אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון י"ז אלול תש"פ – יום שני י"ח אלול תש"פ
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון י"ז אלול תש"פ – יום שני י"ח אלול תש"פ
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון י"ז אלול תש"פ – יום שני י"ח אלול תש"פ

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון י"ז אלול תש"פ

מסכת עירובין דף כ"ח

דף כ"ח ע"א

אכל פוטיתא – שרץ המים – לוקה ארבע (אע"פ שאין בה כזית, לפי שהיא בריה). נמלה – שרץ הארץ – לוקה חמש. צרעה – שרץ העוף – לוקה שש. (על שרץ המים אינו לוקה משום לאוין האמורין בשרץ הארץ, לפי שאינו נחשב גידולי קרקע).

כלל ופרט וכלל – י"א כלל אחרון עיקר ודומה לפרט וכלל שריבה הכל, והכלל הראשון הועיל במקצת שלא ירבה כלל האחרון את הכל אלא מה שדומה לפרט בשני צדדים. וי"א שכלל ראשון עיקר ודומה לכלל ופרט שאין בכלל אלא מה שבפרט, וכלל אחרון הועיל במקצת להרבות מה שדומה לפרט בשלשה צדדים.

מערבין בפעפועין ובחלגלוגות (מיני ירקות ועשבים). מערבין בגודגדניות אם לא הוקשו לזרע, לתירוץ א' רק למרובי בנים, ולתירוץ ב' גם לחשוכי בנים כיון שראוי למרובי בנים. ואם הוקשו הקלחים וכבר צמח בהן זרע, אין מערבין בהם. ובגוגדניות של מדי מערבין.

מערבין בחזיז – שחת של תבואה – שגדל בגינה, לפי שהכל אוכלים אותו. אבל בשאר חזיז אין מערבין, ואע"פ שבני בבל אוכלים אותו בטלה דעתם אצל כל אדם.

פול שעורה ותילתן שזרען לאכול בירקן, זרע שלהן חייב במעשר אע"פ שלא זרעם לכך, שבטלה דעתו אצל כל אדם, וירק שלהן פטור ממעשר. אבל שחלים וגרגיר צריך לעשר ירק וזרע, ששניהם נאכלים.

דף כ"ח ע"ב

כשנחלש ר' זירא מלימודו היה יושב על פתח בית המדרש, כדי שיעמוד בפני תלמידי חכמים היוצאים מבית המדרש ויקבל שכר.

כשות – ברכתו בורא פרי האדמה, אע"פ שגדל על ה'היזמי' ואין לו שורש בקרקע, מ"מ הוא יונק מן הקרקע ולא מן האויר, שהרי אם קוצצים ה'היזמי' נפסק חיותו. חזיז – ברכתו שהכל אע"פ שגדל על הקרקע, משום שלא נגמר פריו.

כפניות – תמרים רעים שלא בישלו כל צרכן – של דקלים נקיבות נקנים בכסף מעשר, שהן פרי מפרי וגידולי קרקע. ומטמאות טומאת אוכלים שראוי למתקן ע"י האור. ואין מערבין בהם לפי שעכשיו אינם ראויים לאכילה. לענין מעשר: לת"ק חייבות ולרבי יהודה פטורות לפי שלא נגמרה בישולם. כפניות של דקלים זכרים שאינם מתבשלים לעולם והוא גמר פריין, חייבות במעשר לדברי הכל. (ומערבין בהם לפי שהם חשובים 'אוכל').

קור – דבר רך הגדל סביב הדקל וקודם וראוי לאכילה קודם שמתקשה – נקנה בכסף מעשר שהוא פרי מפרי וגדולי קרקע, ואינו מטמא טומאת אוכלין שאינו 'אוכל'. ואם בישלו הרבה או טגנו מטמא. ברכתו: י"א בורא פרי האדמה שהוא אוכל, וי"א שהכל נהיה בדברו משום שסופו להקשות, וכן הלכה. ועל צנון מברכין בורא פרי האדמה אע"פ שסופו להקשות, משום שנוטעים אותו על דעת לאכלו כשהוא רך, אבל דקל אין נוטעים על דעת לאכול את הקור.

שקדים המרים – י"א שהקטנים חייבין במעשר, שהוא גמר פרי שלהן שבגדלותם נעשים מרים, וגדולים פטורים שהם מרים ואינם אוכל. וי"א שגם קטנים פטורים שאינם חשובים 'פרי'. וי"א שגם גדולים חייבים לפי שראוי למתקן ע"י האור. שקדים מתוקים – גדולים חיבין במעשר, וקטנים פטורים לפי שלא נגמרו.

כישות וחזיז מערבין בהן ומברכין עליהם בורא פרי האדמה. שיעור העירוב מזון שתי סעודות. בכישות וב'ירקא דקליא' (קלח של עשב) ובפולין לחין הוא כמלא יד, ובחזיז הוא כמלא אגודות של ירק שכורכין האיכרין.

***************

יום שני י"ח אלול תש"פ

מסכת עירובין דף כ"ט

דף כ"ט ע"א

מערבין בתרדין חיין. אבל אם נתבשל מעט ולא נתבשל לגמרי לא, שהוא מסוכן לאכילה. ואם נתבשל יפה ונצטמק כולו עד שנימוח, הוא יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים.

כל האוכלין מצטרפין א. לשיעור חצי פרס של האוכל אוכלין טמאין, שגופו נפסל מלאכול בתרומה.ב. לשיעור כביצה לטמא טומאת אוכלין. ג. לשיעור מזון שתי סעודות לעירוב. ולאו דוקא סעודה מכל מין, אלא אפילו למחצה לשליש ולרביע.

שיעור עירוב הוא מזון שתי סעודות, וכן בנתינת מעשר עני לעני אין פוחתין ממזון שתי סעודות.

כמה מזון שתי סעודות? בתבלין – שמינית לוג, בירק – ליטרא (לוג). עשרה אגוזים, חמשה אפרסקין, קב תפוחים (ואין די בחמשה כאפרסקים, לפי שאינם חשובים), שני רימונים, אתרוג אחד. שאר כל הפירות – לאבא שאול כדי שימכרם ויקח בהן מזון שתי סעודות. חטין – חצי קב. שעורין – לת"ק קב לר"מ חצי קב. כוסמין – קב וחצי. גרוגרות – קב, ובדבילה – לת"ק מנה לר"ע חצי מנה. יין – לת"ק חצי לוג, לר"ע רביעית. ובמבושל כדי לשרות בו פת של שתי סעודות. שמן – לת"ק רביעית לר"ע שמינית. חומץ – כדי לטבל בו ירק, י"א שתי סעודות של ירק לבד וי"א ירק הנאכל בשתי סעודות של פת. זיתים ובצלים – לאכול בהן שתי סעודות.

אין מערבין בעלין של בצלים שהם רעים לאכול, ואם גדלו זרת מותר, ואם שתה שכר מותר גם אם לא גדלו זרת.

דף כ"ט ע"ב

שכר פוסל את המקוה בשלושה לוגין (כמים שאובים), ואין אומרים שנקרא שכר ואין עליו שם מים. ומערבין בו בשתי רביעיות הלוג, שדרכו של אדם לסמוך על שתיית כוס שכר בבוקר וכוס בערב.

שיעור של יין להוצאת שבת כדי מזיגת כוס של ברכת המזון – והוא רובע רביעית של קב (רביעית לוג), שלאחר שימזגנו בשלשה מדות של מים יעמוד על רביעית של קב (והוא הלוג), שזה שיעור ההוצאה בשאר משקין. (רש"י. ועי' תוס').

שיעור תמרים לעירוב – לרב יוסף קב, ק"ו מגרוגרות ששיעורם בקב, שהתמרים יקרים מגרוגרות. לאביי יתכן שהגרוגרות יקרים מתמרים, ולפי זה בתמרים יהיו צריכים יותר.

שיעור 'שתיתא' – מאכל שעושין מקמח קלוי ונותנין בתוכו דבש – י"א שתי כפות, וי"א שתי מידות הנקראות 'בוני' שהיה נהוג למודדם בפומבדיתא.

'קליות' טובים ללב, ומבטלין מחשבות של דאגה. לחולשת הלב יאכל בשר מירך ימין של זכר שנצלה על גחלת של גללי בקר שהטילוהו בחודש ניסן או קיסמין של ערבה, וישתה אחריו יין מזוג.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס