אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום ראשון ט"ז ניסן תשע"ט – יום שני י"ז ניסן תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום ראשון ט"ז ניסן תשע"ט – יום שני י"ז ניסן תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום ראשון ט"ז ניסן תשע"ט – יום שני י"ז ניסן תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ט"ז ניסן תשע"ט

מסכת בכורות דף ד'

דף ד' ע"א 

בכורי כהנים ולוים פטורין מפדיון – מקל וחומר, אם הפקיעה קדושת פשוטי הלוים את קדושת בכורי ישראל במדבר, דין הוא שיפטרו קדושת עצמן. ואע"פ שק"ו זה אינו אלא במדבר, הוא הדין לדורות, שנאמר 'והיו לי הלויים' בהוויתן יהו.

כהנים לוים פטורים מפדיון פטר חמור – לאביי נלמד בק"ו ממה שפטרה בהמתם של לויים את בהמת ישראל במדבר. ולרבא אין דורשין ק"ו זה לענין בהמה, אלא פטורים מהכתוב 'אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה', כל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה, וכל שאינו בבכור אדם אינו בבכור בהמה טמאה.

כהנים ולויים חייבים בבכור בהמה טהורה.

גם בן לוי שלא היה לו שה במדבר היה פטור מפטר חמור – אפילו לאביי שפטור פטר חמור נלמד בק"ו ממה שפטרה בהמת הלוויים במדבר את בהמות ישראל – וכן בן לוי פחות מבן חודש אע"פ שאינו פוטר ישראל אחר מקדושת בכור, פטור מבכור, וכן אהרן שלא היה באותו מנין פטור, שנאמר 'הלוים' הוקשו כל הלוים זה לזה. וכן כהנים פטורים, לפי שנקראו לויים בכ"ד מקומות.

לויה שילדה, בנה פטור מחמש סלעים – שהתורה תלאה אותו בפטר רחם.

דף ד' ע"ב 

במדבר פדו פטר חמור ב'שה' של לויים – שנאמר 'אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה', מה בכור אדם לא חלקת בין לדורות בין לאותה שעה בכסף, אף בהמה טמאה לא תחלוק בו בין לדורות בין לאותה שעה בשה.

פודין בשה אחד פטר חמור פעמים הרבה – שהרי במדבר היה שה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים מישראל, שנאמר 'ואת בהמת הלוים תחת בהמתם', בהמה אחת תחת בהמות הרבה.

בשלשה מקומות קדשו בכורות לישראל – במצרים, שנאמר 'קדש לי כל בכור', במדבר, שנאמר 'כי לי כל בכור בבני ישראל', בכניסתם לארץ, שנאמר 'והיה כי יביאך והעברת'. ונחלקו אמוראים אם נתקדשו בכורות במדבר, ולמסקנת הגמרא לדברי הכל כבר נתקדשו ממצרים – אלא שלרבי יוחנן קדשו ולא פסקו, שנאמר 'לי יהיו', בהוייתן יהו, ולריש לקיש פסקו במדבר מליקדש משעת המנין בחומש הפקודים, שנאמר 'והיה כי יביאך' ולאחר מכן 'והעברת', ומשמע שקודם כניסתן לארץ לא נתקדשו, ומשום שפסקו מליקדש. ולרבי יוחנן הכתוב בא לומר, שתעשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ.

עד שלא הוקם המשכן היו במות מותרות ועבודה בבכורות – שלדברי הכל כבר נתקדשו הבכורות ממצרים.

אותו היום שהוקם המשכן קרבו בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות. לריש לקיש באותו היום בלבד אבל מכאן ואילך לא קרבו בכורות, שלא נתקדשו במדבר [ולמסקנא שנתקדשו ופסקו, לא קרבו אלא אלה שנתקדשו קודם המנין שבחומש הפקודים]. ולרבי יוחנן מאותו היום ואילך קרבו בכורות. ועיקר החידוש הוא שקודם לכן לא קרבו, שאין חובות קרבים בבמה.

*************

יום שני י"ז ניסן תשע"ט

מסכת בכורות דף ה'

דף ה' ע"א 

בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות, בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף – ששלש מאות בכורות היו, ואין בכור מפקיע בכור, כי דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו.

בגבית מחצית השקל של 603,550 ישראלים אתה מוצא מאתים ואחת ככר וי"א מנה, ובנתינת הכסף נאמר 'ויהי מאת ככר הכסף לצקת' – כי המנה של קודש כפול, נמצא מאתיים ככר הן מאה ככר של קודש. וככר הנוסף וי"א מנה הן האלף ושבע מאות שבעים וחמש שעשה וווים לעמודים.

מנין שמנה של קודש כפול היה – שנאמר ביחזקאל 'והשקל עשרים גרה, עשרים שקלים, חמשה ועשרים שקלים, עשרה וחמשה שקל, המנה יהיה לכם'. כלומר ששים שקלים הן מנה. והלא ששים שקלים הן ר"מ דינרים, אלא של קודש כפול הוא, לכן מנה של קודש הוא ר' דינרים, והוסיפו על המדות שתות מלבר הרי ר"מ.

דף ה' ע"ב 

מוסיפין על המדות, ואין מוסיפין יתר על שתות מלבר – כאמור ביחזקאל שמנה של קודש היה בו ר"מ דינרים.

מה נשתנו פטרי חמורים שיש בהם קדושת בכור מפטרי סוסים וגמלים – גזירת הכתוב היא. ועוד, שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים, שאין לך כל אחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים.

'רפידים' – לרבי אליעזר כך שמה, ולרבי יהושע שריפו עצמן מדברי תורה, וכן הוא אומר 'לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים'. 'שטים' – לר"א כך שמה, ולרבי יהושע שנתעסקו בדברי שטות. 'ותקראן לעם לזבחי אלהיהן' – לרבי אליעזר ערומות פגעו בהן, ולרבי יהושע שנעשו כולן בעלי קריין.

פרה שילדה מין חמור וחמור שילדה כמין סוס – פטורה מן הבכורה. לתנא במשנתינו למדים ממה שנאמר 'פטר חמור' שני פעמים, עד שיהא היולד חמור והנולד חמור. ומבכור של קדושת דמים למדים על בכור שיש בו קדושת הגוף שאם אינו דומה לאמו אין בו קדושה. ולר"י הגלילי למדים קדושת הגוף מ'בכור שור' שיהא הוא שור ובכורו שור, 'בכור כשב' שיהא הוא כשב ובכורו כשב, 'בכור עז' שיהא הוא עז ובכורו עז, ומכאן שרחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל, פטור מן הבכורה. אבל אם יש בו מקצת סימנין חייב, שנאמר 'אך' חלק. ולאחר מכן למדים קדושת דמים של פטר חמור מקדושת הגוף.

בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה – מותר באכילה. וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה – אסור באכילה. שהיוצא מן הטמא טמא, והיוצא מן הטהור טהור.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס