אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום ראשון י"ג סיון תשע"ט – יום שני י"ד סיון תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום ראשון י"ג סיון תשע"ט – יום שני י"ד סיון תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום ראשון י"ג סיון תשע"ט – יום שני י"ד סיון תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון י"ג סיון תשע"ט

מסכת בכורות דף ס'

דף ס' ע"א 

היו לו תשעה עשר טלאים והכניסן לדיר שיש לו שני פתחים, ויצאו ט' בפתח זה וט' בפתח זה – כולן פטורים משום מנין הראוי, שזה שנשאר בדיר באחרונה ראוי לשני הפתחים, והוא עצמו קדוש מאליו בין שיצא בין שנשתייר באחרונה.

אבל אם מנה תשעה, וכשהגיע לעשירי התחיל למנות מתחילה אחד שנים שלש וכו' – העשירי קדוש מאליו אע"פ שלא קראו עשירי (אלא אחד), ותשעה האחרונים לא נפטרו במנין הראוי. ואם יצאו זוגות זוגות – לשיטת רבא אין הולכים אחר פיו לומר שי"ח ראשונים נפטרו במנין הראוי, וזה שיצא באחרונה הוא עשירי לשני המנינים, אלא עשירי למנין בהמות הוא קדוש, וכיון שהוציא חמש זוגות שהן עשרה בהמות, אחד מן הזוג החמישי קדוש, ותשעה שיצאו לאחריו לא נפטרו (וראה להלן שיש מחלוקת בזה).

יצאו שנים כאחת – מונה אותם שנים. מנאן אחד, נמצא אותו שקרא הוא תשיעי והיינו עשירי, ואותו שקרא הוא עשירי והיינו אחד עשר, עומדים לקלקלה, שהוא סבור על התשיעי שהוא חולין ועל העשירי שהוא מעשר, ואם עשה כן ולא נמלך בב"ד הרי הן מקולקלין, שע"פ הדין העשירי הוא מעשר, והי"א הוא שלמים (ע"פ לשון א' ברש"י).

קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי – שלשתן מקודשין, התשיעי נאכל במומו, והעשירי מעשר, ואחד עשר קרב שלמים, לרבי מאיר עושה תמורה, ולרבי יהודה אין עושה תמורה לפי שהוא תמורת מעשר, ואין תמורה עושה תמורה. ולרבי מאיר אילו היה תמורה לא היה קרב.

קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי – אין אחד עשר מקודש. זה הכלל, כל שלא נעקר שם עשירי מן העשירי עצמו, אין אחד עשר מקודש.

מנאן זוגות זוגות או מאות מאות – לרב מארי עשירי במנין שלו הוא קדוש, שלאחר שמנה ט' מאות העשירית קודש. ולרב כהנא למנין בהמות הוא קדוש, שכשמנה חמשה זוגות בהמות שהן עשר בהמות, האחרון שבזוג חמישי הוא מעשר. ולא נחלקו אלא כשנתכוין למנות זוגות, אבל אם מנאן אחד אחד, ומעצמם יצאו באמצע זוג אחד, הכל מודים שלמנין שלו הוא קדוש.

מנאן למפרע, עשירי שבמנין הוא קדוש – גם לדברי האומר שלמנין שלו הוא קדוש, לפי במנין של פרסיים קורים לעשרה אחד.

דף ס' ע"ב 

קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי – שלשתן מקודשין, שנאמר 'וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש', ומשמע בין שקראו הוא עשירי בין שהיה עשירי למנין ולא קראו עשירי. אבל שמיני או שנים עשר שקראן עשירי אינו קדוש – שלמדים מעשירי גמור שאינו מקודש אלא בסמוך לו, שאין לך סמוך בו יותר מגופו, אף טעותו אינו מקודש אא"כ טעה באותו שסמוך לו.

לר"א ב"ר שמעון לעולם אין אחד עשר קדוש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולי"א עשירי – שאילו קרא עשירי גם לתשיעי וגם לי"א, לא היו שנים מקודשים אלא אחד מהן, ודורש מה עשירי מיוחד שאינו אלא אחד, אף טעותו מיוחדת. שסובר כרבי יהודה שטעות מעשר תמורה הוא, וסובר כר"ש אביו שאין ממירין וחוזרין וממירין, ומשום כך אין שתי טעויות למעשר.

יצאו שנים בתשיעי וקראן תשיעי – מעשר וחולין מעורבין זה בזה, שעשירי קדוש מאליו, והתשיעי חולין שהרי קרא לו תשיעי. יצאו שנים בתשיעי וקראן עשירי – עשירי ותשיעי מעורבין זה בזה, ואין נאכלין אלא במומן, והגוזז והעובד אחד מהן אינו סופג את הארבעים שמא חולין הוא. יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי – עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה, כלומר מעשר ושלמים מעורבין זה בזה, ויקרבו שניהם ויאכלו כחומר קודש שבהן, שטעונין שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים. יצאו שנים בעשירי וקראן אחד עשר – עשירי וחולין מעורבין זה בזה.

ולמדנו מזה שכל שיצאו שנים בבת אחת וקראן עשירי שניהם קדושים, אע"פ שלא נעקר מן המעשר שם עשירי – ורק כשיצאו בזה אחר זה אין אחד עשר מקודש אם לא נעקר שם עשירי מן המעשר. ואפילו אם יצא עשירי ולא דיבר, כיון שלא נעקר שם עשירי ממנו, אין י"א מקודש (כשיצאו בזה אחר זה).

יצאו שנים בעשירי ולא קדם אחד מהן את חבירו וקראן עשירי – עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה. י"מ כשיצאו בבת אחת, ואע"פ שלא נעקר שם עשירי מן המעשר, שניהם קדושים. וי"מ שהקדים האחד והוציא ראשו וקראו י"א, ונמצא שנעקר שם עשירי וקראו י"א, וכגון שאין לו בהמות הרבה, שבזה מודה רבי שקריאת שם י"א חשוב עקירה.

קרא לעשירי אחד עשר ולאחד עשר עשירי – לרבי אם יש לו בהמות הרבה אין י"א קדוש, שלא נעקר שם עשירי מן המעשר, ומה שקראו אחד עשר אנו מפרשים שנתכוין לומר 'אחד מעשר', כלומר זה מעשר ראשון. ולרבי יוסי בר יהודה י"א קדוש, שקריאת שם י"א חשוב עקירה. ואם אין לו בהמות הרבה, גם לרבי חשוב עקירה וי"א קדוש.

*************

יום שני י"ד סיון תשע"ט

מסכת בכורות דף ס"א

דף ס"א ע"א 

יצאו שנים בעשירי – א. לחכמים ירעו עד שיסתאבו, שאין מביאין קדשים לבית הפסול, ואילו היו קריבים צריך לאוכלן כחומר שבהם, וצריך להרים מהם חזה ושוק וליתן לכהנים, והכהנים מועטין הן ושמא לא יהו מצוין אוכלין לאותן חזה ושוק ויפסלו בלינה לאחר שני ימים ולילה אחד, ומביא מעשר לבית הפסול. ב. לרבי שמעון יקריבו, שמביאין קדשים לבית הפסול. ג. בזמן הזה שניהם ימותו משום תקלה כדין שאר מעשר, ואין אוכלין אותן במומן אע"פ שהוא הפסד גדול.

לרבי יהודה אין בין אחד עשר לשלמים אלא שזה עושה קדושה ליקרב, שהשלמים עושה תמורה ותמורתן קריבה, ואחד עשר אינו עושה תמורה ליקרב, שלדבריו אחד עשר הוא תמורת מעשר, ואין תמורה עושה תמורה. אבל אחד עשר עצמו קרב, שסובר רבי יהודה תמורת מעשר קרב.

האומר לשלוחו צא ועשר עלי – לרב פפי משמיה דרבא אם קרא לתשיעי עשירי קדוש, לפי שאינו מפסידו שהרי אוכלו במומו. ואם קרא לאחד עשר עשירי אינו קדוש, שהרי קרב שלמים ומפסידו בחזה ושוק. ולרב פפא אפילו קרא לתשיעי עשירי אינו קדוש, שאומר לו 'לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' ולא היה לך לטעות, והוא עיוות שצריך להמתין עד שתומם, ואוסרו בגיזה ועבודה.

האומר לשלוחו צא ותרום, תורם כדעת בעל הבית. אם אינו יודע דעתו של בעל הבית, תורם בבינונית אחד מחמשים. פיחת עשרה, שתרם אחד מארבעים, או הוסיף עשרה, שתרם אחד מששים, תרומתו תרומה, שמכיון שיש תורמים בעין יפה ויש תורמים בעין רעה, יכול לומר בכך אמדתיך.

הדרן עלך מעשר בהמה וסליקא לה מסכת בכורות

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס