אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יבמות ב' – יום רביעי ו' אדר ב' תשפ"ב – יום חמישי ז' אדר ב' תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יבמות ב' – יום רביעי ו' אדר ב' תשפ"ב – יום חמישי ז' אדר ב' תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – יבמות ב' – יום רביעי ו' אדר ב' תשפ"ב – יום חמישי ז' אדר ב' תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי ו' אדר ב' תשפ"ב

מסכת יבמות דף ב'

מסכת יבמות

דף ב' – ע"א

משנה . ט"ו עריות שנפלו לפניו ליבום -פטורות מן החליצה ומן היבום.

גם צרות עריות אלו פטורות מן החליצה ומן היבום, שאם הייתה אחת מהעריות נשואות לאחיו, ולו אשה אחרת, ומת, כשם שהערווה פטורה מן היבום כך צרתה פטורה, ואסורה על היבם מדין אשת אח (כדלהלן דף ג').

אלו הם ט"ו העריות הפטורות מיבום ופוטרות צרותיהם: בתו מאנוסתו, בת בתו, בת בנו, בת אשתו, בת בן אשתו, בת בת אשתו, חמותו, אם חמותו, אם חמיו, אחותו מאמו, אחות אמו, אחות אשתו, אשת אחיו מאמו (שמת ונשאה אחר כך אחיו מאביו, ומת), אשת אחיו שלא היה בעולמו – שיבמה אחיו שהיה בעולמו של ראשון, ועתה נפלה לפני אחיו שנולד אחר שמת אח הראשון, כלתו.

הלכה צרת הערוה ונתייבמה לאחיו השני, ולו אשה אחרת, ומת, כשם שצרת הערוה פטורה כך צרת צרתה פטורה, וכן צרות צרות צרותיהן עד עולם.

דף ב' – ע"ב

מתה הערוה קודם שמת היבם, או שמיאנה או שנתגרשה או שנמצאת איילונית, ולאחר כן מת היבם, צרותיה מותרות, ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו איילונית או שמיאנו שהרי כבר ילדו מאחר קודם שנישאו לאחיו.

כל ערוה שהיא קטנה ויכולה למאן ולא מיאנה, ומת בעלה, צרתה חולצת – שהרי לא היו קידושי הערוה אלא מדרבנן, אך לא מתייבמת – שנראית כצרת ערוה.

המקור שערווה אינה מתיבמת הוא מהפסוק הנאמר לגבי אחות אשה, והקשו שאם כן היה צריך התנא להתחיל באחות אשה קודם שאר העריות.

אין לומר שהתנא פירט העריות לפי חומרת עונשם, ולכן פתח בבתו שהיא בשריפה וכדעת רבי שמעון ששריפה חמורה מסקילה, שאם כך היה לו להתחיל בחמותו שבה נאמר עיקר עונש שריפה, ועוד שאחר חמותו היה לו למנות כלתו – שהיא בסקילה החמורה – קודם לשאר עריות שאינם במיתת בית דין אלא בכרת.

***************

יום חמישי ז' אדר ב' תשפ"ב

מסכת יבמות דף ג'

דף ג' – ע"א

אין לומר שהתנא פתח בבתו מאנוסתו משום שעיקר איסורה לומדים מדרשה ד'הנה הנה', ועונשה לומדים מהדרשה של 'זמה זמה' וכיון דאתיא מדרשא חביב לו לתנא לפרטה קודם שאר עריות שעיקר איסורם נכתב מפורש, ורק פטור יבום שבהם לומדים מדרשה – שאם כן היה לו לכתוב אחות אשה בסוף, שבין עיקר איסורה ובין מה שפטורה מיבום נכתב בפירוש.

סדר עריות במשנה לפי הקרוב לו יותר – כתב קודם בתו ובת בתו ובת בנו שהם קרובי עצמו, ומשום שכתב ג' דורות שלו למטה כתב ג' דורות של אשתו למטה, ואגב שכתב ג' דורות של אשתו למטה כתב ג' דורות שלה למעלה, וכתב אחותו ואחות אמו שהם קרובי עצמו, וכיון שכתב איסור אחווה כתב אחות אשתו ואשת אחיו שלא היה בעולמו, ואחרי זה כתב כלתו.

תנן ט"ו נשים 'פוטרות' שמשמעותו שאם רוצה מייבם, ובאמת אסור לייבם והיה לו לשנות 'אוסרות' – מפני שאם היה שונה 'אוסרות' היה משמע שהערווה היא האוסרת עליו את צרתה, ואם כך אף שלא במקום מצוה (שאינה אשת אח) אוסרת עליו את צרתה, ולכן שנה 'פוטרות' ללמד שהערווה רק פוטרת הצרה מיבום, וממילא אסורה להתייבם משום אשת אח שלא במקום מצוה.

שנה התנא שפוטרות 'מן החליצה' ולא הסתפק במה ששנה שפוטרות 'מן היבום' – קמ"ל שכל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינה עולה לייבום אינו עולה לחליצה.

מה שהקדים התנא פטור חליצה לפטור יבום – אבא שאול היא, דאמר מצות חליצה קודמת למצות יבום, משום שסובר שהכונס יבמתו לשום נוי ולשום אישות כאילו פוגע בערוה.

דף ג' – ע"ב

מניין של הרישא – 'ט"ו נשים', ומניין של הסיפא – 'הרי אלו פוטרות' שמשמע שרק אלו, למעוטי הא דאמר רב שצרת סוטה פטורה, ולמעוטי הא דאמר רב אסי שצרת איילונית (שהכיר בה אחיו שהיא איילונית) פטורה.

לרב ורב אסי מניינא הרישא והסיפא – למעוטי צרת מחזיר גרושתו וצרת ממאנת ביבם, שאף שאסורות בייבום חייבות בחליצה. ואם רב לא סובר הא דרב אסי ורב אסי לא סובר הא דרב – מנין אחד למעוטי דינו של השני, ומנין האחר למעוטי או צרת ממאנת או צרת מחזיר גרושתו.

לרב הסובר שצרת סוטה פטורה ולרב אסי הסובר שצרת איילונית פטורה – הטעם שלא שנה התנא צרות אלו במשנה, משום שלא שייך בהם צרת צרה כשאר עריות דמתניתין, משום שאסורות על כל האחים.

המקור שערווה פטורה מן היבום ומחליצה – שנאמר 'אשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה', 'עליה' מיותר לדרוש לקרא ש'יבמה יבא עליה', שאף במקום מצוה לא תיקח, ולומדים ממנה לשאר עריות – מה אחות אשה שהיא ערוה וחייבים על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אסורה ליבם, אף כל ערוה שהיא ערוה וחייבים על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אסורה ליבם.

המקור שצרת ערוה פטורה מן היבום ומחליצה – שנאמר 'אשה אל אחותה לא תקח לצרור', ומשום שכתוב 'לצרור' ולא 'לצור' שומעים שגם צרת צרתה פטורה.

שש עריות החמורות מאלו (דתנן לקמן דף י"ג.) שאסורות לכל האחים ומותרות רק לאחרים, צרותיהם מותרות, שדווקא אחותו ועריות הדומות לה שיכולות להינשא לאחים, הואיל ופטרה התורה מזיקתה הרי היא עליו באיסור אשת אח כמו באח שיש לו בנים, שהיא בכרת.

יבם ערוה או צרתה הרי הם בעונש כרת – שנאמר 'כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם'.

הטעם שצריך דרשה 'עליה' לפטור ערוה מיבום וחליצה, שלולי כן היינו אומרים שמגיע מצות עשה של יבום ודחי לא תעשה של עריות, והקשו בגמרא וכי עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס