אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יבמות צ"ב צ"ג צ"ד – יום שלישי ח' סיון תשפ"ב – יום רביעי ט' סיון תשפ"ב – יום חמישי י' סיון תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יבמות צ"ב צ"ג צ"ד – יום שלישי ח' סיון תשפ"ב – יום רביעי ט' סיון תשפ"ב – יום חמישי י' סיון תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – יבמות צ"ב צ"ג צ"ד – יום שלישי ח' סיון תשפ"ב – יום רביעי ט' סיון תשפ"ב – יום חמישי י' סיון תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שלישי ח' סיון תשפ"ב

מסכת יבמות דף צ"ב

דף צ"ב – ע"א

לתנא דמתניתין נשאת על פי בית דין ובא בעלה תצא ופטורה מן הקרבן, שיחיד שעשה לפי הוראת בית דין פטור מקרבן, וכן סובר רב נחמן שנחשב כהוראה ולא כטעות, שהרי עד אחד אינו נאמן מן התורה אלא שסומכים על בית דין שהם האמינו להעיד והם סמכו שכל אשה דייקא ומינסבא. לזעירי – אין הלכה כמשנתנו ע"פ מה דתני בי מדרשא שאם הורו בית דין ששקעה חמה בשבת והתירו עשיית מלאכה, ולבסוף זרחה, אין זו הוראה אלא טעות וחייב העושה מלאכה, וכן כאן טעו שסברו שמת בעלה, וכן הוכיח רבא, שהרי הורו בית דין להתיר בספק חלב ודם ואחר כך ראו טעם מובהק לאסור ושוב ראו טעם שאינו מובהק להתיר אין מתירים, ואילו בא עד אחד שמת מתירים אותה, ואחר כן באו עדים שלא מת אוסרים אותה, ואח"כ כשיבא שוב עד אחד שאומר עכשיו מת מתירין אותה, ואילו מה שהתירוה בראשונה הייתה הוראה איך חזרו להוראה זו לאחר שראו ע"י ב' העדים שטעו בה.

שנינו במשנה שאם התירוה ב"ד להינשא והלכה וקלקלה חייבת בקרבן (לכו"ע) – לרבי אלעזר היינו שזינתה, לרבי יוחנן היינו שנשאת אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, אבל זינתה לא, שאומרת: אתם עשיתם אותי פנויה.

קלקלה -לרבי אלעזר חייבת קרבן על כל ביאה, שביאות מחלקות, לחכמים קרבן אחד על הכל כיון שלא נודע לה בינתיים, ואם נשאת לחמישה בני אדם לכו"ע חייבת על כל אחד, הואיל וגופים מחולקים.

משנה . האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים, ואמרו לה מת בעליך ואח"כ מת בנך ואינך זקוקה ליבום, ונשאת, ואח"כ אמרו חילוף הדברים – לרבי עקיבא שיש ממזר מחייבי לאוין תצא והולד ממזר, אבל לחכמים שאין ממזר מחייבי לאוין אין הולד ממזר, וכן לתנא שסובר שגם לרבי עקיבא רק מחייבי לאוין משאר הולד ממזר.

אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעליך ונתייבמה, ואח"כ אמרו חילוף הדברים – הולד ממזר.

אמרו לה מת בעליך ונשאת, ואח"כ אמרו לה קיים היה ומת – תצא, והולד ראשון (שנולד כשהיה בעלה חי) ממזר, והאחרון אינו ממזר.

אמרו לה מת בעליך ונתקדשה, ובא בעלה – מותרת לחזור לו, ואע"פ שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה, שנאמר 'ואשה גרושה מאישה' – ולא מאיש שאינו אישה.

דף צ"ב – ע"ב

יבמה שנתקדשה לשוק – לרב אין קידושין תופסים בה, שנאמר 'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר' – לא תהא בה הויה לזר. שמואל מסתפק בפירוש הפסוק אם כפי שפירשו רב או שהוא בא לאיסור לאו, ולכן מצריך גט מספק, לאמימר הלכתא כשמואל, לרב ינאי נמנו וגמרו בחבורה שאין קידושין תופסים ביבמה.

יבמה שנשאת לשוק – לשמואל נותן לה השני גט מספק, לרב אשי מותרת ליבם אם הוא ישראל, אך אם הוא כהן אסורה לו, לרב המנונא כיון שזינתה אסורה ליבמה.

האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר, לאחר שתתגיירי, לאחר שאשתחרר, לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעלך, לאחר שתמות אחותך, לאחר שיחלוץ לך יבמך – אינה מקודשת, לרבי יוחנן משום שאין מקנה דבר שלא בא לעולם בדבר שאין בידו לעשות עכשיו, ומזה ראיה שאין קידושין תופסים בשומרת יבם (כרב), לריש לקיש אין מזה ראיה שיש לומר שמשנה זו כרבי עקיבא שאין קידושין תופסים בחייבי לאוין (ולהלן דף צ"ג. יתבאר שלרב נחמן בר יצחק אי אפשר לפרש כן, כיון שרבי עקיבא סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם).

***************

יום רביעי ט' סיון תשפ"ב

מסכת יבמות דף צ"ג

דף צ"ג – ע"א

האשה שאמרה לבעלה קונם שאני עושה לפיך – לת"ק אינו צריך להפר, שמשועבדת לו למעשה ידיה, לרבי עקיבא יפר שמא תעדיף וחל הנדר על ההעדפה, לרב נחמן בר יצחק – לרבי עקיבא אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לר"ה בריה דרבי יהושע – מיירי באומרת יקדשו ידי לעושיהם.

המוכר פירות דקל לחבירו קודם שבאו לעולם – קודם שבאו לעולם יכול לחזור בו, משבאו לעולם – לרב הונא אין יכול לחזור בו, שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לרב נחמן אף משבאו לעולם יכול לחזור בו, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אך אי שמיט ואכיל לא מוציאים ממנו.

שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו – לרב קנה, שסובר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

נאמר בתרומות ומעשרות: 'למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים', ותניא כל הימים אלו שבתות ויו"ט – שיזהר שלא יבטל עונג שבת בשביל חסרון תיקון הטבל, ואמר רבי חייא שבוודאי לא בא הפסוק להתיר הפרשת מעשרות בשבת שאין בזה אלא שבות, אלא בא להתיר לעשר על מה שלא בא לעולם לצורך עונג שבת.

דף צ"ג – ע"ב

'לא תסגיר עבד אל אדוניו' – לרבי היינו בלוקח עבד על מנת לשחררו, שכתב לו: לכשאקחך הרי עצמך קנוי מעכשיו, ומוזהר שלא להשתעבד בו, שסובר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר, שתתגיירי, שאשתחרר, שתשתחררי, שימות בעליך, שתמות אחותך, שיחלוץ לך יבמך – לת"ק אינה מקודשת, לרבי מאיר מקודשת, שסובר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

האומר פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברים, או פירות מחוברים על פירות אלו תלושים, לכשיביאו שליש ויתלשו, והביאו שליש ונתלשו – לרבי אליעזר בן יעקב דבריו קיימים, שסובר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

עד אחד המעיד שמת בעלה נאמן להתירה ליבמה, כשם שנאמן להתיר אשה לעלמא וסומכים שדייקא ומינסבא משום שמילתא עבידא לגלויי (לל"ק איבעיא ואיפשטא, ולל"ב לא מיבעי, שאם היא נאמנת כ"ש ע"א).

אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעלך ונתייבמה, ואח"כ אמרו חילוף הדברים שכתוב במתני' שהוולד ממזר, ע"כ היינו כשהתירוה להתייבם על פי עד אחד, ואח"כ העידו ב' שחילוף הדברים (וראה עוד אופן להלן דף צ"ד.), אבל התירוה על פי ב' הו"ל תרי ותרי ואין לסמוך עליהם יותר מעל הראשונים.

***************

יום חמישי י' סיון תשפ"ב

מסכת יבמות דף צ"ד

דף צ"ד – ע"א

עד אחד המעיד לפוטרה מן היבום ולהתירה לשוק – לרבא כיון שנאמן עד אחד להתיר אשת איש לשוק שהוא איסור כרת כל שכן שמתיר איסור לאו, אך ההוא מרבנן הפריך דבריו, שהרי היא עצמה נאמנת באיסור כרת להתיר עצמה לשוק, ואינה נאמנת באיסור לאו של יבמה להתיר עצמה לשוק שלפעמים שונאת היבם.

אמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך, ונשאת לשוק, ואח"כ אמרו חילוף הדברים, שכתוב במתני' שתצא והולד ממזר (לר"ע), אין להוכיח מכך שמאמינים לכת שניה שבהכרח מה שהתירוה בראשונה היינו על פי עד אחד (שאם עפ"י שנים מדוע מאמינים יותר לכת השניה) – שיש לפרש שהתירוה ע"פ ב' עדים, ומיירי שכת השניה הזימו הכת הראשונה.

אין האשה נאמנת לומר מת יבמי שאנשא לשוק, ואפילו לרבי עקיבא שיש ממזר מחייבי לאוין אין אומרים שדייקא מפני שחוששת שלא לקלקל זרעה, משום שיש לחשוש שאומרת כן מפני ששונאת את יבמה.

רב אלעזר בן מתיא דרש במשנה מהפסוק 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו' – ולא מאיש שאינה אשה, שאם אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ובא בעלה, אע"פ שנתן לה שני גט מותרת לכהונה, ואמרו בגמרא שיותר היה לו לדרוש הדרשה שאפילו לא נתגרשה אלא מבעלה, כגון שכתב לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם – פסולה לכהונה.

דף צ"ד – ע"ב

משנה . מי שהלכה אשתו למדינת הים, ואמרו לו מתה אשתך, ונשא את אחותה, ואח"כ באה אשתו – מותרת לחזור לו, שביאת אחותה הוי כזנות ואינה אוסרת אשתו עליו, ומותר בבתה של שניה, ושניה מותרת בקרוביו, ואם מתה ראשונה מותר בשניה.

כל עריות שנישאו אין צריכות גט, חוץ מאשת איש שנשאת על פי בית דין, ורבי עקיבא מוסיף אף אשת אח – שקידש אחיו את האשה והלך למדינת הים, ושמע אחיו שהוא מת ועמד ונשא אשתו, וכן הוסיף אחות אשה – שקידש אשה והלכה למדינת הים, ושמע שמתה ונשא את אחותה, שבשני אלו יש לחשוש שיאמרו שמה שנשאה משום שהקידושין היו על תנאי ולא נתקיים התנאי, ואם תצא מהשני בלא גט יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט.

הלכו אשתו וגיסו למדינת הים, ואמרו לו שמתו, ונשא את אחותה אשת גיסו, ובאו שניהם ממדינת הים, אף על פי שהועילו הנישואין לאסור אשת גיסו על גיסו, הוא מותר באשתו, ואף לרבי עקיבא הסובר שאחות אשתו שנשאת לו בטעות צריכה גט (וכשיתן לה גט הרי אשתו אסורה לו משום אחות גרושתו) – שהיינו דווקא אם קידש אשתו, שיש לחשוש שיאמרו שקידשה על תנאי ולא נתקיים ולכן נשא אחותה, אבל אם נשא אשתו הראשונה לא יאמרו שנשא על תנאי, שאין אדם עושה תנאי בנישואין, ולכן כשנשא אחותה בטעות אינה צריכה גט שאין חשש שמא יאמרו אשת איש יוצאה בלי גט.

'ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן' – לרבי ישמעאל אותו ואת אחת מהם, לרבי עקיבא אותו ואת שתיהם. לאביי – משמעות דורשין איכא ביניהם, אם לומדים מפסוק זה שחייב על אם חמותו, לרבא – נחלקו בחמותו לאחר מיתה, לרבי ישמעאל חייב על אחת מהם אפילו בזמן שאין שתיהם קיימות, שאף אם מתה אשתו חייב על חמותו, לרבי עקיבא אין חייב עליה שריפה אלא בזמן ששתיהם קיימות, אך מודה שאף שאין חיוב שריפה אסורה עליו (ועי' לקמן דף צ"ה.).

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס