוען של אחרים הוא.

דף מ"ו – ע"ב

אריסי בתי אב השומרים שדות משפחה מעולם ואינם יכולים להחליף באריס אחר אין להם חזקה, שנוהגים לאכול כל הפירות ב' וג' שנים ואחרי כן יאכלו הבעלים ב' וג' שנים.

אריסי בתי אב שהוריד אריס תחתיו באותם ג' שנים שהיה לו לאכול, אם לא עשה הוא בעצמו עמהם כלום יש לו חזקה שאין בעל השדה מסכים שירדו אריס נכרי בשדה בלי רשות ושותק שמא יקלקל השדות, ואם עשה עמהם אין לו חזקה שאין הבעל הבית מקפיד בכך כיון שמחלק עבודתו לעוד אריסים שטירחה לעשות בעצמו כל עבודת השדה.

שמעון שמערער נגד ראובן ששדה שלו, אם האריס עדיין לא נטל החלק בפירות השדה אינו מעיד נגד מערער שאם יקחנו שמעון יטול גם הפירות, ואם לא טרח בה האריס באותו שנה מעיד נגד המערער כיון שאין לו זכות פירות ואינו נוגע.

ערב ומלווה, מעידים ללוה נגד מערער להעמיד הקרקע ביד לווה אם יש לו עוד קרקע לפרוע בה החוב.

לווה שמכר קרקע המשועבד לבעל חוב ומכר עוד קרקע המשועבד לבעל חוב ללוקח שני, לוקח ראשון מעיד ללוקח שני נגד המערער על שדה שלקח אם יש ללוקח עוד קרקע המשועבד לחוב הלוה, או שיש ללוה עוד קרקע בני חורין.

קבלן, י"א: שמעיד ללוה כמו ערב, וי"א: שאינו מעיד והוא נוגע כיון שמלווה יכול לגבות מקבלן תחילה נוגע הוא שיהא ביד לווה זיבורית ובינונית כדי שיגבה המלוה מבינונית כדינו.

**************

דיני חזקה . בן אומן ואריס וגזלן . אלו שאין להם חזקה אם הביאו ראיה .

דף מ"ז – ע"א

הוחזק גזלן בשדה פלונית אין לו בה חזקה ובשאר שדות יש לו חזקה, אנשים שהורגים נפשות על עסקי ממון, אין להם חזקה בשום קרקע מפני שכל אדם ירא למחות בהם.

בני אומן או אריס וגזלן בטוענים אבינו הורשנו אותה אין להם חזקה, בטוענים שהם קנו ממרא קמא יש להם חזקה, בטוענים אבינו הורישנו אותה ועדים מעידים שבפנינו הודה מרא קמא לאביהם שמכרו לו, בן אומן ואריס יש לו חזקה, אבל בן גזלן אין לו חזקה שאם הנגזל לא היה מודה לגזלן היה מוסר אותו וחמורו לפקיד השילטון.

בן בנו של גזלן שטוען שירשו מאבי אביו אין לו חזקה, בן גזלן שטוען שירשו מאבי אביו יש לו חזקה.

אומן שירד מאומנות ואריס שירד מאריסות ומוחזקים עדיין הוא חזקה, וכן בנו שאינו סמוך על שולחן אביו ולא משתדל עוד בנכסים ואכל פירות אחר כך ג' שנים הוא חזקה בנכסי האב ואין אומרים שאביו מחל לו, וכן אשה שהיא ספק מגורשת אע"פ שבעלה עדיין חייב במזונות והחזיקה ג' שנים הוא חזקה, ואין תולים לומר שהשדה של הבעל ויחד למזונות כיון שהתחיל לגרשה ושונאה אינו נותן לה מזונות אלא בצמצום.

דף מ"ז – ע"ב

כל אלו שאין להם חזקה [לעיל דף מ"ב.] אם הביאו ראיה שמרא קמא מכר להם יש להם חזקה, גזלן שהביא עידי הודאה שהנגזל הודה לו שמכר או שאמר לו לך חזק וקני אין לו חזקה, שאם אינו מודה לו ימסור אותו וחמורו לפקיד השילטון, לרב: אם כתב לו שטר הוא ראיה, לשמואל: רק בכותב אחריות בשטר, לרב ביבי: גם אם נתן לו הגזלן מעות אין לו חזקה רק יחזיר לו הנגזל המעות, לרב הונא: אם נתן לנגזל מעות קנה הגזלן שאגב זוזי גמר ומקנה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס