אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יומא ז' ח' – יום ראשון ו' אייר תשפ"א – יום שני ז' אייר תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יומא ז' ח' – יום ראשון ו' אייר תשפ"א – יום שני ז' אייר תשפ"א
סיכומי הדף היומי – יומא ז' ח' – יום ראשון ו' אייר תשפ"א – יום שני ז' אייר תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ו' אייר תשפ"א

מסכת יומא דף ז'

דף ז' ע"א

היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו – אם אפשר להביא אחרת אומר שנטמאת ומביאים אחרת תחתיה, שגם לסוברים טומאה הותרה בציבור, כיון שיש בה שיריים לאכילה, מחזרים אחר טהורה כדי שיהיו שיריים נאכלים. ואם אין שם אלא היא – אומרים לו הוי פקח ושתוק, ומקריבה בטומאה.

היה מקריב מנחת פרים ואילים וכבשים של ציבור ונטמאת בידו: בשל חג שקרבן ציבור וקבוע לו זמן – לסוברים טומאה הותרה בציבור, מקריב בטומאה, לסוברים דחויה – אם אפשר להביא אחרת, אומר להם שנטמאת ומביאים אחרת תחתיה, ורק אם אין אחרת קרבה בטומאה. של פר עבודה זרה – גם לסובר טומאה הותרה בציבור כיון שאין זמנו קבוע, מחזרים אחר טהורה, וכן באילו של אהרן, אף שקבוע לו זמן כיון ששל יחיד הוא. וכן בכבש של עומר, כיון שיש בו שיריים לאכילה.

הציץ מרצה על הדם והבשר, והחלב, שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון. ואינו מרצה על פיגול, שנאמר בו 'לא ירצה', וכן על נותר אינו מרצה, שנאמר בו 'לא יחשב'.

הציץ מרצה על קרבנות יחיד, שלא הותרה בהם טומאה, וצריך ריצוי ציץ, ועל קרבנות ציבור – לסובר טומאה דחויה בציבור, צריך ריצוי ציץ, שבקושי נדחית, ולסובר טומאה הותרה בציבור  -צריך ריצוי רק על קרבנות שאין קבוע להם זמן.

דף ז' ע"ב

הציץ כשאינו על מצחו של כהן גדול – לרבי שמעון מרצה, כדמוכח מיום הכיפורים שאין הציץ עליו ובעינן ריצוי ציץ, שסובר ר"ש שטומאה אינה אלא דחויה. לרבי יהודה, אינו מרצה אלא כשהוא על מצחו, ועבודת יום הכיפורים אינה צריכה ריצוי, שסובר טומאה הותרה בציבור.

והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' – לרבי שמעון היינו שתמיד מרצה אפילו כשאינו על מצחו, ולרבי יהודה (הסובר שמרצה רק כשהוא על מצחו) – 'תמיד' – שלא יסיח דעתו ממנו.

חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ושעה, ק"ו מציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה 'על מצחו תמיד' – שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה.

***************

יום שני ז' אייר תשפ"א

מסכת יומא דף ח'

דף ח' ע"א

והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים וגו' והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה': 'על מצחו' – לקבוע מקום ללבישת הציץ, 'ו' של 'על מצחו' – לרבי יהודה, שאינו מרצה אלא כשהוא ראוי למצח – שלם, ולא שבור, ורבי שמעון אין דורש 'ו'. 'על מצח אהרן ונשא' – לרבי יהודה, שאינו מרצה אלא כשהוא על מצחו, לרבי שמעון – שאינו מרצה אלא כשהוא ראוי למצח – שלם, ולא שבור, אך גם כשאינו על מצחו מרצה.

טבילה בזמנה – נחלקו התנאים אם מצוה היא או לא.

היה שם כתוב על בשרו, לא ירחץ ולא יסוך, שלא ימחקנו, ולא יעמוד במקום הטינופת. נזדמנה לו טבילה של מצוה – לת"ק כורך עליו גמי וטובל, לרבי יוסי לא יכרוך עליו גמי אלא יטבול כך, שמא לא ימצא גמי וישהה טבילתו ליום אחר, וסובר שטבילה בזמנה מצוה.

כהן גדול לפני יוה"כ וכהן השורף הפרה, מזים עליהם מי חטאת – לסוברים טומאה דחויה בציבור ובעינן טהרה מעלייתא.

זמני הזאות לכהן גדול קודם יוה"כ וכהן השורף הפרה: לרבי מאיר – מזים עליהם כל שבעת הימים (ראה עוד להלן ע"ב), מכל אפר פרות האדומות שהיה בחיל, שמקיש הזאה לטבילה שמצוה שתהא בזמנה, וכל יום ספק שמא הוא זמנה (כפי שיפורט להלן ע"ב). לרבי יוסי – מזים עליו רק שלישי ושביעי, שאינו מקיש הזאה לטבילה, ואין מצוה בהזאה בזמנה, וצריך רק שיהיו ד' ימים בין הזאה להזאה. לרבי חנינא סגן הכהנים – על כהן גדול מזים רק ביום שלישי ושביעי, שאינו מקיש הזאה לטבילה, ועל כהן השורף את הפרה מזים כל ז', משום מעלה שעשו בפרה.

דף ח' ע"ב

ההבדל בין הפרשת כהן גדול קודם יוה"כ להפרשת כהן השורף את הפרה – כהן גדול פורש להכנס למחנה שכינה, להחיל עליו אימה על ידי הבדלתו מן הבריות כדי שלא יהא לבו זח עליו, ואחיו הכהנים נוגעים בו, ופרישת כהן השורף את הפרה הוא להחמיר בטהרתו, ולכן אין אחיו הכהנים נוגעים בו. ולרבי חנינא סגן הכהנים יש חילוק נוסף ביניהם – לענין הזאה, שכהן גדול מזים עליו שלישי ושביעי, וכהן השורף את הפרה בכל יום.

לסובר שצריך להזות עליו כל שבעה, היינו חוץ מיום הרביעי, שבכל אחד מג' ימים הראשונים יש להסתפק שהוא יום שלישי לטומאתו, ובכל אחד מג' ימים אחרונים יש להסתפק שהוא יום שביעי, אך יום רביעי לא שייך להסתפק בשלישי, שהרי כבר הופרש קודם שלש ימים, וגם אין להסתפק שהוא שביעי.

בשבת לא היו מזים, שהזאה שבות היא, ולכן מפרישים את הכהן השורף את הפרה ברביעי בשבת כדי שיהא רביעי לפרישתו ביום השבת ובין כך אין מזין ביום רביעי, אבל כהן גדול קודם יום הכיפורים אין בידינו להפרישו דווקא ביום רביעי.

לשכת פרהדרין – בתחילה [כל ימי שמעון הצדיק] הייתה נקראת 'לשכת בלווטי' – לשון 'שרים', אך אחר שהיו הכהנים בבית שני נותנים ממון הרבה להתמנות ככהן גדול, וכיון שהיו רשעים לא הוציאו שנתם, נקראית 'פרהדרין' – שהיו מחליפין הכהנים כל שנה כפרהדרין [-פקידי המלך] שהמלך מחליפם כל שנה.

***************

אתר מסורת גמרא הדף היומי יומא מסורת מסכת יומא סיכומי הדף סיכומים
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס