אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום שישי כ"ו אייר תשע"ח – שבת קודש כ"ז אייר תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום שישי כ"ו אייר תשע"ח – שבת קודש כ"ז אייר תשע"ח
סיכומי הדף היומי – יום שישי כ"ו אייר תשע"ח – שבת קודש כ"ז אייר תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי כ"ו אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף כ"ז

דף כ"ח ע"א 

אמוראים נחלקו בדין 'עור האליה': לשמואל – דינו כאליה, ומה ששנינו שהמחשב לאכול ממנה מחשבה היא, רבי אליעזר היא שמחשבין מאכילת אדם לאכילת מזבח, וסיפא ששנינו שהמחשב לאכול דבר שדרכו לאכול, אבל לאכול דבר שדרכו להקטיר אינה מחשבה, דברי חכמים הם. לרב הונא – אינה כאליה, שנאמר 'חלבו האליה' ולא עור האליה. לרב חסדא – דינו כאליה, ומשנתינו באליה של גדי שאינה קריבה, ולפיכך מחשבים על אכילתה. ואע"פ שכבר שנינו שעור האליה כאליה לענין טומאה, הוצרך התנא להשמיענו שגם לענין אכילה כן, ואין דורשים מ'למשחה' שאינה אכילה חשובה כאכילת מלכים.

השוחט את העולה להקטיר כזית מעור שתחת האליה חוץ למקומו, פסול ואין בו כרת. חוץ לזמנו, פיגול וחייבין עליו כרת – וכן עור בית הפרסות בהמה דקה, ועור הראש של עגל הרך, וכל שמנו חכמים גבי טומאה שעורותיהן כבשרן להביא עור של בית הבושת. לרב הונא שעור האליה לאו כאליה, דווקא שנה התנא 'עולה', כי בזבח הוא עומד לאכילה, ואם חשב להקטירו אינה מחשבה. ולרב חסדא יש לשנות זבח, או שמדובר באליה של גדי שאינה קריבה בזבח.

דף כ"ח ע"ב 

המחשב חוץ לזמנו פיגול וחייבים עליו כרת, וחוץ למקומו פסול ואין בו כרת – למסקנת הגמרא למדים דין זה ממקרא הארוך שנאמר בפרשת צו: 'אם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא'. ודרשוהו לכמה דרשות:

א. 'האכל יאכל' – בשתי אכילות הכתוב מדבר, אכילת אדם ואכילת מזבח. ב. 'מבשר זבח שלמיו' – מה שלמים מפגלים ומתפגלים, שהדם מפגל ובשר ואימורים מתפגלים, אף כל שיש בו מפגלים ומתפגלים פיגול נוהג בו, יצאו מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים שמתירים את עצמם ואין בהם שירים להתפגל. ג. 'שלישי' – זה חוץ לזמנו. ד. 'לא ירצה' – מה הרצאת כשר עד שיקריבו כל מתיריו, אף הרצאת פסול עד שיקריבו כל מתיריו. ה. 'המקריב' בהקרבה על מנת לאכול בשלישי הוא נפסל, ואינו נפסל אם אכלו בשלישי. ו. 'אותו' בזבח הכתוב מדבר ולא בזובח, שהזבח נפסל ולא הכהן המקריבו. ז. 'לא יחשב', לא יערב בו מחשבות אחרות, שמחשבת פסול מוציאה מידי פיגול. ח. 'פיגול' זה חוץ למקומו. ט. 'יהיה' מלמד שמצטרפין מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו זה עם זה לפסול את הקרבן. י. 'והנפש האוכלת ממנו', אחד בכרת ולא שנים, ואיזה זה חוץ לזמנו, שלמדים 'עון עון' מנותר שדומה לו ב'ז"ב' (ששניהם נפסלים ב'זמן' זה במחשבת זמן וזה בזמן ממש, ושניהם נוהגים ב'במה'), אבל חוץ למקומו אין דומה לנותר כלל.

שלישי' האמור בפרשת קדושים – בא ללמד על מחשבת  'חוץ למקומו' שאינה מועלת אלא במקום המשולש בדם בבשר ואימורים, כגון בקדשי קדשים שחישב עליהם לאוכלם חוץ לעזרה, או בקדשים קלים לאוכלם חוץ לעיר, אבל המחשב לאכול בהיכל, לא נפסל, שאין בו הקטרת אימורין ולא אכילת בשר. ומ'שלישי' האמור בפרשת צו לא הייתי דורשו, שנאמר לאחריו 'פיגול' ונעשה כלל מוסיף על הפרט לרבות שאר מקומות.

*************

שבת קודש כ"ז אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף כ"ט

דף כ"ט ע"א 

'ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו' – במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר, ולא באוכל מזבחו ליום שלישי. לרבי אליעזר שנאמר 'המקריב', בשעת הקרבה נפסל ולא ביום השלישי. ולאחרים שנאמר 'לא יחשב', במחשבה נפסל ולא בשלישי.

אין לפרש ש'המקריב' זה הכהן המקריב שנפסל במחשבת פיגול – לרבי אליעזר שנאמר 'אותו', בזבח מדבר ולא בכהן. ולבן עזאי נלמד ממה שדרשו אחרים מ'לא יחשב' שנפסל במחשבה ולא בשלישי, ואם הכהן נפסל לא היה צריך ללמדו, שלא יתכן שהכהן יפסל על ידי האוכל. או משום שנאמר 'לא ירצו', והזבח הוא המרצה.

דף כ"ט ע"ב 

המאחר נדרו לא נפסל קרבנו – לבן עזאי שנאמר 'אותו' בלא ירצה, ולא המאחר נדרו. ואע"פ שכבר דרשו לענין בכור שלא נפסל כשעברה שנתו, לפי שהוקש למעשר, מה מעשר לא נפסל משנה לחבירתה כך בכור, היינו אומרים שבכור לא נפסל לפי שאינו בר הרצאה, אבל קדשים שבני הרצאה הם לא ירצו. ויש דורשים דין זה מ'והיה בך חטא' ולא בקרבנך חטא.

בן עזאי דורש מ'והיה בך חטא' ולא באשתך חטא – שאע"פ שאשתו של אדם מתה כשמבקשין ממנו ממון ואין לו, שנאמר 'אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך', בעון של 'בל תאחר' אינה מתה.

'לא יחשב' – לאחרים מלמד שבמחשבה נפסל ולא בשלישי, ורבי אליעזר דורש כרבי ינאי ש'לא יערב בו מחשבות אחרות', שמחשבות מוציאות זו מזו. וי"א ללמד שהמחשב בקדשים לוקה, וכרבי יהודה שלוקין על לאו שאין בו מעשה.

השוחט והמקבל והמהלך והזורק לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר, כזית – חוץ למקומו פסול ואין בו כרת, חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת, ובלבד שיקריב המתיר כמצותו. כיצד קרב המתיר כמצותו, שחט בשתיקה קבל והלך וזרק חוץ לזמנו, או ששחט חוץ לזמנו וקבל והלך וזרק בשתיקה, או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו. כיצד לא קרב המתיר כמצותו, שחט חוץ למקומו קבל והלך וזרק חוץ לזמנו, או ששחט חוץ לזמנו קבל והלך וזרק חוץ למקומו, או ששחט וקבל והלך וזרק חוץ למקומו. פסח וחטאת ששחטן שלא לשמן, וקבל והלך וזרק חוץ לזמנו, או ששחט חוץ לזמנו קיבל והלך וזרק שלא לשמן, או ששחט וקבל והלך וזרק דמן שלא לשמן, זהו שלא קרב המתיר כמצותו.

חישב לאכול כזית בחוץ כזית למחר, כזית למחר כזית בחוץ, כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר, כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ – פסול ואין בו כרת. לרבי יהודה אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת, ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת. ולחכמים זה וזה פסול ואין בו כרת.

חישב לאכול כחצי זית להקטיר כחצי כזית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

לאילפא נחלקו רבי יהודה וחכמים בשתי עבודות – אבל בעבודה אחת מודה רבי יהודה שעירוב מחשבות הוא, ואינו פיגול אפילו קדמה מחשבת הזמן. ולרבי יוחנן נחלקו גם בעבודה אחת, ואע"פ שרישא בשתי עבודות, סיפא היא בין בעבודה אחת בין בשתי עבודות.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס