אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יומא נ"ו נ"ז – יום ראשון כ"ו סיון תשפ"א – יום שני כ"ז סיון תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יומא נ"ו נ"ז – יום ראשון כ"ו סיון תשפ"א – יום שני כ"ז סיון תשפ"א
סיכומי הדף היומי – יומא נ"ו נ"ז – יום ראשון כ"ו סיון תשפ"א – יום שני כ"ז סיון תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון כ"ו סיון תשפ"א

מסכת יומא דף נ"ו

דף נ"ז ע"א

'השוכן אתם בתוך טומאתם' – אפילו בשעה שהם בגלות והם טמאים – שכינה עמהם.

בקדשים דבר הנלמד מהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש, ומ"מ אף שהזאת ז' למטה ואחת למעלה בשעיר ופר בפנים נלמדות זה מזה (כנ"ל לעיל נ"ו:), למדים הזאות חוץ בהיקש להזאות פנים – א. י"א שהיקש הראשון אינו נחשב להיקש, שבפר ושעיר נאמרה הזאה למעלה ולמטה, ואין למדים זה מזה אלא מקצת, והיינו מנין ההזאות. ב. י"א שגם היקש ראשון נחשב להיקש, אך אין זה בכלל היקש הלומד מן ההיקש, שבהיקש הראשון הוקשו הזאות הבהמות זו לזו, ובהיקש השני הוקשו המקומות זה לזה. ג. הכלל שאין היקש נלמד מן ההיקש היינו דווקא כשאי אפשר ללמוד בהיקש השני אלא מה שנלמד מכח היקש הראשון, אבל אם אפשר ללמוד דברים הנכתבים בפירוש – ז' למטה דפר וא' למעלה בשעיר, אפשר ללמוד יחד גם את הדברים הנלמדים מכח היקש הראשון – א' למעלה דפר וז' למטה דשעיר.

הזאות בחוץ דפר ושעיר של יוה"כ: לתנא דברייתא – אינו מזה על הפרוכת אלא כנגדה, לרבי אלעזר ברבי יוסי – על הפרוכת, וכן העיד שראה את טיפי הדם על הפרוכת ברומי, וידע שהן של הזאת יוה"כ – מפני שהיו כסדרן.

הזאות פר העלם דבר של ציבור ושעירי ע"ז: לתנא קמא – אינו מזה על הפרוכת, אך אם נגעו בפרוכת כשירה ההזאה, ולרבי אלעזר ברבי יוסי – מזה על הפרוכת, וכן העיד שראה ברומי, וידע שהן מקרבנות אלו – מפני שהיו שלא כסדרן.

נתערבו הדמים של הפר ושל השעיר זה בזה קודם שנתן דם הפר בפנים – בתחילה סבר רבא שנותן א' למעלה וז' למטה ועולה לו לשניהם יחדיו, ורבי ירמיה חלק עליו שהרי נאמר 'וכלה מכפר את הקודש' – צריך לכלות כפרת דם הפר ואח"כ מכפר בדם השעיר, אלא נותן א' למעלה וז' למטה לשם פר וחוזר ונותן כך לשם שעיר.

נתערבו הדמים אחר שנתן אחת למעלה משל פר – רב פפא סבר שנותן ז' למטה לשם פר ושעיר ואח"כ א' למעלה לשם שעיר, ואמר לו רבא שכ"ש הוא ממה שלימד רבי ירמיה (כנ"ל), שהרי נמצא שנותן ז' למטה של שעיר קודם א' למעלה, אלא נותן ז' למטה לשם פר, ואח"כ א' למעלה וז' למטה לשם שעיר.

דף נ"ז ע"ב

נתערבו הכוסות של דם הפר והשעיר, בכל עבודה נותן ג' פעמים א' למעלה וא' למטה – מכוס אחד, מכוס שני, ושוב מכוס הראשון. שאם כוס הראשון של פר והשני של שעיר יצא בשני פעמים, ואם הראשון של שעיר הזאה זו כמי שאינה, והזאה שניה הייתה משל פר, וחוזר ומזה מהכוס הראשון שהוא של שעיר.

חטאת שקיבל דמה בד' כוסות, ונתן מתנה אחת מכל כוס – כולם נעשים שיריים ונשפכים ליסוד. (שנאמר בחטאת יחיד – 'ואת כל דמו ישפוך אל יסוד המזבח').

נתן ארבע מתנות מאחת מהכוסות – לת"ק, שיירי כוס זה נשפכים ליסוד, ושאר הכוסות אינם נעשים שיריים על ידי הזאת הראשון אלא נדחים (שנאמר בחטאת נשיא 'ואת דמו ישפוך' ולא נאמר 'כל דמו'), ונשפכים לאמה שבעזרה שאליה שפכו כל הלכלוך. לרבי אלעזר בר"ש – כוס עושה חבירו שיריים, וכולם נשפכין ליסוד, והפסוק 'ואת דמו ישפוך' – ולא 'כל דמו' דורש למעט שיריים שבצוואר בהמה, שהם אינם נשפכים ליסוד.

מקצת דמים של פר ושל שעיר שנתערבו ומקצתם לא נתערבו – מזה מהדם שלא נתערב, והתערובות: לרב פפא – אפילו לרבי אלעזר בר"ש הסובר שכוס אחד עושה חבירו שיריים, דחויים הם, כיון שאינם ראויים לזריקה (וראה עוד גירסת רש"י ובמהרש"א), לרב הונא בריה דרבי יהושע – אפילו לתנא קמא הסובר שכוס אחד עושה כוס חבירו דחוי, היינו דווקא כשדחאו בידיים, משא"כ כאן שנעשו ממילא – נעשים שיריים, ונשפכים ליסוד.

***************

יום שני כ"ז סיון תשפ"א

מסכת יומא דף נ"ז

דף נ"ז ע"א

'השוכן אתם בתוך טומאתם' – אפילו בשעה שהם בגלות והם טמאים – שכינה עמהם.

בקדשים דבר הנלמד מהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש, ומ"מ אף שהזאת ז' למטה ואחת למעלה בשעיר ופר בפנים נלמדות זה מזה (כנ"ל לעיל נ"ו:), למדים הזאות חוץ בהיקש להזאות פנים – א. י"א שהיקש הראשון אינו נחשב להיקש, שבפר ושעיר נאמרה הזאה למעלה ולמטה, ואין למדים זה מזה אלא מקצת, והיינו מנין ההזאות. ב. י"א שגם היקש ראשון נחשב להיקש, אך אין זה בכלל היקש הלומד מן ההיקש, שבהיקש הראשון הוקשו הזאות הבהמות זו לזו, ובהיקש השני הוקשו המקומות זה לזה. ג. הכלל שאין היקש נלמד מן ההיקש היינו דווקא כשאי אפשר ללמוד בהיקש השני אלא מה שנלמד מכח היקש הראשון, אבל אם אפשר ללמוד דברים הנכתבים בפירוש – ז' למטה דפר וא' למעלה בשעיר, אפשר ללמוד יחד גם את הדברים הנלמדים מכח היקש הראשון – א' למעלה דפר וז' למטה דשעיר.

הזאות בחוץ דפר ושעיר של יוה"כ: לתנא דברייתא – אינו מזה על הפרוכת אלא כנגדה, לרבי אלעזר ברבי יוסי – על הפרוכת, וכן העיד שראה את טיפי הדם על הפרוכת ברומי, וידע שהן של הזאת יוה"כ – מפני שהיו כסדרן.

הזאות פר העלם דבר של ציבור ושעירי ע"ז: לתנא קמא – אינו מזה על הפרוכת, אך אם נגעו בפרוכת כשירה ההזאה, ולרבי אלעזר ברבי יוסי – מזה על הפרוכת, וכן העיד שראה ברומי, וידע שהן מקרבנות אלו – מפני שהיו שלא כסדרן.

נתערבו הדמים של הפר ושל השעיר זה בזה קודם שנתן דם הפר בפנים – בתחילה סבר רבא שנותן א' למעלה וז' למטה ועולה לו לשניהם יחדיו, ורבי ירמיה חלק עליו שהרי נאמר 'וכלה מכפר את הקודש' – צריך לכלות כפרת דם הפר ואח"כ מכפר בדם השעיר, אלא נותן א' למעלה וז' למטה לשם פר וחוזר ונותן כך לשם שעיר.

נתערבו הדמים אחר שנתן אחת למעלה משל פר – רב פפא סבר שנותן ז' למטה לשם פר ושעיר ואח"כ א' למעלה לשם שעיר, ואמר לו רבא שכ"ש הוא ממה שלימד רבי ירמיה (כנ"ל), שהרי נמצא שנותן ז' למטה של שעיר קודם א' למעלה, אלא נותן ז' למטה לשם פר, ואח"כ א' למעלה וז' למטה לשם שעיר.

דף נ"ז ע"ב

נתערבו הכוסות של דם הפר והשעיר, בכל עבודה נותן ג' פעמים א' למעלה וא' למטה – מכוס אחד, מכוס שני, ושוב מכוס הראשון. שאם כוס הראשון של פר והשני של שעיר יצא בשני פעמים, ואם הראשון של שעיר הזאה זו כמי שאינה, והזאה שניה הייתה משל פר, וחוזר ומזה מהכוס הראשון שהוא של שעיר.

חטאת שקיבל דמה בד' כוסות, ונתן מתנה אחת מכל כוס – כולם נעשים שיריים ונשפכים ליסוד. (שנאמר בחטאת יחיד – 'ואת כל דמו ישפוך אל יסוד המזבח').

נתן ארבע מתנות מאחת מהכוסות – לת"ק, שיירי כוס זה נשפכים ליסוד, ושאר הכוסות אינם נעשים שיריים על ידי הזאת הראשון אלא נדחים (שנאמר בחטאת נשיא 'ואת דמו ישפוך' ולא נאמר 'כל דמו'), ונשפכים לאמה שבעזרה שאליה שפכו כל הלכלוך. לרבי אלעזר בר"ש – כוס עושה חבירו שיריים, וכולם נשפכין ליסוד, והפסוק 'ואת דמו ישפוך' – ולא 'כל דמו' דורש למעט שיריים שבצוואר בהמה, שהם אינם נשפכים ליסוד.

מקצת דמים של פר ושל שעיר שנתערבו ומקצתם לא נתערבו – מזה מהדם שלא נתערב, והתערובות: לרב פפא – אפילו לרבי אלעזר בר"ש הסובר שכוס אחד עושה חבירו שיריים, דחויים הם, כיון שאינם ראויים לזריקה (וראה עוד גירסת רש"י ובמהרש"א), לרב הונא בריה דרבי יהושע – אפילו לתנא קמא הסובר שכוס אחד עושה כוס חבירו דחוי, היינו דווקא כשדחאו בידיים, משא"כ כאן שנעשו ממילא – נעשים שיריים, ונשפכים ליסוד.

***************

אתר מסורת גמרא הדף היומי יומא מסורת מסכת יומא סיכומי הדף סיכומים
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס