דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – בבא קמא כ"ה כ"ו כ"ז – יום שני ט״ו כסלו תשפ"ד – יום שלישי ט״ו כסלו תשפ"ד – יום רביעי ט״ז כסלו תשפ"ד
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – בבא קמא כ"ה כ"ו כ"ז – יום שני ט״ו כסלו תשפ"ד – יום שלישי ט״ו כסלו תשפ"ד – יום רביעי ט״ז כסלו תשפ"ד
סיכומי הדף היומי – בבא קמא כ"ה כ"ו כ"ז – יום שני ט״ו כסלו תשפ"ד – יום שלישי ט״ו כסלו תשפ"ד – יום רביעי ט״ז כסלו תשפ"ד

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שני ט״ו כסלו תשפ"ד

מסכת בבא קמא דף כ״ה

קרן בקשות הניזק/שכבת זרע בזב לעניין טומאת מגע/מפץ של קנים בטומאת שרץ ומת וטומאת שבעה/

דף כ"ה – ע"א

משנה . לרבי טרפון קרן ברשות הניזק משלם נזק שלם, מקל וחומר משן ורגל שפטור ברשות הרבים חייבים בחצר הניזק נזק שלם קרן שחייב ברשות הרבים חצי נזק אינו דין שמשלם ברשות הניזק נזק שלם, לחכמים תם משלם חצי נזק שאי אפשר ללמוד מקל וחומר מקרן ברשות הרבים שהרי משלם חצי נזק ודיו לחמור שיהא לו אותו דין של הקל שלומדים ממנו, ולרבי טרפון במקום שנסתר הקל וחומר לא אומרים דיו.

שכבת זרע של זב, לרבי אליעזר מטמא במגע ככל טומאת קרי ולא במשא כדין טומאת זב, לרבי יהושע מטמא במשא לפי שאי אפשר בלי צחצוחי זיבה, ותנא בברייתא סובר שמטמא במשא גם בלי צחצוחי זיבה מכח קל וחומר שאם רוק שאינו מטמא באדם טהור מטמא טומאת זוב קרי שמטמא באדם שאינו זב אינו דין שיטמא טומאת זיבה.

דף כ"ה – ע"ב

מפץ של קנים מטמא טומאת שרץ קל וחומר מטומאת זב, שאם פכים קטנים שפיהם צר ואינו מטמא בזב מטמא במפץ, שרץ שמטמא בפכים קטנים אינו דין שמטמא במפץ.

מפץ של קנים מטמא טומאת מת אע"ג שאינו בכלל בגד או כלי עץ שלומדים מגזירה שוה מטומאת שרץ.

בגזירה שוה לומדיםרק בתיבות מופנים ואינם צריכים לגופם, אם מופנה רק מצד אחד של הגזירה שוה ולא משני צדדים נחלקו אם לומדים ומשיבים על הגזירה שוה אם יש מה להשיב עליו.

נחלקו בנלמד מגזירה שוה אם יש לו הדינים של המקור שממנו נלמד, או שמקבל דיני הפרשה שנכנס אליה.

מפץ בטומאת מת טמא שבעה ימים, אע"פ שלומדים אותו מגזירה שוה מטומאת שרץ שטמא רק עד הערב, משום שנאמר בטמא מת 'וכבסתם בגדיכם ביום השביעי' כל טומאות שאתם מטמאים במת לא יהיו פחות משבעה.

***************

יום שלישי ט״ו כסלו תשפ"ד

מסכת בבא קמא דף כ״ו

שן ורגל ברשות הניזק/קרן ברשות הרבים/פטור אדם מכופר/פטור שור מד' דברים/שור בחצר הניזק ונגח/אדם מועד לעולם/אבן מונחת לו בחיקו בהכיר ולא הכיר/התכווין לזרוק וזרק יותר/זרק תינוק או כלי מראש הגג

דף כ"ו – ע"א

שן ורגל חייב ברשות הניזק נזק שלם ולא לומדים מקרן שחייב ברשות הרבים ואינה חייבת ברשות הניזק אלא חצי נזק קל וחומר לשן ורגל שפטור ברשות הרבים שאינה חייבת ברשות הניזק אלא חצי נזק, שנאמר בשן ורגל 'ישלם' ומשמע תשלום מלא.

קרן ברשות הרבים חייב ולא לומדים קל וחומר משן ורגל שפטור, שנאמר 'יחצון' והוא יתור לדרוש שאין חצי נזק חלוק לא ברשות הרבים ולא ברשות היחיד.

אדם פטור מכופר ולא לומדים משור שחייב אף על פי שאינו חייב בארבעה דברים כל שכן אדם שחייב בארבעה דברים, שנאמר בחיוב כופר 'ככל אשר יושת עליו' ולא על האדם.

שור פטור בארבעה דברים ולא לומדים מאדם שפטור מכופר וחייב בארבעה דברים כל שכן שור שיהא חייב בכופר, שנאמר 'איש בעמיתו' ומשמע ולא שור בעמיתו.

רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק משלם כופר.

הכניס שור לחצר הניזק בלי ברשות ונגח לבעל הבית ומת, השור בסקילה, לרבי טרפון הבעלים גם משלם כופר שלם אפילו בתם, קל וחומר מרגל  שפטור מכופר ברשות הרבים וחייב כופר שלם ברשות הניזק קרן שחייב חצי כופר ברשות הרבים אינו דין שחייב כופר שלם ברשות הניזק [ומכח ק"ו זו הוכיח הש"ס שיש כופר ברגל].

דף כ"ו – ע"ב

משנה . אדם מועד לעולם אפילו בשוגג וישן ואונס,מיתור שנאמר 'פצע תחת פצע', ואם סימא עינו חייב רק בנזק ולא בארבעה דברים שאינו חייב אלא במזיד או קרוב למזיד שכתוב בחיובם 'כי יריבון אנשים'.

היה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה ועמד ונפלה בנזק חייב שאדם מועד לעולם, ובארבעה דברים פטור שלא פשע, בשבת פטור שלא נתכוון לעשות מלאכה ואינה מלאכת מחשבת, ובגלות אם נפל על אדם ומת פטור שאינו חייב אלא היה לו ידיעה מעיקרא, ובחירות אם נפלה על עבדו וסימאה עינו לת"ק יוצא לחירות לרשב"ג אינו יוצא לחירות שנאמר 'ושחתה' עד שיתכוון.

היה אבן בחיקו והכיר בה ושכחה ועמד ונפלה בנזק חייב מד' דברים פטור  כיון ששכח אינה פשיעה, בגלות חייב כיון שהיה לו ידיעה, בשבת פטור, ובעבד תלוי במחלוקת רשב"ג וחכמים.

התכווין לזרוק שתים וזרק ארבע לעניין נזקין חייב, לעניין ד' דברים שבת וגלות פטור, ועבד כנ"ל.

התכווין לזרוק ארבע וזרק שמונה לעניין נזקין חייב, לעניין ד' דברים וגלות פטור, לעניין שבת אם אמר כל מקום שתרצה תנוח חייב, לעניין עבד כנ"ל.

זרק כליו מראש הגג ובא אחר ושברו במקל לרבה פטור שהרי סופו לישבר (ורבא מסתפק בדף י"ז:-י"ח).

זרק מזיק כלי והיו תחתיו כרים וכסתות ובא אחר וסלקו או קדם הוא עצמו וסלקן הזורק פטור שלא היה עומד להישבר מזריקתו, והמסלק הכרים פטור משום שגורם בנזקין הוא (לרי"ף לדיין הפוסק דיני גרמי חייב).

זרק תינוק מראש גג ובא אחר וקיבלו בסייף לחכמים פטור שנאמר 'כי יכה נפש אדם' שצריך שיכה כל הנפש, לרבי יהודה בן בתירא חייב משום קירב מיתתו ופירוש הפסוק הוא שחייב גם על כל שהוא נפש, בא שור המועד וקבלו בקרניו ומת לת"ק שכופר הוא דמי ניזק פטור שאין לו דמים, לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא שכופר הוא דמי מזיק חייב.

***************

יום רביעי ט״ז כסלו תשפ"ד

מסכת בבא קמא דף כ״ז

נפל מגג ברוח מצויה/הניח גחלת ומת/הניח כד ברשות הרבים ובקרן זווית/ עביד איניש דינא לנפשיה

דף כ"ז – ע"א

נפל מגג ברוח מצויה ונתקע באשה חייב בארבעה דברים ולא בבושת שאינו חייב בושת עד שמכווין ואם נתהפך לאחר שנפל חייב על הבושת כיון שהתכווין להזיק אע"פ שלא התכווין לבייש, וביבמתו לא קנה כיון שלא התכווין לביאה.

הניח גחלת עליו או עבדו ומת פטור שהיה לו לסלקה וכן דחפו לתוך האור או המים ויכול לעלות משם ומת, ואם אינו יכול לעלות משם ומת חייב, הניחו על בגדו או שורו ונשרף חייב.

הדרן עלך פרק כיצד הרגל

פרק שלישי – המניח

משנה . אין הולכים בממון אחר רוב, לכן במקום שרובם קורים לכד כד ולחבית חבית ויש שקורים לחבית כד ולכד חבית ביד המוכר לתת לו איזה שירצה והולכים אחר המוחזק (אע"פ שהלוקח נתן דמים והתנה שיתן חבית יכול לתת כד באופן שאין הדמים מודיעים, וכן אם הקנה לו בסודר כד יכול הלוקח לומר לא אתן לך דמים עד שתתן לי חבית).

דף כ"ז – ע"ב

המניח כד ברשות הרבים ובא אחר נתקל בה ושברה, לעולא פטור שאין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים (אבל בהמה עיניו למטה ומתבונן) ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו, לרב הנתקל חייב אבל בממלא רשות הרבים כולה חביות פטור אפילו שברו בידיים ואם הוזק בו בעל הכד פטור מנזקו ואם נתקל בה בעל הכד חייב בנזקו, לשמואל הנתקל פטור באפילה, לרבי יוחנן פטור בקרן זוית (ואין אדם מועד באונס גמור).

נתקל בכד בקרן זווית הסמוכה לבית הבד ושברו לכו"ע חייב בנזקו כיון שמנהגם היה להניח שם כדים מוטל עליו להתבונן.

מנהג דיינים לגבות בבועט בחבירו בארכובתו שלש סלעים ולבעיטה ברגל חמשה,הכהו עם אוכף של חמור שלש עשרה סלעים ואין גובים קנסות בבבל.

עביד איניש דינא לעצמו במקום הפסד כגון אם אחד השקה שדותיו ביומו שהמים היה מיועד להשקות שדות חבירו שאם ימתין עד שילך לבית דין יפסיד שאינו יודע כמה השקה או שמא יגמרו המים, ובאין הפסד לרב יהודה אינו עושה דין לעצמו ולרב נחמן עושה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד