אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – בבא קמא דף ס״ד ס"ה ס"ו ס"ז 
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – בבא קמא דף ס״ד ס"ה ס"ו ס"ז 
סיכומי הדף היומי – בבא קמא דף ס״ד ס"ה ס"ו ס"ז 

מסכת בבא קמא דף ס״ד – ס״ז

חיים שנים ישלם/מודה בקנס/בידו

דף ס"ד – ע"א

'אם המצא תמצא בידו הגניבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם' לברייתא דבי חזקיה בתחילה פירש הפסוק בדרך כלל ופרט וכלל, שגניבה וחיים הם כלל אע"ג דלא דמי כלל קמא לכלל בתרא, מסקנת הברייתא שפסוק המצא תמצא הם שני כללים אע"ג שסמוכים זה לזה, ופירוש הש"ס כיון ששני כללים כתובים יחד דורשים אותו בריבה מיעוט וריבה ולא בכלל ופרט וכלל וריבה הכל, וכתוב ג' מיעוטי למעט קרקע עבדים ושטרות.

מה שנאמר 'חיים' לדרוש שהחייהו לקרן של גניבה שיהא שלם, שאם גנב בהמה והוכחשה או הוזלה משלם כשעת הגזילה.

דף ס"ד – ע"ב

מודה בקנס פטור שנאמר 'אשר ירשיעון אלוהים', ואם באו עדים אחר כך לרב פטור שנאמר 'אם המצא תמצא' אם המצא בעדים תחלה תמצא הכפל בדיינים, ולמי שדורש אם המצא תמצא לגנב עצמו שחייב כפל סובר שמודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב כפל.

מה שכתבה התורה שגנב ישלם שנים ולא לומדים בקל וחומר מטוען טענת גנב שהגיע לידו בהיתר, לומר שגנב חייב אפילו לא נשבע לשקר.

אם המצא תמצא בידו, לאו דווקא בידו אלא הוא הדין אם נמצא בגגו חצירו וקרפיפו (שלא גנבו בידו אלא הכישה במקל מחצירו של בעה"ב לגגו חצירו קרפיפו וקמ"ל שחצירו שהוא משום שלוחו קונה לדבר עבירה) ממה ששינה וכתב המצא תמצא ולא המצא המצא או תמצא תמצא.

 ***************

 

כפל וארבעה וחמשה כשעת גניבה או כשעת העמדה בדין/נפקד שטוען נגנב והודה ובאו עדים/גנב טלה ונעשה איל/שינוי באתנן

דף ס"ה – ע"א

קרן של גניבה משלם לפי שוויו בשעת הגזילה בין הוקר בין הוזל בין השמינה בין הוכחשה שנאמר בתשלומי גניבה שישלם 'חיים' היינו כמו שהיה שוה בשעת גניבה, ויתבאר בסמוך דין אם שחט.

תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה משלם כשיוויו בשעת העמדה בדין או בשעה שטבח או מכר והיינו רק אם נתייקר או הוזל או נתפטם או הוכחש מאליו, אבל אם הוא פיטם או הכחיש משלם בשעת הגזילה (לתוספות ה"ה נתפטמה מאליה, והוכחשה מאליה לר"י בתירוץ א'  כשעת גניבה שקונה בשינוי, לתירוץ ב' משלם כשעת העמדה בדין).

הגוזל חבית יין ושווה זוז בשעת גזילה ולבסוף שווה ד' זוז אם שבר או שתה משלם ד' שברשות הבעלים נתייקר שהרי אילו היה בעין היה צריך להחזיר ובשעה ששבר או שתה גזל, נשבר מאליו משלם זוז שמחייבים אותו על שעת הגזילה ואז הייתה שוה זוז.

דף ס"ה – ע"ב

נפקד שטען שנגנב הפיקדון ונשבע והודה שהוא גנב משלם קרן וחומש וחייב אשם ולא כפל שמודה בקנס פטור, באו עדים ואח"כ הודה משלם כפל, לרבי יעקב משלם גם חומש וקרן, ואם שיעור החומש עולה כשיעור הכפל החומש עולה לו בכפל, לרב היינו שבשעת הגניבה היה שוה ד' זוז ובשעת העמדה בדין שוה זוז ששיעור הכפל הוא זוז, או שנשבע ד' פעמים והודה שנאמר 'וחמשתיו' התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת, לחכמים פטור מחומש שנאמר 'ושילם אותו בראשו וחמשתיו' כשמשלם רק הקרן אז חייב חומש ולא כשמשלם קנס, לרשב"י פטור גם מאשם שנאמר בפסוק שלאחריו 'ואת אשמו יביא לה" לומדים שגם אשם אינו חייב אלא כשמשלם קרן ולא כפל, ולרבנן 'את' פסקיה קרא.

גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור – לרבי אילעא לשיטת בית הלל נחשב לשינוי וקנאו והוא שלו ולכן אם טבחו או מכרו פטור, לרבי חנינא שבח בגופו הנעשה ממילא לא נחשב לשינוי הגוף ולא קנה וחייב ד' וה', וגם לא נחשב לשינוי השם ששור בן יומו קרוי שור ואיל בן יומו קרוי איל.

נתן לה באתננה חיטים ועשאה סולת זיתים ועשאה שמן ענבים ועשאה יין – בית שמאי אוסרים שנאמר 'כי תועבת ה' אלוקיך גם שניהם' גם לרבות שינוייהם, והוא הדין שסוברים שגנב אינו קונה בשינוי, ומה שנאמר שניהם שמשמע דווקא הם היינו למעט ולדותיהם, בית הלל מתירים שינויהם שנאמר 'שניהם' ולא שינויהם וקל וחומר ולא וולדותיהם, והוא הדין שסוברים שגנב קונה בשינוי (ורב חסדא ורבי יוחנן דלקמן הסוברים ששינוי אינו קונה היינו שינוי החוזר לברייתו).

 ********************

 

שינוי בידיים/יאוש בגניבה/עורות בעל הבית וגנב וגזלן לעניין קבלת טומאה

דף ס"ו – ע"א

גנב טלה ונעשה איל אע"פ שתשלומי כפל וארבעה וחמישה בעלמא משלם כשעת העמדה בדין כיון שגנב טלה יכול לשלם עם טלאים (לר"י ה"ה הוכחשה ונתפטמה משלם במצב גופה כשעת גניבה, ודווקא יוקר וזול משלם כשעת העמדה בדין, לר"ת כל שנשתנה למעליותא משלם כעין שגנב וכל שנשתנה לגריעותא משלם כשעת העמדה בדין, ואם הכחיש בידיים משלם כשעת הגזילה).

שינוי בידיים קונה שנאמר 'והשיב את הגזילה אשר גזל' שלומדים שאינו חייב והשיב אלא אם הוא כעין שגזל אבל אם שינוי קונה ומשלם דמים.

יאוש – לרבה קונה בגניבה ומחזיר דמים, וספק אם הוא מדאורייתא וכמו שמצינו באבידה (לרש"י מפסוק 'אשר תאבד' שאבודה ממנו ומכל אדם שמותר משום יאוש, לר"י מקרא שמלה שיש לה תובעים) מיהו צריך להחזיר דמים כיון שבא לידו קודם שנתייאש, (וה"ה אבידה שבא לידו קודם שנתייאש) או שאינו דומה לאבידה משום שבא לידו באיסור וקונה מדרבנן משום תקנת השבים שלא יהא צריך לחזור ולטרוח אחר הגזילה עצמה, לרב יוסף יאוש לבד אינו קונה כלל.

דף ס"ו – ע"ב

גזל חמץ ועבר עליו הפסח הגם שנאסר בהנאה מחזיר הגזילה ואומר לו הרי שלך לפניך משום שהיזק שאינו ניכר הוא.

גם לרבה שיאוש לבד קנה בגזילה אם אין הגזלן רוצה לקנות לאחר הייאוש אינו קונה, ולכן יכול להחזיר החמץ לנגזל ואינו חייב דמים.

'קרבנו' ולא הגזול, למ"ד יאוש אינו קונה היינו אף על פי שנתייאש הבעלים משום שיאוש אינו קונה (אע"ג שיאוש ושינוי רשות קונה שהוא מצוה הבא בעבירה, אבל אם קנה לפני שהקדישו ע"י יאוש לא היה פסול משום מצוה הבא בעבירה, ועי' לקמן דף ס"ז דעת ר"ת), למ"ד יאוש קונה מדובר שלא נתייאש הבעלים והקרבן אינו לרצון גם לבעלים ולא מועיל כאן יאוש.

'ואיש אשר יגע במשכבו' אבל משכב גזול אינו מטמא טומאת משכב (לתוספות מטמא והפסוק בא למעט גזל עורות שאין חסר אלא מחשבה לייחד לשכיבה), אבל גזל צמר ועשאה מצע מטמא שקנאו בשינוי מעשה.

עורות של בעל הבית משעה שחשב עליהם להשתמש בהם בלי חסרון מלאכה ראוי לקבל טומאה מיד, חישב עליהם לעבדן אין ראוי לקבל טומאה שעשוי הוא למוכרם, עורות של גנב לת"ק מחשבה מטמאו שבסתם גניבה נתייאש הבעלים שאינו יודע מי לתבוע עורות של גזלן אין מחשבה מטמאו שאין הבעלים מתייאש כיון שיודע מי הגזלן, לרבי שמעון בסתם גניבה לא נתייאש שסבר שימצא הגנב ולא מהני מחשבת הגנב, ובסתם גזילה נתייאש הבעלים ומהני מחשבת הגזלן.

טעם שמועיל מחשבת הגנב או גזלן לעניין קבלת טומאה, למ"ד יאוש כדי קני מפני שנתייאש הבעלים, ולמ"ד יאוש כדי לא קני מהני מחשבתו אם חישב על העורות שיהיו כעין שולחן שאוכלים עליו ששינוי השם קונה כשינוי מעשה (שינוי השם קונה עם יאוש ושינוי מעשה קונה גם בלי יאוש).

 *********************

 

גזל קורה ובנה בבירה/צינור במקוה/שינוי קונה/יאוש קונה/תשלומי ארבעה וחמשה אלא בשור ושה

דף ס"ז – ע"א

גזל קורה ובנה בבירה נותן דמיו משום תקנת השבים, ולולי תקנת השבים היה צריך להחזיר ולא קנה בשינוי השם לרב יוסף משום שעדיין שם עליו, לרבי זירא משום שאם יסתור הבירה חוזר השם לברייתו.

צינור לעניין פסול מים שאובים במקוה אם חקקו ולבסוף קבעו והמשיך בו מיגשמים למקווה פוסלאת המקוה (שיש לו לבזבז מד' רוחות לר"י מסימפונ"ת אפילו מב' רוחות וכגון שיש לה בית קיבול צרורות), קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה אע"פ שלאחר שקבעו וחקקו נשתנה שמו לצינור ומים שבתוכו שאובים כיון שדין שמקוה נפסל בשלשה לוגין מים שאובים אינו אלא מדרבנן הקילו כיון שלא היה עליו תורת כלי בתלוש.

הגנב והגזלן והאנס שהקדישו הקדש ותרומתו תרומה ומעשרות מעשר (ולא נחשב שינוי החוזר ע"י שאלה שלא שכיח), גם למ"ד שיאוש כדי אינו קונה כיון שיש שינוי השם שבתחילה הם טבל וחולין ועכשיו תרומה והקדש (היינו אפילו קדשים שחייב באחריות שאין כאן שינוי רשות).

האב שגזל ונשבע לשקר ומת כשבנו מחזיר הגזילה אינו מוסיף חומש שנאמר בתחילת הפסוק 'והשיב את הגזילה אשר גזל' ולא גזל אביו.

לשון א' לרב חסדא א"ר יונתן שינוי קונה שנאמר 'והשיב את הגזילה אשר גזל', דווקא אם הוא כעין שגזל אבל אם אינו כעין שגזל קנה וחייב דמים, אע"פ שצריך אשר גזל למעט גזל אביו שאם כן היה יכול לכתוב והשיב את גזילו, ללשון ב' לרב חסדא א"ר יונתן שינוי אינו קונה (עיין תוספות דף ס"ה: היינו שינוי החוזר לברייתו) 'והשיב את הגזילה' מכל מקום 'ואשר גזל' צריך שלא גזילת אביו.

דף ס"ז – ע"ב

לעולא יאוש אינו קונה שנאמר 'והבאתם גזול את הפסח ואת החולה', כמו שלפסח אין תקנה שהרי מום קבוע בו גם הגזול אף לאחר יאוש (לר"ת דווקא לעניין קרבן משום מצוה הבא בעבירה לר"י גם בעלמא שאם קנה ע"י יאוש אין בו פסול שמצוה הבא בעבירה אלא לעניין ברכה), לרבא יאוש אינו קונה שנאמר 'קרבנו' ולא הגזול ועל כרחך קרא בא למעט אחר יאוש משום שאינו שלו.

תשלומי ד' וה' אינה נוהגת אלא בשור ושה ולא לומדים משבת שחייב בכל בעלי חיים, ממה שנאמר 'כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה' ושור בסוף הפסוק ושה בתחילת הפסוק מיותר ממה שלא כתב כי יגנב איש וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה.

גנב שור שוה מנה אינו יכול לשלם תחתיו ה' כחושים שנאמר 'תחת' השור.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס