לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י"ד אב תשפ"א

מסכת סוכה דף ט"ז

דף ט"ז – ע"א 

בלאי בגדים שאין בהם שלש על שלש, וכן מחצלת שנפחת משיעור, הגם שאינם ראויים לא לעניים ולא לעשירים ואינם מקבלים טומאה – כיון שבאו מכלי גזרו חכמים שלא לסכך בהם. 

מחצלת הקנים קטנה – אין מסככים בה, שמסתמא עשויה לשכיבה, גדולה – לתנא קמא מסככים בה, שמסתמא עשויה לסיכוך, לרבי אליעזר מסתמא לשכיבה ואין מסככים בה.

החוטט בגדיש לעשות לו סוכה – פסולה משום תעשה ולא מן העשוי, ואם היה שם חלל בגובה טפח במשך אורך ורוחב ז' טפחים על ז' טפחים, ואחר כך הגדיש עליו, כיון שיש עליה שם סכך, כשמחטט אחר כך להגביה החלל עד י' טפחים אין בזה פסול תעשה ולא מן העשוי, שאינו עושה סכך אלא דפנות, ובדפנות אין פסול תעשה ולא מן העשוי.

משנה . המשלשל דפנות מלמעלה למטה – לתנא קמא אם גבוהה מן הארץ ג' טפחים פסולה, שסובר שמחיצה תלויה אינה מתרת, לרבי יוסי אפילו גבוהה הרבה מן הארץ כשרה, שסובר מחיצה תלויה מתרת.

היו הדפנות גבוהות מהקרקע י' טפחים – כשרה, אף על פי שאינם מגיעות לסכך. 

בור שבין שתי חצירות ומחיצה בין שתי החצירות תלויה על פי הבור – לחכמים אין ממלאים ממנו בשבת לא בחצר זו ולא בחצר זו, לפי שמביא מים מחצר זו לחצר זו, אלא אם עשה מחיצה במיוחד להתיר מילוי המים, ולרבי יהודה המחיצה שבין החצירות התלויה על פי הבור דיי להתיר מילוי המים, שסובר שמחיצה תלויה מתרת בחצירות כל טלטול.

לחכמים שאין המחיצה התלויה בין החצירות מועילה להתיר מילוי המים, וצריך לעשות מחיצה לכך – לתנא קמא יעשה מחיצה י' טפחים בין למטה סמוך למים ובין למעלה אך בתוך אוגנו, לרבי שמעון בן גמליאל – לבית שמאי דיו אם עשה מלמעלה מתוך אוגנו, ולבית הלל דווקא מלמטה. 

דף ט"ז – ע"ב 

רבי יוחנן אמר ששיטת רבי יהודה שמחיצה תלויה בין החצירות מתירה גם מילוי המים, ושיטת רבי יוסי שסבר שמחיצה תלויה כשרה בסוכה – שיטה אחת היא, ולסתימת הש"ס – רבי יהודה התיר רק בעירובי חצירות מדרבנן ולא בסוכה מדאורייתא, ורבי יוסי התיר רק בסוכה שמצות עשה היא, מה שאין כן  שבת שכיון שמלאכה דאורייתא שלה בסקילה, מחמירים אפילו באיסורי דרבנן שלה.

מחצלת ד' טפחים ומשהו התלויה באמצע גובה סוכה שגבוהה י' טפחים, והיא תוך ג' לסכך ותוך ג' לקרקע – כשרה, שאומרים ב' לבוד מלמעלה ומלמטה.

פס רחב ד' טפחים שהעמידו תוך ג' טפחים לדופן כשרה, כיון שאומרים לבוד הוי דופן של ז' טפחים.

***************

שבת קודש ט"ו אב תשפ"א

מסכת סוכה דף י"ז

דף י"ז -ע"א

משנה . הרחיק את הסיכוך ג' טפחים פנימה מן הדפנות – כל הסוכה פסולה, משום הפסק אויר שבין הדפנות לסכך.

בית שנפחת באמצעו וסיכך על גביו,  או שסיכך חצר שהיא מוקפת אכסדרה, או סוכה גדולה שהקיפוה בסכך פסול, אם יש מרחק ד' אמות מהדפנות לסכך הכשר – כל הסוכה פסולה, שאין אומרים 'דופן עקומה' אלא עד ד' אמות.

ג' אופנים של דופן עקומה הוצרכה המשנה לשנות – שלא רק בבית שנפחת שדפנות הבית נעשו עבור פנים הסוכה אומרים דופן עקומה, אלא גם בחצר המוקפת אכסדרה שהמחיצות נעשו עבור הבית ולא לצד הסוכה, ולא רק באופן שהסכך פסול משום תעשה ולא מן העשוי כגון גג בית ואכסדרה, אלא גם כשסיכך במין פסול אומרים דופן עקומה.

סכך פסול באמצע הסוכה – לשמואל פוסל בד' טפחים, שמקום חשוב הוא לחצוץ בין הדפנות, ונראה כשתי סוכות, וכן אמרו בנהרדעא בשם רב, אמנם בסורא אמרו בשם רב, וכן סובר רבה – שבין מן הצד ובין באמצע פוסל בד' אמות, שכך הוא השיעור שנמסר הלכה למשה מסיני.

סכך פסול פחות משיעור הפסול, ואויר פחות מג' טפחים בצד – אינם מצטרפים לפסול הסוכה, שאין שיעורם שוה (בגמרא מבואר שזהו הטעם לדעת הפוסלים סכך פסול בד' אמות, אך לסוברים שפוסל בד' טפחים קשה מדוע אין מצטרפים, ועיין בריטב"א שהסביר שגם לפי שיטה זו הטעם הוא לפי שאין שיעורם שוה לגמרי).

דף י"ז – ע"ב 

בגד על ג' טפחים, שק ד' על ד', עור ה' על ה', מפץ ו' על ו', אם יחדו למשכב הזב – נטמא אב הטומאה במשכב הזב או במדרסו. והגם שאין שיעוריהם שוים מצטרף החמור להשלים שיעור הקל, הואיל ויש להם שיעור אחד לטמא במושב בטפח על טפח אם תקנו יפה לעשותו טלאי על גבי מרדעת החמור כנגד בית מושבו.

***************