אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – ביצה כ"ו כ"ז – יום ראשון כ' תשרי תשפ"ב – יום שני כ"א תשרי תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – ביצה כ"ו כ"ז – יום ראשון כ' תשרי תשפ"ב – יום שני כ"א תשרי תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – ביצה כ"ו כ"ז – יום ראשון כ' תשרי תשפ"ב – יום שני כ"א תשרי תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום ראשון כ' תשרי תשפ"ב

מסכת ביצה דף כ"ו

דף כ"ו ע"א 

ביקור מומי בכור ביו"ט – לרבי יהודה מותר (אם ידע מהמום בעיו"ט דדעתיה עלויה), לרבי שמעון אסור, דהוי כמתקנו וכדן דין שאסור מדרבנן.

בהמה שנפלה לבור – לרבי יהושע משום צער בעלי חיים מערים להעלותה ביו"ט על מנת לשחטה, ואינו שוחטה, ולרבי יהודה אסור להערים, ולכן בבכור שנפל לבור ירד מומחה ויראה אם המום שנפל בו בעיו"ט הוא קבוע – יעלה וישחוט, ואם אינו קבוע, אף שעכשיו נעשה בו מום קבוע – לא יעלה, ואם עבר והעלה לא ישחוט.

בכור תם שנפל ביו"ט לבור – גם לרבי יהודה לא ירד מומחה לבדוק אם יש בו מום, כיון דלא היה בו מום מעיו"ט מוקצה הוא, אך לרבי יהודה הנשיא אינו מוקצה שכל שעה דעתו על הבכור שמא יפול בו מום.

דף כ"ו ע"ב 

לר' שמעון שאין מבקרים מומי בכור ביו"ט – אם עבר וביקר מום שנולד בו בעיו"ט שוחטו, שהרי אינו מתקן כל כך כיון שלא היה מחוסר אלא ראיית חכם, נולד המום ביו"ט – אסור דהוי כתיקון גמור.

נולד הוא ומומו עמו, כגון שישבו שם דיינים כשנולד שאין בזה משום תיקון כ"כ – שוחטים אותו ביו"ט, ונחלקו האמוראים אליבא דר' שמעון אם מבקרים אותו לכתחילה.

ספק בגמרא אם יש מוקצה לחצי שבת – שהיה ראוי בין השמשות ונדחה וחזר ונראה, כגון צמוקין וגרוגרות שהעלה אותן ליבשן והיו ראויין בין השמשות לאכילה, ונפל עליהן גשמים ותפחו, ושזפתן השמש ושוב ראויים הם.

פולין ועדשים שהכניסן לקדירה ביו"ט, אף שנעשו אין ראויים לאכילה עד גמר בישולם, וכן כל מעשה קדירה אינו בכלל הספק דמוקצה לחצי שבת, כיון שבידו לתקנו לבו ביום לא מקצה ליה דעתו, והספק הוא רק כשנגמר בידי שמים.

***************

יום שני כ"א תשרי תשפ"ב

מסכת ביצה דף כ"ז

דף כ"ז ע"א 

פסק ההלכה במחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון אם מבקרים מומים ביו"ט: י"א דהלכה כרבי יהודה – שכך הכלל בכל מקום שנחלק עם ר' שמעון, וי"א דהלכה כר' שמעון – א. כיון שבברייתא הובאה שיטתו בשם חכמים, ב. רב יוסף סבר שגם ר' מאיר עומד בשיטת ר' שמעון ואם כן יש לפסוק כך, כיון שר' יהודה יחיד במקום שניים.

רב יוסף סבר בדעת ר' מאיר שראיית בכור חמורה מראיית טריפה – שראיית בכור היא דווקא מחיים קודם שחיטה, ואם עבר ושחט ואחר כך נבדק מומו אסור באכילה – ולכן ראיית טריפה מותרת ביו"ט, משא"כ ראיית בכור רק מערב יו"ט דהוי כתיקון גמור. ופרכוהו שטעמו של ר' מאיר משום מום המשתנה כדלהלן.

השוחט את הבכור ואח"כ הראה את מומו – בדוקין שבעין לכו"ע אסור, מפני שמשתנה לאחר מיתה, מומים שבגוף – לר' מאיר אסור דגזרינן (קנסוהו) אטו מומין שבעין, ולר' יהודה לא גזרינן.

דף כ"ז ע"ב 

אסור להטיל מום בקדשים – דכתיב 'כל מום לא יהיה בו' – ודורשים 'לא יהַיה' (בפת"ח תחת הה'). ואף לגרום לו מום אסור – דכתיב 'כל מום'.

בהמה של קדשים שמתה ביו"ט לא יזיזנה ממקומה, שמוקצה היא כיון שאסורה בהנאה ואינה נפדית אלא נקברת.

בהמת חולין שהייתה מסוכנת בערב יו"ט ומתה ביו"ט – מותר לטלטלה ולחתכה וליתנה לפני הכלבים ביו"ט, שדעתו עליה מעיו"ט.

בהמה בריאה שמתה ביו"ט – לרבי יהודה לא יזיזנה ממקומה, לרבי שמעון – נחלקו האמוראים בדעת רבא אם הוי מוקצה או לא.

אין פוסקים דמים על בהמה ביו"ט, וכן לא יאמר הריני משתתף עמך בבהמתך בסלע או בשתיים – שמקח וממכר אסור בשבת ויו"ט כפי שנדרש מפסוק בנביאים.

שוחט הקצב בהמה ביו"ט לאחרים בלא קציצת דמים, וכדי לידע כמה לשלם למחר – מביאים בהמה אחת ומעמידים זו אצל זו, ולמחר שמים הבהמה החיה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס