אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – מגילה ב' ג' ד' – יום שלישי י' טבת תשפ"ב – יום רביעי י"א טבת תשפ"ב – יום חמישי י"ב טבת תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – מגילה ב' ג' ד' – יום שלישי י' טבת תשפ"ב – יום רביעי י"א טבת תשפ"ב – יום חמישי י"ב טבת תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – מגילה ב' ג' ד' – יום שלישי י' טבת תשפ"ב – יום רביעי י"א טבת תשפ"ב – יום חמישי י"ב טבת תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שלישי י' טבת תשפ"ב

מסכת מגילה דף ב'

דף ב' – ע"א

משנה . בני הכפרים שאינם בקיאים בקריאת המגילה וצריכים להיכנס לעיר לשמוע קריאתה – הקילו עליהם אנשי כנסת הגדולה להקדים הקריאה ליום שני וחמישי, שבימים אלו בין כך נכנסים לעיירות לבית דין, ולא הטריחום חכמים שיבואו גם ביום הפורים, כדי שיהיו פנויים ביום הפורים להספיק מים ומזון לאחיהם שבכרכים לצרכי סעודת פורים(ועיין הטעם למסקנא להלן דף  ד':).

מה שבני הכפרים מקדימים ליום הכניסה הוא מתקנת אנשי כנסת הגדולה שבימי מרדכי ואסתר, שאילו היו מתקנים שתהא נקראת רק ביום י"ד וט"ו אין כח בידי בית דין שלאחריהם לשנות זאת, שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמניין.

רמז תקנה זו במגילה:

 לרבי יוחנן – 'לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם' ולא 'בזמנם', יתור י' וה' מלמד שתיקנו להם עוד שני זמנים בדומה לעיקר הזמן.

 לר' שמואל בר נחמני – 'כימים אשר נחו בהם היהודים' ולא 'ימים', לרבות שני ימים אחרים דוגמת ימים אשר נחו.

י"ג אדר כיון שהוא יום שבו נקהלו הכל להינקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר מקומות אינו צריך פסוק לרבות שיהא ראוי לקריאה, שעיקר הנס היה בו.

'ולא יעבור' – מלמד שאין המגילה נקראת אחר ימי הפורים, כגון בט"ז וי"ז, ולכן בהכרח יש לרבות יום י"א וי"ב.

סתם משנתנו שהכפרים מקדימים ליום הכניסה גם בזמן הזה – כרבי עקיבא, אבל לרבי יהודה חכמים הקילו רק בזמן שהיו בית דין שולחים שליחים להודיע מתי קידשו ראש חודש ניסן ועושים המועדים לפי זה, אבל בזמן הזה שאין ישראל שרויים על אדמתם ולא יגיעו שלוחי בית דין אליהם כולם קובעים פסח שלושים יום מקריאת המגילה, ואם יקדימו הקריאה יכשלו חס וחלילה באכילת חמץ בימים אחרונים של פסח, ולכן אין מקדימים. (וללישנא קמא דרבי יוחנן חכמים חולקים על עיקר תקנת בני הכפרים, ואיתותיב).

דף ב' – ע"ב

תקנת בני הכפרים היא רק במקומות שבית דין קבוע בעיירות והכפרים נכנסים שם לבית דין, אבל במקומות שאין נכנסים אין קוראים אותה אלא בזמנה.

קביעות יום פורים לבני הפרזים בי"ד – שנאמר 'על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר'.

קביעות יום פורים לבני המוקפים חומה בט"ו – שנאמר 'להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמשה עשר בו', ומה שהפרזים בי"ד מוקפים בט"ו, שאין לומר שיום ט"ו לא נאמר רק על בני שושן, שהרי גם שאר המוקפים ישראל הם וממדינות בין הודו ועד כוש שקיבלו עליהם ימי הפורים, וכיון שלא רמז הכתוב זמן של מוקפים ומצאנו שושן שעשו בט"ו מסתבר שאותו היום תקנו גם למוקפים.

בני המוקפים חומה קורין רק בט"ו, ולא בי"ד ובט"ו שנאמר 'את' המפסיק בין יום י"ד לט"ו, ואין קוראים באחד מהימים שרוצים – שנאמר 'בזמניהם' – זמנו של זה אינו כזמנו של זה.

'והימים האלה נזכרים ונעשים' – הוקשה זכירה – קריאת המגילה, לעשיית משתה ויום טוב, שיהא באותו זמן, וכיון שמצאנו פסוקים לעשיית ימי הפורים לפרזים ולמוקפים הוקבע זמן זה גם לזכירה.

כרכים המוקפים חומה קורין בט"ו, לתנא דמתניתין היינו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, שלומד גזירה שווה 'פרזי' 'פרזי' והיינו פרזים מימות יהושע בן נון, ולרבי יהושע בן קרחה היינו מוקפים חומה מימות אחשורוש כמו שושן, שלא קיבל גזירה שווה של פרזי פרזי.

בשושן קורין בט"ו אפילו שלא יודעים אם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, הואיל ונעשה בה נס.

'מדינה ומדינה ועיר ועיר' – כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. (ולפי הוי אמינא, לתנא דידן: 'מדינה ומדינה' (מוקפות) – לחלק בין מוקף חומה מימות יהושע שקוראים בט"ו, למוקף מימות אחשוורוש שקוראים בי"ד. 'עיר ועיר' (פרוזות) – לחלק בין שושן שקוראת בט"ו לשאר פרוז מימות יהושע שקוראים בי"ד. לרבי יהושע בן קרחה: 'מדינה ומדינה' – לחלק בין מוקף מימי אחשוורוש שקוראים בט"ו, למה שאינו מוקף מאז שקוראים בי"ד, 'עיר ועיר' – קשיא).

שיעור סמוך לכרך שנידון ככרך – מיל, והוא המרחק שיש מחמתן לטבריה.

***************

יום רביעי י"א טבת תשפ"ב

מסכת מגילה דף ג'

דף ג' – ע"א

כפל אותיות מנצפ"ך שכחו איזה באמצע תיבה ואיזה בסוף, ובאו נביאי הדורות (צופים) וחזרו ויסדו – פתוחים באמצע תיבה וסתומים בסוף.

'אלה המצות אשר ציוה ה' את משה' – שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים.

'ויקראו בספר בתורת האלוקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא', תורת אלוקים – מקרא, מפורש – תרגום, שום שכל – הפסוקים, ויבינו במקרא – טעמים, ואמרי לה מסורת.

התרגום נשכח, וחזרו ותיקן אונקלוס הגר תרגום של תורה מפי רבי אליעזר ורבי יהושע, של נביאים – יונתן בן עוזיאל מפי חגי זכריה ומלאכי.

כשגילה יונתן בו עוזיאל תרגום של נביאים נזדעזע ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, יצאה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתרי לבני אדם, עמד יונתן בן עוזיאל ואמר: אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקות בישראל – לפרש מקראות הסתומים.

ביקש יונתן בן עוזיאל לגלות תרגום של כתובים, יצאה בת קול ואמרה לו: דייך, משום שבספר דניאל נאמר קץ המשיח.

ארץ ישראל נזדעזע כשנתגלה תרגום נביאים משום שיש בהם דברים סתומים, כגון 'ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון', שבלי התרגום אי אפשר להבין שכוונת המקרא לשני הספדים – כמספד אחאב בן עמרי שהרגו הדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספד יאשיה בן אמון שהרגו פרעה החיגר בבקעת מגידו.

'וראיתי אני דניאל לבדי את המראה, והאנשים אשר היו עמדי לא ראו את המראה, אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא' – האנשים הם חגי זכריה ומלאכי, ואף שלא ראו – שר שלהם שלמעלה (מזלם) ראה ולכן חרדו.

דניאל עדיף מחגי זכריה ומלאכי – שהוא ראה, והם עדיפים ממנו – שהיו נביאים, והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה.

הנבעת פתאום אף שלא ראה כלום הוא מפני ששר שלו שלמעלה (מזלו) ראה, ויקרא קריאת שמע, ואם עומד במקום טינופת ידלג ממקומו ארבע אמות, ואם אינו יכול – יאמר 'עיזא דבי טבחי שמינא מינאי'.

'משפחה ומשפחה' – להביא משפחות כהונה ולויה, שכהנים בעבודתם ולווים בדוכנם וישראל במעמדם מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מגילה.

מבטלים תלמוד תורה לבוא ולשמוע מקרא מגילה, קל וחומר ממה שמבטלים עבודה שהיא חמורה מתלמוד תורה של יחיד.

'ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו… ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי, ויפול יהושע על פניו ארצה', אף שאסור לתת שלום לחבירו בלילה שמא שד הוא – לא חשש לכך כיון שאמר 'אני שר צבא ה", ואין לחשוש ששד הוא ומשקר – שהשדים אינם מוציאים שם שמים לבטלה.

אמר המלאך ליהושע: אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, אמר לו: על איזה באת, השיבו: עתה באתי – על תלמוד תורה, מיד 'וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק' – שלן בעומקה של הלכה.

דף ג' – ע"ב

גדול תלמוד תורה של רבים יותר מהקרבת התמיד, שנאמר 'עתה באתי'.

נשים במועד מענות (הספד) על המת – שכולם עונות כאחת, אבל לא מטפחות על ליבם, לרבי ישמעאל – הסמוכות למיטה מטפחות. בראשי חדשים בחנוכה ופורים – מענות ומטפחות, אך לא מקוננות (שאחת אומרת וכולם עונות אחריה), ותלמיד חכם בפניו מותר אפילו במועד קל וחומר בחנוכה ופורים.

כבוד התורה אפילו של יחיד עדיף מעבודה ומקרא מגילה, תלמוד תורה של יחיד קל מהם.

מת מצוה עדיף:

מתלמוד תורה – שמבטלים תלמוד תורה למת מצוה ולהכנסת כלה.

מעבודה – שנאמר בנזיר 'ולאחותו לא יטמא' אבל מטמא למת מצוה, וילפינן ליה מכח אם אינו ענין (שלנזיר כבר נלמד מ'לאביו') שאם היה הולך לשחוט את פסחו ולמול בנו ושמע שמת לו מת שלא יטמא, אבל מטמא למת מצוה.

ממקרא מגילה – שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, שזקן ואינו לפי כבודו פטור מהשבת אבידה.

כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך, סמוך אף על פי שאינו נראה – בנחל, נראה אף על פי שאינו סמוך – בהר.

כרך שנתיישב תחילה בבתים ולבסוף הוקף נידון ככפר לענין בתי ערי חומה, שנאמר 'בית מושב עיר חומה' – שנתיישב בתוך עיר חומה.

עיר גדולה היא כל שיש בה עשרה בטלנים ממלאכתם ומצויים בבית הכנסת, פחות מכאן נידון ככפר אף שהוא מקום שווקים ויש בו הרבה בטלנים ממקומות אחרים, כיון שאין בה עשרה קבועים.

כרך שחרבו חומותיו נידון ככרך, שנאמר 'אשר לוא חומה' – אף על פי שאין לו עכשיו. חרב מעשרה בטלנים שבו – אם חזר ונתיישב בעשרה בטלנים דינו ככרך.

***************

יום חמישי י"ב טבת תשפ"ב

מסכת מגילה דף ד'

דף ד' – ע"א

לוד ואונו וגיא החרשים – מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ומה שכתוב שאלפעל ואסא בנו אותם – שנחרבו בימי פילגש בגבעה וחזר אלפעל ובנאו, ושוב נפלו ושיפצם אסא.

נשים חייבות במקרא מגילה – שאף הם היו באותו הנס.

פורים שחל בשבת מעמידים מתורגמן לפני החכם לדרוש איגרת פורים ברבים, ולא גוזרים דרשה אטו קריאה (שאסור שמא יעביר המגילה ארבע אמות ברשות הרבים).

משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום הלכות פסח בפסח, עצרת בעצרת, חג בחג.

חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, זכר לנס שהיו זועקים בימי צרתם יום ולילה, כמו שנאמר 'אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי'. ויש לומדים זאת מהפסוק במזמור ארוממך (שנדרש לענין נס המגילה) 'למען יזמרך כבוד (-ביום) ולא ידום (-בלילה) ה' אלוקי לעולם אודך'.

דף ד' – ע"ב

חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימים ליום הכניסה – בשכר שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים.

ברישא של המשנה נקט התנא סדר קריאת המגילה לפי סדר ימי החודש, ואחר כך סידרם לפי סדר ימי השבוע – שאם היה שונה ימי השבוע לפי סדר ימי החודש היה מונה אותם לאחוריו והיה עלול לדלג ולטעות.

חל י"ד אדר בערב שבת:

לת"ק דרבי – כפרים ועיירות גדולות מקדימים ליום הכניסה (י"ג), ומוקפים בו ביום, שנאמר 'בכל שנה ושנה' – בכל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפים.

לת"ק דרבי יוסי – מוקפים וכפרים מקדימים ליום הכניסה (י"ג), ועיירות בו ביום, שנאמר 'בכל שנה ושנה' – בכל שנה ושנה עיירות בי"ד, וזמנם חלוק מזמנם של מוקפים.

לרבי ורבי יוסי – כפרים מקדימים ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפים בו ביום, שנאמר 'בכל שנה ושנה' – בכל שנה ושנה אין עיירות נדחות ממקומם, ואין המוקפים קודמים לעיירות.

חל י"ד אדר בשבת –

כפרים מקדימים ליום הכניסה (י"ב), מוקפים – קוראים ביום ראשון (ט"ו),

עיירות – לשיטת תנא קמא קוראים בערב שבת (י"ג), לרבי הואיל ונדחו ממקומם מקדימים ליום הכניסה (י"ב).

אין קוראים המגילה בשבת,

 לרבה – משום שהכל חייבים בקריאתה ואין כולם בקיאים בזה, ומתוך שהוא בהול לצאת ידי חובה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, והיינו טעמא שביטלו שופר ולולב בשבת.

 לרב יוסף – משום שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לקבל מתנות לאביונים ולא אפשר בשבת.

כפרים שמקדימים ליום הכניסה גובים מהם הגבאים מתנות לאביונים ביום הקריאה ומחלקים לעניים, אבל שמחה של מאכל ומשתה אינה נוהגת אלא בזמנה (י"ד).

***************

הדף היומי מגילה מסורת מסכת מגילה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס