אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום שישי י' אדר א' תשע"ט – שבת קודש י"א אדר א' תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום שישי י' אדר א' תשע"ט – שבת קודש י"א אדר א' תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום שישי י' אדר א' תשע"ט – שבת קודש י"א אדר א' תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י' אדר א' תשע"ט

מסכת חולין דף פ'

דף פ' ע"א 

כוי נחלקו בו חכמים מהו: י"א שבריה בפני עצמה היא, ולא הכריעו בה חכמים אם מין בהמה היא אם מין חיה. וי"א שזה איל הבר. וי"א שזה הבא מן התייש ומן הצבייה. לרבן שמעון בן גמליאל מין בהמה היא, ושל בית דושאי היו מגדלין מהן עדרים עדרים.

עזי היער: י"א שמין בהמה הן וכשרות למזבח, שהרי עשר בהמות מנה הכתוב, וממה שלא מנאן בין החיות למדנו שהוא מין בהמה. ויש חוששין שמא ממין האקו הן או שמא ממין התאו או זמר הן. ואמימר סובר שוודאי חיה הן, והתיר את חלבן.

שור הבר – לת"ק מין בהמה הוא, שתרגום של תאו הוא 'תורבלא', כלומר שור הלבנון. ולרבי יוסי מין חיה הוא, שהרי נמנה בין החיות.

דף פ' ע"ב 

לשיטת רבי שמעון שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה. ולפיכך אם שחט אותו ואת בנו קדשים בחוץ – גם השני חייב כרת משום שחוטי חוץ, ששחיטת הראשון הריגה היא ושני ראוי לפנים. היו שניהם חולין בפנים, שני אינו לוקה משום אותו ואת בנו, ששחיטת הראשון הריגה היא. היו קדשים בפנים, שני אינו לוקה, שכל שחיטת קדשים שחיטה שאינה ראויה היא, שכל זמן שלא זרק את הדם לא ניתר הבשר.

השוחט אותו ואת בנו קדשים בפנים – השני לוקה משום אותו ואת בנו, וי"א שלוקה גם משום מחוסר זמן, שכל הפסולין שבשור ושבשה הן בכלל 'לא ירצה', שנאמר 'ושור ושה שרוע וקלוט', והתנא לא מנה לאו זה, שבמקום שלוקה משום אותו ואת בנו לא מנה לאוין אחרים. ולרבי זירא אינו לוקה משום מחוסר זמן לפי שהכתוב נתקו לעשה, שנאמר 'מיום השמיני והלאה ירצה', ולא קודם לכן, ולאו הבא מכלל עשה, עשה.

*************

שבת קודש י"א אדר א' תשע"ט

מסכת חולין דף פ"א

דף פ"א ע"א 

נאמר 'והיה שבעת ימים תחת אמו' – ומשמע שליל שמיני מותר, ונאמר 'מיום השמיני והלאה ירצה', ומשמע מביום ולא מבלילה, הא כיצד? לילה לקדושה יום להרצאה.

לרבי שמעון אין מלקות של אותו ואת בנו נוהג בקדשים – שכל זמן שלא זרק את הדם לא ניתר הבשר, נמצא בשעת שחיטה התראת ספק היא, ולא שמה התראה.

אותו ואת בנו שניהם קדשים בחוץ – לחכמים ראשון ענוש כרת, שני פסול, ופטור מלאו של שחוטי חוץ, שאינו ראוי לפנים משום מחוסר זמן. לרבי שמעון שניהם ענושים כרת, ששחיטת הראשון שהיתה בחוץ שחיטה שאינה ראויה והריגה היא, נמצא שהשני ראוי בפנים. ראשון בחוץ ושני בפנים – לחכמים ראשון ענוש כרת, שני פסול ופטור. לרבי שמעון שני כשר. ראשון בפנים ושני בחוץ – ראשון כשר ופטור, שני לחכמים פסול ופטור, שאינו ראוי לפנים. ולרבי שמעון שני בלא תעשה, שלדבריו כל שראוי לבא בפנים לאחר זמן, הוא בלא תעשה ואין בו כרת. ולחכמים כל שאין בו כרת אינו בלא תעשה.

דף פ"א ע"ב 

היא חולין ובנה שלמים – שחט חולין, ואח"כ שחט שלמים בו ביום, פטור (לרבי שמעון), שהתראת ספק הוא. שחט שלמים ואח"כ חולין, חייב, שכבר נזרק דמו של ראשון והתראת וודאי הוא.

היא חולין ובנה עולה – לרבא אפילו שחט עולה ואחר כך שחט חולין פטור, ששחיטה ראשונה אינה שחיטה לפי שאינה בת אכילה. ולרבי יעקב בשם רבי יוחנן אכילת מזבח שמה אכילה, שנאמר 'ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו', בשתי אכילות הכתוב מדבר, אכילת אדם ואכילת מזבח.

השוחט ונמצא טרפה, השוחט לעבודה זרה, והשוחט שור הנסקל – לרבי שמעון פטור משום אותו ואת בנו, ששחיטה שאינה ראויה היא, ולחכמים חייב. (דין השוחט פרת חטאת ועגלה ערופה מבואר להלן פב.).

השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר והמעקר – פטור משום אותו ואת בנו.

שחט ראשון לעבודה זרה ושני לשלחנו – חייב משום אותו ואת בנו (לת"ק). שחט ראשון לשולחנו ושני לע"ז, אם התרו בו משום ע"ז פטור מאותו ואת בנו, דקם ליה בדרבה מיניה. התרו בו משום אותו ואת בנו ולא משום ע"ז, לרבי יוחנן חייב, ולריש לקיש, כל שפטור כשהתרו בו משום קם ליה בדרבה מיניה, פטור גם אם לא התרו בו.

וכן חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקות שוגגין ודבר אחר – לרבי יוחנן חייב, ולריש לקיש פטור.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס