אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום שישי י"ב תשרי תשע"ט – שבת קודש י"ג תשרי תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום שישי י"ב תשרי תשע"ט – שבת קודש י"ג תשרי תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום שישי י"ב תשרי תשע"ט – שבת קודש י"ג תשרי תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י"ב תשרי תשע"ט

מסכת מנחות דף מ"ב

דף מ"ב ע"א 

אין ציצית אלא ענף – וכן הוא אומר 'ויקחני בציצית ראשי'. וצריך להפרידה כבלורית של עובדי כוכבים, שהשערות דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה.

הטיל את הציצית על שפת חודה של קרן, או על הגדיל (חוט עבה וחזק שבתחילת הבגד כדי שלא יהא נוח ליקרע) – לת"ק כשירה, ולר"א בן יעקב פסולה.

לרב גידל בשם רב ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן – כלומר שיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ומכה על הקרן, שנאמר על כנפי בגדיהם. וסובר כרבי אליעזר בן יעקב שאם הניחה על חודה של קרן פסולה. וצריך שירחיק מלא קשר גודל, אבל לא יגביהנה יותר משלש אצבעות.

הרחיק בשעת עשיה כמלא קשר גודל, ולאחר מכן נסתר הבגד ונרחב הנקב וירד הגדיל למטה ממלא קשר גודל – כשירה.

רב אחא בר יעקב הטיל ארבע חוטין, וכופלם קודם שיתלם בציצית, ומכניס הכפל בנקב הטלית, וחוזר ומכניס שתי הראשים בתוך הכפל ותלויים בעניבה בטלית. שדורש גדיל שנים, גדילים משמע ארבע חוטין, ואחר כך כופלן לשמנה. רב ירמיה מדפתי הטיל שמונה וכופלן לאחר שהכניסן בטלית והם ט"ז.  מר בריה דרבינא היה עושה כמנהגינו, שמכניס ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמונה.

רב אדא בר אהבה היה מברך 'לעשות ציצית' כשהטיל הציצית בטליתו – ולרב ציצית אין צריך ברכה בעשייתה (וטעם המחלוקת מבואר בע"ב).

ציצית שעשאה עובד כוכבים – לרב פסולה, שנאמר 'דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית', בני ישראל יעשו ולא העובדי כוכבים. וי"א בשם רב שכשירה, שנאמר 'דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית', אחרים יעשו להם.

עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא ארמאי ורופא כותי – לרבי מאיר ימול ארמאי ולא כותי, לפי שמל לשם הר גריזים. ולרבי יהודה ימול כותי ולא ארמאי, וכן היא שיטת רב שמילה בעובד כוכבים פסולה, שנאמר 'ואתה את בריתי תשמור'. וי"א שנאמר 'המול ימול', המל ימול.

המל אומר – ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה.

סוכת עובדי כוכבים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותיים – כשירה, ובלבד שתהא מסוככת כהילכתה.

העושה סוכה לעצמו – מברך שהחיינו. בא לישב בה – מברך לישב בסוכה. אבל אין מברך על עשייתה 'לעשות סוכה'.

דף מ"ב ע"ב 

ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן צדוקי, כותי, עובד כוכבים, עבד, אשה, וקטן, מומר – פסולים, שנאמר 'וקשרתם וכתבתם', כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה.

למסקנת הגמרא כל מצוה שעשייתה גמר מצוה, אע"פ שכשירה בגוי, בישראל צריך לברך על עשייתה – לפיכך המל מברך על המילה אע"פ שכשירה בגוי. וכל מצוה שעשייתה אינה גמר מצוה, אע"פ שפסולה בגוי, בישראל אינו מברך. לפיכך אין מברכין על עשיית תפילין. ועל עשיית ציצית – לסובר שחובת טלית היא, צריך לברך, שעשייתה גמר מצוה, ולסובר חובת גברא הוא אין צריך לברך.

עשה את הציצית מן הקוצים (חוטים התלויים בכל היריעה וקוצצין אותם מן הבגד), ומן הנימין (שיוצאים מהבגד בתפירה), ומין הגרדין – פסולה, שצריך עשייה לשמה. עשאן מן הסיסין – לרב כשירה, שאין צריך טויה לשמה. ולשמואל פסולה, שצריך טויה לשמה.

תפילין שציפן זהב, או שטלה עליהן עור בהמה טמאה – פסולות. טלה עליהם עור בהמה טהורה – לת"ק כשירות גם אם לא עיבדן לשמן, ולרשב"ג פסולות עד שיעבדם לשמן.

כיצד צביעת ציצית? מטילים ביורה דם חלזון וסמנין, ומרתיחין אותו, ונוטלים ממנו מעט בקליפת ביצה, וצובעים בו מוך לבדוק אם תכלת יפה הוא, וזורקים את הביצה ושורפין את המוך. וממה ששורפין אותה למדנו שהמוך שנצבע לנסיון פסול לציצית, שצריך צביעה לשמה. וממה שזורקים את הצבע שבקליפה ואין מחזירין אותה ליורה, למדנו שאם עירה צבע של טעימה ביורה, פסל את כולה.

ובדין זה נחלקו תנאים – לר"ח בן גמליאל טעימה פסולה, שדורש מ'כליל תכלת' שיהא כל עיקר מראה החלזון בצמר, ולא יהא דבר אחר צבוע בה מתחילתה. ולרבי יוחנן בן דהבאי אפילו כבר נצבע בה צמר אחר וזה מראה שני שבה, כשר, שנאמר 'ושני תולעת'.

*************

שבת קודש י"ג תשרי תשע"ט

מסכת מנחות דף מ"ג

דף מ"ג ע"א 

תכלת אין לה בדיקה אם נצבע לשמה או לשם טעימה – ולפיכך אין נקחית אלא מן המומחה. תפילין יש להם בדיקה, שיכול לבודקן אם דקדק בחסירות ויתירות, ואע"פ כן אין נקחין אלא מן המומחה, שצריכים עיבוד לשמה. ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם, שאין צריכין עיבוד לשמה.

ולא אמרו שאין לתכלת בדיקה אלא לענין לשמה, אבל יש לה בדיקה לידע אם תכלת היא או קלא אילן – שמביא 'גביא גילא' (אלום), ומים היוצאים מתלתן, ומי רגלים בן ארבעים יום (י"מ מתינוק בן ארבעים, וי"מ ארבעים יום לאחר שיצאו מן הגוף), ושורה אותו בתוכם, אם לא נפרד הצבע, כשרה. ואם נפרד, אופה אותו בשאור קשה של שעורים, אם נשתנה לטובה כשרה, ואם נשתנה לרעה פסולה. וסימנך: שינוי שקר שינוי אמת.

רבי מני דקדק וקנה תכלת מן המומחה – ואמר לו סבא אחד שכך עשו אלו שקדמו לקודמים לו, והצליחו בעסקיהם.

הלוקח טלית מצוייצת מן השוק – מישראל, הרי היא בחזקתה. מן העובד כוכבים, אם תגר הוא כשרה, שמסתמא קנאה מישראל, ואף על פי שאין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לעובד כוכבים עד שיתיר ציציותיה, אנו תולים שתגר ישראל מכרה לו. ואם הדיוט הוא פסולה.

אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לעובד כוכבים עד שיתיר ציציותיה – י"א שמא יהיה לו זונה ישראלית וסבורה ישראל הוא ותבעל לו, וי"א שמא יתלוה ישראל עם גוי זה בדרך, וסבור ישראל הוא שהרי יש לו ציצית, ויהרגנו.

רב יהודה היה מטיל ציצית לכסות אשתו – שסובר כדעת חכמים שלילה זמן ציצית, והיא מצוה שלא הזמן גרמא. והיה מברך בכל בוקר להתעטף בציצית, שסובר כרבי שתפילין כל זמן שמניחן מברך עליהם, ובמשך היום לא היה מסיר טליתו משום צניעות, ובבוקר היה מברך כשהחליף מכסות לילה לכסות יום.

לדעת חכמים הכל חייבין בציצית: כהנים לוים וישראלים גרים נשים ועבדים – ואע"פ שהכהנים הותרו בכלאים בבגדי כהונה, אין פוטרים אותם מציצית מכח ההיקש של ציצית לכלאים, לפי שלא הותר להם אלא בשעת עבודה. והנשים חייבות לפי שלילה זמן ציצית, והיא מצוה שלא הזמן גרמא. רבי שמעון פוטר בנשים – שלילה לאו זמן ציצית, והיא מצוה שהזמן גרמא. שדורש מ'וראיתם אותו' פרט לכסות לילה, ו'אשר תכסה בה' לרבות כסות סומא. ואין לומר להיפך, שאני מרבה כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים, ומוציא כסות לילה שאינה בראיה אצל אחרים. (וחכמים דרשו מקראות אלו לדרשות אחרות כמו שיתבאר).

דף מ"ג ע"ב 

'על ארבע כנפות כסותך' – ארבע ולא שלש, אבל בעלת חמש חייבת, שנאמר 'אשר תכסה בה'. ואין לומר להיפך, שבכלל חמש ארבע ואין בכלל שלש ארבע. ורבי שמעון שמרבה מאשר תכסה בה כסות סומא, דורש בעלת חמש מ'אשר'.

'וראיתם אותו וזכרתם' – א. ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, וזו קריאת שמע, שקורין אותה בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. ב. ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה, וזו כלאים שנאמר 'לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך'. ג. 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה" – כיון שנתחייב אדם במצוה זו, נתחייב בכל המצות כולן, כלומר שאינו חייב אלא ביום שרוב מצוות נוהגות בו, ורבי שמעון היא שלילה לאו זמן ציצית. ד.  שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן. ה. 'וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם' – ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה.

כל הזריז במצות ציצית זוכה ומקבל פני שכינה – שנאמר 'וראיתם אותו', ונאמר 'את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד'.

חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצוות – תפילין בראשיהן, ובזרועותיהן, וציצית בבגדיהן, מזוזה לפתחיהן. ועליהם אמר דוד 'שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך'. כשראה דוד את עצמו ערום בבית המרחץ, אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה, כשנזכר במילה שבבשרו, נתיישבה דעתו, ולאחר שיצא אמר עליה שירה, שנאמר 'למנצח על השמינית מזמור לדוד', על מילה שניתנה בשמיני.

כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו – הכל בחיזוק שלא יחטא, שנאמר 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק', ואומר 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'.

מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? שהתכלת דומה לים, וים לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר 'ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר', ונאמר 'כמראה אבן ספיר דמות כסא'.

גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת – משל למלך בשר ודם שאמר לאחד מעבדיו הבא לי חותם של טיט, ולאחד הבא לי חותם של זהב, ופשעו שניהם ולא הביאו, זה שאמר לו הבא של טיט עונשו מרובה.

חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום – שנאמר 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך', קרי ביה 'מאה'. רב חייא בריה דרב אויא היה טורח בשבתות וימים טובים למלאות מאה ברכות בבשמים ומיני מגדים.

לרבי מאיר חייב אדם לברך שלש ברכות אלו בכל יום: שעשאני ישראל, שלא עשאני אשה, שלא עשאני בור. וי"א שהשלישית היא שלא עשאני עבד, ואע"פ שדינו כאשה, הוא מזולזל יותר ממנה.

*************

אתר מסורת גמרא הדף היומי יהדות לימוד יומי מסורת תלמוד תלמוד בבלי
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס