אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יומא ע"ט פ' – יום שלישי י"ט תמוז תשפ"א – יום רביעי כ' תמוז תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יומא ע"ט פ' – יום שלישי י"ט תמוז תשפ"א – יום רביעי כ' תמוז תשפ"א
סיכומי הדף היומי – יומא ע"ט פ' – יום שלישי י"ט תמוז תשפ"א – יום רביעי כ' תמוז תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ט תמוז תשפ"א

מסכת יומא דף ע"ט

דף ע"ט – ע"א

שיעור כרת על אכילה ביום הכיפורים ששנינו 'ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה' – רב פפא הסתפק האם הפירוש הוא 'ככותבת עם גרעינתה', או פירושו שהשיעור הוא 'ככותבת' לבדה בלא הגרעין, או 'כגרעינתה' לבדה. לרב אשי – כיון ששנינו 'ככותבת הגסה' – פירושה ככל גסותה, והיינו עם גרעינתה.

עצם של מת בשיעור כשעורה מטמאה טומאת מת, והסתפק רב אשי אם היינו שעורה עם קליפתה או בלי קליפתה, וכן הסתפק אם שעורה לחה או יבשה. לרב פפא – פשוט ששעורה היינו יבשה עם קליפתה, שלחה אינה נקראת 'שעורה' אלא 'שיבולת', ובלא קליפתה נקראת 'אושלא'.

שיעור אכילה ביום הכיפורים הוא ככותבת ולא כזית – כשיעור כל אכילות שבתורה – כיון שלא נאמר בזה לשון 'אכילה' אלא לשון עינוי, ומקובל ביד החכמים שרק באכילת ככותבת מתיישבת דעתו, ובפחות מכך עדיין מעונה.

שיעור כותבת הגסה – לרב יהודה יתירה מביצה, לרב זביד חסרה מביצה.

דף ע"ט – ע"ב

שיעור אכילה החייבת בסוכה היינו 'כביצה', ורבן יוחנן בן זכאי החמיר על עצמו שלא לטעום מהתבשיל חוץ לסוכה. ורבן גמליאל החמיר על עצמו באכילת שתי כותבות ושתיית דלי של מים, אבל מעיקר הדין פטור, והטעם: לרב ירמיה (כשיטת ר' יהודה שכותבת עם גרעינתה יתירה מכביצה) – כיון שאכלם בלא גרעיניהם, ושתי כותבות בלא הגרעין פחותות מכביצה, לרבא (אף כרב זביד שכותבת פחותה מכביצה) – אכילת פירות פטורה מסוכה, ואף אכילת קבע.

שיעור איסור בל יראה ובל ימצא: לבית שמאי – שאור כזית, וחמץ ככותבת. ולמדו זאת מכך שהתפרש איסור בל יראה גם בשאור אף שאפשר ללמדו בקל וחומר מחמץ – שהרי שאור חימוצו קשה שמחמיץ אחרים, ובהכרח בא ללמד שאין שיעורם שוה – שאור איסורו בכזית, כשיעור איסור אכילתו, וחמץ שאין חימוצו קשה קל ושיעורו ככותבת.

בית שמאי שדרשו להקל בשיעור 'חמץ' לעומת 'שאור', נקטו שיעור 'ככותבת' ולא 'כביצה' – לרב זביד, שככותבת עם גרעינה פחותה משיעור כביצה, ומהיכי תיתי להקל עד כביצה, ולרב ירמיה ורב פפא שכותבת עם גרעינתה יתרה מכביצה, כוונת בית שמאי לכותבת בלא גרעינה, שהיא פחותה מביצה, או שהיא שווה לה, ויכלו לנקוט ביצה אלא נקטו אחת מהן.

שיעור אכילה לברך אחריה ברכת המזון – לר' מאיר כזית, שנאמר 'ואכלת', ושיעור אכילה הוא בכזית, 'ושבעת' – זו שתיה. לרבי יהודה השיעור כביצה, שדורש 'ואכלת ושבעת' – אכילה שיש בה שביעה. ולרב זביד הסובר שכותבת היא פחותה מביצה, אף שאכילה ככותבת מיישבת דעתו של אדם, מכל מקום אינה משביעה.

***************

יום רביעי כ' תמוז תשפ"א

מסכת יומא דף פ'

דף פ' – ע"א

כל השיעורים האמורים באוכלים הם 'כזית' חוץ מטומאת אוכלים, כיון ששינה הכתוב במשמעם וכתב 'מכל האוכל אשר יאכל', שינו חכמים שיעורו שאינו בכזית, כמו שמצינו ביום הכיפורים ששינה הכתוב במשמעם וכתב 'לא תעונה' במקום 'לא תאכל' ושינו חכמים בשיעורה שהוא בכותבת.

שיעור טומאת אוכלים בכביצה, שנאמר בה 'מכל האוכל אשר יאכל' – לר' אלעזר היינו אוכל הבא מחמת אוכל, וזוהי ביצה היוצאת מתרנגולת הנאכלת, (ואין שיעורה כגדי שהוא גם כן אוכל מחמת אוכל – שמחוסר שחיטה, ולא כבן פקועה – שטעון קריעה, ועדיין אינם אוכלים לענין טומאה, וגם לא כביצת בר יוכני – שתפסת מרובה לא תפסת), ופרכוהו – שמא כביצת ציפור קטנה. לרבי אבהו משמעות הפסוק – אוכל שאוכל בבת אחת, ושיעורו חכמים שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת.

האוכל חלב כשיעור כזית בינוני בזמן הזה – צריך לכתוב השיעור שאכל, שמא יבנה בית המקדש בימיו ויאמרו שחייב רק על כזית גדול, ויפטר מקרבן, ואם יכתוב סתם יביא חולין לעזרה, אבל אין חוששים שיחייבו על כזית קטן, שבאופן זה אינו חייב חטאת כלל, שדווקא השב מידיעתו חייב חטאת, אבל האוכל כזית קטן בזמן הזה אינו שב, שהרי לפי הידוע כעת פטור מחטאת.

שיעור של איסורים שעל ידם הוא עונש התקבל הלכה למשה מסיני, לאחרים – שכחום, ובית דין של עתניאל בן קנז חזרו ויסדום.

שיעור שתיה ביום הכיפורים להתחייב עליה: לבית שמאי – רביעית, לבית הלל – כדי שיסלק השתיה לצד אחד מלחייו, ויראה כמלא לוגמיו בריווח, לר' אליעזר – כמלא לוגמיו בדוחק, לרבי יהודה בן בתירא – כדי גמיעה.

דף פ' – ע"ב

שיעור אכילה לחיוב ביום הכיפורים הוא ככותבת לכל אדם ומכל מין – שמקובל ביד חכמים שבפחות משיעור זה אין שום אדם מיישב דעתו, ואפילו בבשר שמן, ובשיעור זה – כל אחד מתיישבת דעתו, ואפילו בלולבי גפנים, ואפילו עוג מלך הבשן מתיישבת דעתו במקצת, אבל שתיה – ישוב הדעת תלוי במלא לוגמיו של כל אחד ואחד.

כל איסורי אכילה שיעור שהייה בזמן אכילתם – תוך כדי אכילת פרס, בין בשאר איסורים ששיעורם כזית, ובין ביום הכיפורים שהשיעור ככותבת, כיון שהחיוב תלוי באכילה המיישבת דעתו, ומקובל ביד החכמים שבכדי אכילת פרס מתיישבת דעתו, אך ביותר מכך אין דעתו מתיישבת.

שיעור אוכלים טמאין לטמאו טומאת הגוף – חצי פרס, תוך כדי אכילת פרס, כמאכלות אסורות ששיעורם בכזית, ודווקא ששיעורה גדול יותר – אינו נטמא אלא בשיעור שהיה של אכילת פרס – משום שטומאת הגוף באוכל מאכלים טמאים אינה אלא מדרבנן ('ולא תטמאו בהם ונטמתם בם' – אסמכתא) והקילו בה.

כל האוכלים מצטרפים לשיעור כותבת, גם אם אכל בשר ומלח שעל גביו – אף שמלח אינו אוכל, כיון שכן דרך בני אדם לאוכלו מצטרף.

ציר שעל גבי הירק מצטרף לשיעור כותבת, ואין אומרים שמשקה הוא ואין משקה מצטרף לאוכל – שכל משקה הבא למתק את האוכל – אוכל הוא.

האוכל אכילה גסה ביום הכיפורים – פטור, שנאמר 'אשר לא תעונה' – פרט למזיק האוכלים ועצמו, שאינו מבטל ממנו העינוי.

זר שאכל תרומה באכילה גסה – משלם רק הקרן ואינו משלם חומש, שנאמר בחיוב החומש 'כי יאכל' – פרט למזיק את התרומה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס