אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום שישי ג' חשון תשע"ט – שבת קודש ד' חשון תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום שישי ג' חשון תשע"ט – שבת קודש ד' חשון תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום שישי ג' חשון תשע"ט – שבת קודש ד' חשון תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי ג' חשון תשע"ט

מסכת מנחות דף ס"ג

דף ס"ג ע"א 

האומר הרי עלי במחבת – לא יביא במרחשת. במרחשת, לא יביא במחבת. מה בין מחבת למרחשת? לרבי יוסי הגלילי מרחשת יש לה כיסוי ומחבת אין לה, וקבלה היא בידו. ולר' חנינא בן גמליאל מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין, שנאמר 'וכל נעשה במרחשת', מחבת צפה ומעשיה קשין, שנאמר 'ועל מחבת'.

האומר 'הרי עלי מרחשת' (ולא אמר 'במרחשת') – לבית שמאי יהא מונח עד שיבא אליהו, שמסתפקים אם נתכוין לנדור את הכלי ולא מנחה, שמנחת מחבת ומרחשת נקראו על שם כליין, או שנקראו על שם מעשיהם, ונתכוין למנחה עצמה. ולבית הלל כלי היה במקדש ומרחשת שמה, ודומה כמין כלבוס עמוק, וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים, וכן הוא אומר 'כל נעשה במרחשת ועל מחבת', הרי שעל שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם (ולפיכך מביא כלי ולא מנחה).

האומר 'הרי עלי בתנור' – לא יביא מאפה כופח ומאפה רעפים ומאפה יורות הערביים. ולרבי יהודה אם רצה מביא מאפה כופח, שנאמר תנור תנור שני פעמים.

האומר 'הרי עלי מנחת מאפה' – נחלקו תנאים אם מביא מחצה חלות או מחצה רקיקין. (פרטי המחלוקת מבואר להלן ע"ב).

לרבי יהודה נאמר שני פעמים תנור להכשיר את הכופח – ולרבי שמעון אחד שתהא אפייתן בתנור, ואחד שיהא הקדישן לשום תנור.

לרבי שמעון שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי – ולא נפסלו ביוצא, שאין התנור מקדשן.

דף ס"ג ע"ב 

האומר הרי עלי מנחת מאפה, נחלקו תנאים אם מביא מחצה חלות ומחצה רקיקין: א. לרבי יהודה לכתחילה לא יביא, שנאמר 'קרבן מנחה', קרבן אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה קרבנות, ולפי שנאמר 'בשמן בשמן' חשובים כשני קרבנות. ובדיעבד אם הביא, יצא. ב. לרבי שמעון מביא לכתחילה, שלא נאמר קרבן קרבן שני פעמים, אלא קרבן אחד ובו נאמר חלות ורקיקין, מעתה רצה להביא חלות מביא, רקיקין מביא, מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא, ובוללן וקומץ משניהם, ואם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם יצא. ג. לרבי יוסי ב"ר יהודה אפילו בדיעבד אם הביא מחצה חלות ומחצה רקיקין לא יצא, שנאמר 'וכל מנחה אשר תאפה בתנור, וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אותה לו תהיה, וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה', מה וכל האמור למטה שני מינין חלוקין, אף וכל האמור למעלה שני מינין חלוקין.

הדרן עלך כל המנחות באות מצה

פרק ששי – רבי ישמעאל

לחכמים עומר היה בא משלש סאין בין בחול ובין בשבת – שעשרון מובחר בא משלש סאין. ולרבי ישמעאל בשבת בא משלש סאין ובחול מחמש, שמחמש יוצא עשרון משובח יותר ובלא טירחא, שמנפה מכל סאה מעט ונוטל אותו סולת דק היוצא ראשון. ובשבת טורח ומנפה שלש סאין פעמים הרבה עד שיהא עשרון מובחר, שמוטב שירבה במלאכה אחת של מרקד, ואל ירבה במלאכות הרבה.

לרבי חנינא סגן הכהנים עומר בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת, ובחול בשלשה, בשלשה קופות, ושלש מגלות. ולחכמים אחד שבת ואחד חול נקצר בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות.

ארבעה עשר שחל להיות בשבת – לרבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה מפשיט את הפסח עד החזה כדי להוציא את האימורין, ולחכמים מפשיט כולו.

*************

שבת קודש ד' חשון תשע"ט

מסכת מנחות דף ס"ד

דף ס"ד ע"א 

בגמרא רצו לומר על כמה תנאים שסוברים כרבי ישמעאל שממעטים בטירחא בשבת ועושים עשרון משלש סאין אף שיש בו צורך גבוה, ודחו בגמרא שאין הענינים דומין:

א. רבי ישמעאל בנו של ריב"ב הסובר בי"ד שחל בשבת שמפשיטין את הפסח עד החזה. ודחו שלא אמר רבי ישמעאל בהפשט לפי שיש בו בזיון קדשים, ור"י בנו של ריב"ב לא אמר אלא בהפשט לפי שכבר נעשה צורך גבוה וא"צ לחלל שבת, אבל בעשרון שלא נעשה צורך גבוה שמחמש סאין משובח יותר, וצריך לחלל שבת, סובר כחכמים.

ב. ר"ח סגן הכהנים הסובר שבשבת נקצר העומר ביחיד במגל אחד ובקופה אחת. ודחו שלא אמר רבי ישמעאל אלא כשאין פרסום לדבר, ולא לענין שיקצר בשלשה שיש פרסום לדבר, ור"ח סגן הכהנים לא אסר אלא בשלשה לפי שנעשה צורך גבוה כהלכתו גם ביחיד, אבל מתיר לעשות מחמש סאין לפי שלא נעשה כהלכתו בשלש, שמחמש משובח יותר.

ג. רבי יוסי שאם נראית הלבנה בעליל אין מחללים עליו את השבת. ודחו שלא אסר רבי ישמעאל כשנראה בעליל משום שמכשילן לעתיד לבוא, ולא אסר רבי יוסי לעשות מחמש סאין לפי שהוא צורך גבוה, וכבר ניתנה שבת לדחות אצל שלש, אבל קידוש החודש אינו צורך גבוה, ולא ניתנה שבת לדחות.

שחט בשבת שתי חטאות של ציבור, ואינו צריך אלא אחת – לרבה בשם רבי אמי חייב חטאת על השניה ופטור על הראשונה, ואפילו אם נתכפר לו בשניה כגון שנשפך דם הראשונה לאחר שחיטת שניה. ואפילו נמצאת הראשונה כחושה. ורבה עצמו אמר שאם היו לפניו שתי חטאות שמינה וכחושה, שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב, כחושה ואח"כ שמינה פטור, ולא עוד אלא שאומרים לו הבא שמינה לכתחלה ושחוט. ומה שאמר שגם אם נמצאת הראשונה כחושה חייב על הראשונה י"א שדברי רבי אמי היא, וי"א שלא אמרה מעולם.

נמצאת הראשונה כחושה בבני מעיים לאחר שחיטת שניה – ללשון ראשון לדברי הכל הולכים אחר מחשבתו וחייב. וללשון שני לרבא הולכים אחר מחשבתו וחייב, ולרבה הולכים אחר מעשיו ופטור.

שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים, והעלה דגים – חייב. להעלות דגים והעלה דגים ותינוק – לרבא חייב. ולרבה פטור ללשון ראשון לפי ששמע אנו תולים שדעתו גם על התינוק, אבל אם לא שמע חייב. וללשון שני לפי שהולכים אחר מעשיו ולא אחר מחשבתו.

חולה שאמדוהו לגרוגרת אחת, ורצו עשרה בני אדם והביאו עשרה גרוגרות בבת אחת – פטורים. ואפילו בזה אחר זה, אפילו קדם והבריא בראשונה.

חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות, ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין, ושלש בעוקץ אחת – מביא אותה של שלש כדי למעט בקצירה.

דף ס"ד ע"ב 

מצות העומר להביא מן הקרוב – משום כרמל שתהא התבואה רכה ונמללת ביד, ומשום שאין מעבירין על המצוות. לא ביכר הקרוב לירושלים, מביאין מכל מקום.

מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר שרחוק מירושלים – שכשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היו משלשלין להן דינרין בכל יום בקופה ומעלין להן תמידין, לעז להם זקן אחד שהכיר בחכמת יוונית שכל זמן שעסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם, למחר שלשלו להן דינרין בקופה והעלו להן חזיר, כשהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ת' על ת' פרסה, באותה שעה אמרו ארור שיגדל חזיר וארור שילמד בנו חכמת יוונית. לא ידעו מהיכן להביא עומר, הכריזו שכל מי שיודע על תבואה שיודיענה, הניח חרש יד אחת על הגג ואחת על הצריף, הורה להם מרדכי לבקש מקום ששמו גגות צריפין או צריפין גגות, בדקו ומצאו שם תבואה. וכשהוצרכו לשתי הלחם הכריזו, הניח החרש יד אחת על העין ואחת על חור שבמזוזת הדלת, הורה להם מרדכי לבקש מקום ששמו עין סוכר או סוכר עין, בדקו ומצאו.

שלש נשים הביאו שלש קינין, אחת אמרה לזיבתי, אחת לימתי, ואחת לעונתי – טעו לומר שכולם מביאות חטאת ועולה, הורה להם מרדכי שמא בזוב סיכנה ובים סיכנה ובעינה סיכנה, ונדבו עולות כשהיו בסכנה, בדקו ומצאו כדבריו. ועל זה שנינו ש'פתחיה' על הקינין זה מרדכי, ונקרא פתחיה, שפותח דברים ודורשן, ונקרא 'בלשן' לפי שבולל ומערבב לשונות ודורש.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס