אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – חגיגה כ"ג כ"ד – יום שישי א' אדר ב' תשפ"ב – שבת קודש ב' אדר ב' תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – חגיגה כ"ג כ"ד – יום שישי א' אדר ב' תשפ"ב – שבת קודש ב' אדר ב' תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – חגיגה כ"ג כ"ד – יום שישי א' אדר ב' תשפ"ב – שבת קודש ב' אדר ב' תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שישי א' אדר ב' תשפ"ב

מסכת חגיגה דף כ"ג

דף כ"ג – ע"א

הנושא סנדל זב הטמא מדרס נושא את התרומה בחבית, אך לא את הקודש, משום מעשה שהיה באחד שהעביר חבית של יין קודש ונפסקה רצועה של סנדלו ונטלה והניחה על פי חבית ונפלה לאוויר החבית ונטמאת.

לרבי חנניא בן עקביא כל מקום שגזרו חכמים משום מעשה שהיה לא גזרו אלא כדוגמת המעשה, ולכן בנידון זה כיון שהמעשה שמחמתו גזרו היה כשנשא קודש, גזרו רק בקודש ולא בתרומה.

מעשה באחד שהעביר בספינה מי חטאת ואפר חטאת בנהר הירדן, ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה, באותה שעה אמרו לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה, לרבי חנניה בן עקביא לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה, ולשיטת תנא קמא אסור בכל הנהרות, ואסור גם לעמוד בצד זה של נהר ולזרוק לצד אחר, וכן אל ישיטם על פני המים, ולא ירכיבם על גבי בהמה ועל גבי חבירו אלא אם כן היו רגליו נוגעות בקרקע, משום שמעשה שהיה בספינה שמהלכת באוויר וגזרו על כל האוויר, אבל מעבירים על גבי הגשר.

איבעיא בגמרא אם הגזירה שהנושא מדרס לא ישא קודש גזרו גם בסנדל טהור, ואם גזרו גם על הנושא חבית סתומה או רק בפתוחה.

עבר ונשא סנדל של זב וחבית של קודש – לרבי אילא הקודש טמא, ולרבי זירא טהור.

כלים הנגמרים בטהרה – צריכים טבילה לקודש אך לא לתרומה, שאף שגמרם חבר חוששים שמא קודם שנגמר הכלי ניתז עליו רוק מפי עם הארץ, ורוקו מטמא שמא זב הוא, ובשעה שגמרו עדיין היה הרוק שעליו לח ומטמא הכלי.

כלים הנגמרים בטהרה שצריכים טבילה לקודש – אין צריכים הערב שמש לכו"ע.

מטמאים היו את הכהן השורף את הפרה, ומטבילים אותו, ועושה מעשה הפרה מיד קודם הערב שמש, כדי להוציא מלבם של צדוקים שהיו אומרים במעורבי שמש הייתה הפרה נעשית, שחכמים למדו מריבוי הפסוק שטבול יום כשר, וכן כל תשמישי פרה העשויים בכלי המקבל טומאה טעונים הכלים טבילה ומשתמשים בהם קודם הערב שמש.

דף כ"ג – ע"ב

צריכים לעשות היכר לצדוקים שמשתמשים בכלים טבולי יום למעשה פרה, לכן לרבי יהושע מטמאים וטובלים אותם ומשתמשים בהם קודם הערב שמש, לרבי אליעזר – שפופרת שחתכה חבר לתת בתוכה אפר פרה אין צריך לטמאות שבין כך צריכה טבילה שחוששים שמא ניתז עליה רוקו של עם הארץ קודם גמר כלי והיה עדיין לח בשעת גמר הכלי, ואף על פי כן יש היכר שהרי עשאוהו כטומאת מת ביום השביעי לטהרתו שבעלמא צריך הערב שמש, וכאן לא.

אף שעשו הרבה מעלות בפרה אדומה מחמת הזלזול שהיו מטמאים כהן השורף לעשותו טבול יום, מכל מקום לא חידשו בגזירת מעלותיה דבר שאינו מצוי בשום מקום, ולא נתנו טומאה לכלי שאינו ראוי לטומאה, כגון כלי שאינו מיוחד לישיבה ואינו נעשה אב הטומאה במושב הזב שיהא טמא משכב בפרה, אבל בכלי הראוי לקבל טומאה חידשו בו לעשותו כטמא מת הגם שלא נגע במת.

***************

שבת קודש ב' אדר ב' תשפ"ב

מסכת חגיגה דף כ"ד

דף כ"ד – ע"א

בקודש הכלי מצרף חתיכות שבתוכו, שאם נגעה טומאה באחת מהם נטמאו כולם, לרב חנין מדאורייתא הוא, שכתוב 'כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת' יתור 'אחת' מלמד שהכתוב עשה לכל מה שבכף אחת לענין קדשי מזבח, ולרב חייא בר אבא בשם רבי יוחנן מעלה מדרבנן היא.

העיד רבי שמעון בן בתירא על אפר חטאת, שאם נגע הטמא במקצתו מטמא את כולו, ואף לרב חנים הוא רק מדרבנן, שאינו קדשי מזבח. הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת והלבונה והגחלים, שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו, לפי שהכלי מצרפם מדרבנן, ולרב חנין שלומדים מקרא שכלי מצרף קדשים מה דקתני 'סולת' היינו שיירי המנחה, שמדאורייתא כלי מצרף דווקא בדבר הצריך כלי, ורבנן גזרו גם בדבר שאינו צריך כלי, ומה דקתני 'קטורת ולבונה' – שמדאורייתא רק כלי שיש לו תוך מצרף, ורבנן תקנו גם כשאין לו תוך, כגון שצברם על גבי עור שלוק.

שלישי בקודש טמא – שנאמר בבשר שלמים 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל', והיינו אף כשנגע בשני שנקרא טמא – שהרי נאמר בשרצים שנפלו לכלי 'כל אשר בתוכו יטמא', הכלי ראשון ומה שבתוכו שני.

רביעי בקודש פסול – מקל וחומר, מה מחוסר כיפורים שמותר בתרומה פוסל בקודש, שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש.

שנינו במשנה שאם נטמאה אחת מידיו גם ידו השניה טמאה לענין קודש -לרב שיזבי היינו דווקא בחיבורים, והיינו שרק אם ידו הטמאה נגעה בידו הטהורה בשעה שידו הטהורה נגעה בקודש נטמא הקודש, שגזרו רבנן שלא יגע בקודש בידו הטמאה, אבל אם נגעה ידו הטהורה בקודש אחר שפירשה ממנה ידו הטמאה לא נטמא הקודש, לאביי – ידו השניה נטמאת לטמא גם שלא בחיבורים.

ידו הטמאה מטמאה ידו השניה לקודש, אף על פי שהיא נגובה, ובוודאי לא נגעה ידו הטהורה במשקים שבידו השניה שדינם כראשון לטומאה. ומכאן הוכיח אביי שאף שלא בחיבורים יד מטמאה חברתה, שאילו בחיבורים אין רבותא בנגובה.

דף כ"ד – ע"ב

ידו אחת הטמאה שנגעה בידו של חבירו – לרבי יוחנן טמאה, ריש לקיש – בתחילה חלק על רבי יוחנן וטיהר, ובסוף הודה לו.

יד מטמאה חבירתה – לרבי אם נגעה חברתה בקודש מטמאתו לטמא אחרים (שלישי), לרבי יוסי ב"ר יהודה פסלתו ואינו מטמא אחרים (רביעי).

אוכל תרומה שלא הוכשרה בידיים שהם שניות, אך לא קודש, שחיבת הקודש מכשרתם.

תחב חבירו קודש לתוך פיו או הוא עצמו על ידי כוש וכרכר שהם פשוטי כלי עץ שאין מקבלים טומאה, וידיו שניות – אסור לו לאכול צנון ובצל של חולין עם הקודש, פן יגעו ידיו הטמאות בקודש שבתוך פיו, אך בתרומה לא גזרו שלא לאכול עמה אוכלים נגובים של חולין.

האונן ומחוסר כיפורים צריכים טבילה לקודש – כיון שהיו אסורים בקודש עד כעת הצריכו חכמים טבילה.

משנה . חומר בתרומה מקודש – שביהודה נאמנים עמי הארץ על טהרת יין ושמן של קודש כל ימות השנה, ובתרומה נאמנים רק בשעת הגיתות והבדים שהכל מטהרים אז את כליהם.

עברו הגיתות והבדים והביא עם הארץ לכהן חבר יין של תרומה לא יקבלה ממנו, אבל מניחה עם הארץ לגת הבאה ואז יתננה לכהן, ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן, שמיגו שנאמן על הקודש נאמן על התרומה.

בכדי יין ושמן המדומעות – נאמנים על טהרת הכדים בשעת הגיתות והכדים, וקודם לגיתות שבעים יום (יבואר להלן דף כ"ה:).

***************

הדף היומי חגיגה מסורת מסכת חגיגה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס