לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שלישי י״ד אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף ע״ז

דף ע"ז – ע"א

האמר לאשתו בלילה, זה גיטך כשתצא חמה מנרתיקה כיון שאמר לכשתצא אם מת בלילה לא הוי גט שהוא גט לאחר מיתה גם לרבי יוסי (לתוס' לרבי יוסי גט ואינו גט) על מנת שתצא חמה אפילו אם מת הגט חל משעת נתינה שהאומר על מנת כאומר מעכשיו, אם תצא החמה ומת לרבי יוסי שסובר שזמנו של שטר מוכיח עליו הוי כאומר מעכשיו, לחכמים הוי כאומר לכשתצא ואין גט לאחר מיתה.

כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש כתבו בתוך י"ב חודש ונתנו לאחר י"ב חודש לרבי יוסי הוי גט ממה שלא אמר 'אם לא באתי כתבו' כך אמר כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי, ולרבנן לא הוי גט שכוונתו היה שיכתבו לאחר י"ב חודש, אבל אם עשה תנאי וזמן מתי לכתוב הגט ועבר על התנאי לכו"ע לא הוי גט.

זה גיטך אם לא אבוא לאחר שמיטה זו ממתינים שנה אחר שמיטה, (אפילו עומד בסוף השמיטה) לאחר שנה ממתינים חודש אחר השנה, לאחר חודש ממתינים שבוע, לאחר שבת ממתינים עד שלישי בשבת שעד אז נקרא אחר שבת, ומיום ד' נקרא על שם שבת הבאה, לאחר הרגל לרבי ממתינים ל' יום ואין הלכה כמותו.

הדרן עלך פרק מי שאחזו

פרק שמיני – הזורק

משנה . הזורק גט לאשתו לתוך ביתה או לתוך חצרה הרי זו מגורשת, שכתוב 'ונתן בידה' ולא כתוב ובידה יתננו משמע שצריך נתינה כל דהוא, גם גגה חצרה וקרקף (לתוס' ונתן כלל בידה פרט ושלחה חזר וכלל).

זרק לה הגט והיא בתוך ביתו או חצירו אפילו הגט עמה במטה אינה מגורשת, לתוך חיקה או קלתה הרי זו מגורשת.

'אם המצא תמצא בידו הגניבה' ידו לאו דווקא אלא הוא הדין אם הגניבה נמצא בגגו חצירו וקרקיפו, והוצרך הכתוב לומר בגניבה ידו לאו דווקא שאין ללמוד מגט שאפשר בעל כרחה אבל בגניבה ס"ד שלא קנאה אלא אם משיכה או נכנסה לחצירו ונעל בפניה, ואם היה כתוב רק בגניבה לא היינו למידים ממנו לגט ששונה גניבה שקנסה התורה שיקנה כדי לחייבו.

מה שקנתה אשה קנה בעלה להשתמש בה, ואעפ"כ נתן הגט בחצירה מגורשת, לר' אלעזר איירי בכתב לה בעודה ארוסה קודם שזכה בנכסים 'דין ודברים אין לי בנכסיך' שכיון שזוכה בנכסיה מתקנת חכמים לטובתו יכול לומר אי אפשי בתקנה זו, לרבא גם אם לא כתב לה כן משום שעל ידי הגט זכתה בחצירה עם גיטה (סילוקמלזכות בנכסי מלוג לא דיי במה שכותב דין ודברים אין לי בנכסיך אלא צ"ל אין לי בנכסיך ובפירותיהם, ועי' בסמוך דעת ר"ת).

דף ע"ז – ע"ב

שכיב מרע שהיו יראים שימות בשבת ואסור לטלטל גט בשבת אמר רבא שיקנה לה החצר שהגט מונח שם על ידי שהיא תסגור הדלת ותקנה בחזקה ואגבה תקנה הגט (אע"פ שאין מגרשים בשבת בשכיב מרע התירו, ולא הוי כטלי גיטך מע"ג קרקע כיון שהגט בא מרשותו לרשותה.

במתנה אין הבעל אוכל פירות לכן לר"י יכולה לזכות בה ואינו בכלל מה שקנתה אשה קנה בעלה, אבל שאלה אוכלת הבעל פירות, לר"ת אין האשה קונה בחצירה שלה או הנתון לה כיון שאינה יכולה למוכרה ולא משום שהבעל אוכל פירות ולכן גם במתנה הוי חצירה כיד הבעל).

העבד יוצא על ידי שמקבל שטר שחרור אע"פ שגופו קנוי לרבו שגיטו וידו באים כאחד.

זריקת גט לביתה וחצירה נחלקו האמוראים אם צריכה לעמוד בצד ביתה וחצירה, ואפילו אם לכו"ע חצר משום ידה  נחלקו אם צריך כמו ידה שסמוך לה או שצריך כמו ידה המשתמרת לדעתה (דווקא בגט שחוב הוא לה צריך שתהא עומדת בצד ביתה).

השאיל לה מקום בחצירו לקבל הגט כיון שהשאיל לה רק מקום אחד לכן אם זרק לה הגט ונפל על גבי חתיכת עץ אם הוא מקום ארבע אמות על ארבע אמות או הוא גבוה עשרה או יש לה שם לווי אינה מגורשת.

***************

יום רביעי ט״ו אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף ע״ח

דף ע"ח – ע"א

זרק לה גיטה על מטה שלה העומדת בתוך ביתו מגורשת, ולמ"ד כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה מהני דווקא בגבוה עשרה שהוא רשות בפני עצמו ואין אויר רשות המקנה מבטל רשות הכלי, וכיון שגבוה עשרה ונוח להשתמש תחתיה אינו מקפיד על מקום כרעי המטה (מטה גבוה של הקונה ברשות המקנה מהני רק באשתו).

זרק לה הגט לתוך קלתה מגורשת גם למ"ד כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה י"א כגון שהיה תלוי בה, י"א שהיה קשור אע"פ שאינה תלויה, י"א שהיה מונחת בין ירכותיה שאין אדם מקפיד על מקום מושבה וקנויה לה, וי"א שהיה בעלה מוכר קלתות לכך אינו מקפיד, וי"א שמקום חיקה וקלתה קנוי לה לפי שאין אדם מקפיד על מקום חיקה וקלתה (חיקה כגופה ממש וכשמונח על בגדיה הנגררים בארץ מהני משום שהמקום קנוי לה).

משנה . אמר לה כנסי שטר חוב זה, או נתן בידה והיא ישנה לרבי אינו גט עד שיאמר הא גיטך אפילו אחר שבא הגט לידה, לרשב"ג עד שיקח ממנה ויחזור ויתננו לה ויאמר הא גיטך (אומרים למתגרשת הי גיטיך והרי את מותרת לכל אדם שתדע שהיא מגורשת ולא תהא חוזרת).

מצאתו הגט מאחוריו ושלפתו אינה מגורשת שצריך ונתן, אבל אם עקם לה מתניו להקריב לה הגט ושלפתו מגורשת.

נתן הגט ביד עבדה ישן ומשמרתו והוא כפות מגורשת, אבל ניעור אינו גט שאינו משתמרת לדעתה, או אם אינו כפות אינה מגורשת שהוא חצר מהלכת ואינו דומה לחצר.

דף ע"ח – ע"ב

משנה . תנן היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת,

לרב ארבע אמות שלה זהו קרוב לה ארבע אמות שלו זהו קרוב לו, מחצה על מחצה היינו ב' כתי עדים אחת אומרת קרוב לו ואחת אומרת קרוב לה,

לרבי יוחנן הוא יכול לשומרו זהו קרוב לו היא יכולה לשומרה זהו קרוב לה שניהם יכולים לשומרו או שניהם אינם יכולים לשומרו זהו מחצה על מחצה,

לשמואל קרוב לה היינו שתשוח ותיטול, ואין להתירה להינשא עד שיתן הגט בידה גזירה שמא יאמרו על רחוק שהוא קרוב.

קידושין בקרוב לה מקודשת שלומדים מויצאה והייתה, אבל בפירעון חוב לא מהני אלא אם אמר המלווה זרוק לי חובי והפטר, או זרוק לי חובי בתורת גיטין שאינו יכול לומר משטה הייתי בך (ארבע אמות שלה אפילו יכול לשמור כמוה מגורשת וחוץ לארבע אמות שלה צריך שהיא יכולה לשומרו ולא הוא, עוד י"ל שקרוב לה היינו בסימטא או בצידי רשות הרבים ולא ברשות הרבים.

שניים אומרים קרוב לה ושניים אומרים קרוב לו הוי ספק מגורשת מדרבנן שתרי ותרי ספיקא דרבנן היא ומדאורייתא אוקמינן אחזקת אשת איש.

שניים אינם יכולים לשומרו שהוי ספק היינו שכל אחד לבד אינו יכול לשומרו רק שניהם יחד.

זרק גיטה בחצירה מעיקר הדין אין צריך שתגיע הגט לידה אבל הערוך כתוב קבלה דגם בכה"ג צריך שיגיע לידה).

גט בידה וחוט קשור בו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת שצריך כריתות (לר"י דווקא אם הייתה ידה קפוצה ותחב הגט לתוכה עד שאינו יכול לנתקו, אבל הייתה פתוחה וסגרה אחר שנתן הגט בתוכה הוי כטלי גיטך מע"ג קרקע, לר"ת גם אם הייתה ידה פתוחה אם הגט היה כבד שאם ימשוך תנתק, וצריך ליזהר שלא תסגור האשה ידה עד אחר שיניח כל הגט בידה שאל"כ הוי בגט בידה ומשיכה בידו).

הייתה ראשי אצבעותיה מטין כלפי קרקע ולא פשטה ידה כדרך פושטי יד אע"פ שהגיע הגט לידה אינה מגורשת אם לא נח תוך ארבע אמותיה וגם לא הייתה אויר שסופו לנוח כגון שהייתה עומדת על גב הנהר.

***************

 

יום חמישי ט״ז אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף ע״ט

דף ע"ט – ע"א

משנה . הייתה עומדת על ראש הגג שלה וזרק לה גיטה מחצר שלו כיון שהגיע לאוויר הגג הרי זו מגורשת, אפילו לא נח בסוף כגון שבא כלב וקלטו או גשמים ומחקו, ודווקא אם היה אויר שסופו לנוח כגון בגג שיש לו מעקה שהיא חצר המשתמרת ואין רוח יכול להטילו, או שהגט היה סמוך שלשה לגג שהוא כמו שנח על הגג (מחיצות תחתונות עודפות על העליונות אע"פ כנגד צד הגג אינו משתמר בחצר דיי במה שמשתמר בג' רוחות, או משום שהגג קצר והחצר רחב ויש לה מחיצות גם בצד הרביעית, או שהגג עומד באמצע החצר,

זרוק גניבותיך לחצירי ותקנה לי חצירי בשבת אין שני האיסורים באים כאחד שאיסור שבת הוא כבר כשנמצא למעלה מאויר רה"י וקנין גניבה הוא כשהוא תוך המחיצות אבל זרק דרך הפתח באים כאחד).

הייתה עומדת בחצר שלה וזרק לה גיטה מגג שלו כיון שיצא מרשות הגג דרך ירידה לחצר שזה נקרא נתינה ונמחק או נשרף באש שדולק לאחר שזרק הגט  לחצר הרי זו מגורשת, ודווקא שהיו מחיצות החצר עודפות על מעקה הגג שמיד שיצא מרשות הגג נכנס לרשות החצר.

הזורק בשבת מרשות הרבים לרשות רבים ורשות היחיד באמצע – לרבי חייב שקלוטה בתוך אויר רשות היחיד כמו שהונחה לחכמים פטור, ונחלקו רק לעניין שבת אבל בגט לכו"ע קלוטה באוויר החצר המשתמרת הרי זו מגורשת.

נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל וזרק בשבת ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע, אבל לעניין גיטין אינה מגורשת שאין סופו לנוח ואינה משתמרת בראש הטרסקל אם הוא גבוה ממחיצת החצר.

השאילה הבעל מקום בחצירו לקבל גיטה לא השאילה גגו או ביתו ששני מקומות לא משאיל אדם שמקפיד על ביתו וחצירו.

דף ע"ט – ע"ב

לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו בשבת שכשם שדיורים חלוקים מלמטה כך חלוקים מלמעלה, אבל השאילה מקום לקבל את גיטה בגג זה יכולה לקבלה בגג הסמוכה לו אפילו אם שתי מקומות אין אדם משאיל כיון שבגג הסמוכים שאין בהם תשמיש רגיל אין אדם מקפיד.

שתי חצירות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות וזרק לה כיון שהגט למעלה מאויר הפנימית מגורשת כיון שהיא רגילה להשתמר בפנימית ע"י מחיצות החיצונית.

שתי קופות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימית אפילו הגיע לאוויר הפנימית אינה מגורשת שאין אויר כלי קונה שאין כלי עשויים לשמור מה שבאוויר אלא להניח בתוכו, ואם נח בתוכו אינה מגורשת באופן שכלי החיצונה יש לה שולים שכליו של לוקח ברשות מוכר הוא.

משנה . נתייחד עמה לאחר שכתב גט הוא גט ישן – לבית שמאי מגרש בו ולא אומרים גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ובנה פגום, לבית הלל אסור לגרש בו שגוזרים שמא יאמרו גיטה קודם לבנה, י"א אם נשאת לא תצא, וי"א אם נתגרשה תינשא לכתחילה.

***************