אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום רביעי י"א טבת תשע"ט – יום חמישי י"ב טבת תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום רביעי י"א טבת תשע"ט – יום חמישי י"ב טבת תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום רביעי י"א טבת תשע"ט – יום חמישי י"ב טבת תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי י"א טבת תשע"ט

מסכת חולין דף כ"ב

דף כ"ב ע"א 

חטאת בהמה אינה באה אלא מן החולין – שנאמר 'והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו', משלו ולא משל צבור ולא משל מעשר. [ועולת העוף של עולה ויורד לת"ק למדין מחטאת בהמה].

כל הקרבנות אין קרבין אלא ביום – שנאמר ביום צוותו.

כל מקום שנאמר אצבע או כהונה – אינה אלא ימין. ולר"ש מקום שנאמר כהונה צריך שיאמר גם אצבע, ובמקום שנאמר אצבע אין צריך כהונה.

מליקה בעולת העוף היא ממול העורף – לרבי ישמעאל שנאמר 'כמשפט' והיינו כמשפט חטאת העוף, ולתנא קמא ורבי אלעזר בר"ש למדים מליקה ממליקה.

תורין – גדולים כשרים קטנים פסולים. בני יונה – קטנים כשרים גדולים פסולים, נמצא כשר בתורין פסול בבני יונה, כשר בבני יונה פסול בתורין. תחילת הציהוב, בזה ובזה פסול.

 

 

דף כ"ב ע"ב 

תורים גדולים ולא קטנים – ואין למדים בק"ו מבני יונה להכשיר את הקטנים, שלא נאמר בשום מקום 'בני תורים'. בני יונה קטנים ולא גדולים – ואין למדים בק"ו מתורים להכשיר את הגדולים, שלא נאמר בשום מקום 'מן היונה'.

תחילת הציהוב בזה ובזה פסול – שנאמר 'מן התורים' ולא כל התורים, 'מן בני היונה' ולא כל בני יונה. מאימתי התורים כשרים – משיזהיבו. מאימתי בני יונה פסולין – משיצהיבו. ליעקב קרחה בני יונה כשרים משיהא להם דם מצוי בבשר, והיינו כשישמוט מהם כנף וייצא דם.

האומר הרי עלי עולה מן התורים או מן בני היונה, והביא תחלת הציהוב שבזה ושבזה – נסתפקו בגמרא אם מה שפסלוהו בתורים ובני יונה הוא משום שספק הוא אם הם גדול או קטן, וכאן יצא ממה נפשך, או שבריה בפני עצמה הוא ואינו לא גדול ולא קטן. ולצד שהוא ספק צריך לפרש שמיעוט 'מן התורים' בא לדרשה אחרת (ראה להלן כג.), שהרי התורה לא באה למעט ספיקות.

*************

יום חמישי י"ב טבת תשע"ט

מסכת חולין דף כ"ג

דף כ"ג ע"א 

'כי משחתם בהם מום בם' – למעט נרבע ונעבד שפסולים לקרבן. שכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא או דבר ערוה שנאמר 'כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ', או ע"ז שנאמר 'פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל'.

אין מום פוסל בעופות, שתמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות. ומ"מ נרבע ונעבד פסול בהם, ואין דורשים מ'כי משחתם בהם מום בם' שרק מי שהמום פוסל בו דבר ערוה וע"ז פוסלין בו, שנאמר 'מן התורים' ו'מן בני היונה'.

פלגס שהקריבו – מביא עליו נסכי איל, אבל אין עולה לו מזבחו אם חייב איל לבדו או כבש. לרבי יוחנן בריה הוא [ואינו לא איל ולא כבש], ומביא נסכי איל שנאמר 'או' לאיל לרבות את הפלגס. ולבר פדא ספק הוא, ומתנה שאם איל הוא נסכיו שלו, ואם כבש הוא עשרון סולת ורביעית היין שלו, והמותר לנדבה. ונסתפקו בגמרא אם בר פדא מסתפק שמא איל או כבש הוא, אבל בריה וודאי אינו, או שמסתפק גם שמא בריה הוא, וצריך להתנות שאם בריה הוא כל הנסכים לנדבה.

האומר הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן הכבש והביא פלגס – לרבי יוחנן שבריה הוא לא יצא. לבר פדא נסתפקו בגמרא אם הוא ספק איל ספק כבש ויצא, או שמא יש בו ספק גם שמא בריה הוא ולא יצא.

דף כ"ג ע"ב 

שיאור ישרף – לרבי מאיר שיאור הוא כשהכסיפו פניו, והאוכלו לוקה, אבל אם נסדק אפילו כקרני חגבים חייב עליו כרת. ולרבי יהודה שיאור הוא כשנסדק כקרני חגבים, והאוכלו אינו לוקה. ואם הכסיפו פניו בלבד, מצה היא.

האומר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור – אם הוא שיאור של רבי מאיר [שהכסיפו פניו], לרבי יהודה מצה היא ויצא, ולרבי מאיר חמץ היא, שהרי לוקין עליו, ויצא. הביא שיאור של רבי יהודה [שנסדק] לרבי מאיר חמץ הוא ויצא, ולרבי יהודה נסתפקו בגמרא אם הוא ספק חמץ ספק מצה ויצא ממה נפשך, או שהוא בריה ולא יצא.

וכל זה כשקיבל על עצמו להביא לחמי תודה של חבירו, ונסתפקו אם יצא ידי נדרו או לא. אבל חבירו וודאי לא נפטר בכך, שהרי אינו יודע אם חמץ הוא וצריך להביא של מצה, או מצה היא וצריך להביא של חמץ.

ואם קיבל על עצמו להביא לחמי תודה – חייב להביא תודה ולחמה, ובשיאור לא יצא, כיון שצריך להביא את שתיהם לא ידע אם חמץ או מצה היא.

פרה בשחיטה כשרה בעריפה פסולה, עגלה בעריפה כשרה בשחיטה פסולה – נמצאת כשר בפרה פסול בעגלה, כשר בעגלה פסול בפרה.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס