דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון כ"ג תשרי תשפ"א – יום שני כ"ד תשרי תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון כ"ג תשרי תשפ"א – יום שני כ"ד תשרי תשפ"א
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון כ"ג תשרי תשפ"א – יום שני כ"ד תשרי תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון כ"ג תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף ס"ג

דף ס"ג ע"א

אסור לתלמיד להורות הלכה אפילו שלא במקום רבו, ותלמיד חבר אסור להורות במקום רבו, אבל בעיר אחרת מותר.

אסור לתלמיד לבדוק סכין לטבח בחיי רבו. ותלמיד חבר אסור במקום רבו אבל בעיר אחרת מותר. ולצורך עצמו גם התלמיד מותר. אבל לבעל אכסניא שלו אסור, כיון שקונה ממנו הרי הוא כאחר.

תלמיד שאמרו לו שיחוש לכבוד רבו, אסור לו לבדוק סכין אפילו לצורך עצמו. וכן מי שרבו מופלג בזקנה ובחכמה, לא יבדוק גם לצורך עצמו.

מותר לתלמיד להפריש אדם מן העבירה אפילו בפני רבו. ויכול גם לנדותו, שכל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב.

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ושלא בפניו אסור ואינו חייב מיתה. לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן, ואמרואע"פ שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט.

המורה הלכה בפני רבו, ראוי להכישו נחש, נקרא חוטא, מורידין אותו מגדלותו, מת בלא ולד.

הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם.

דף ס"ג ע"ב

יהושע בן נון נענש ולא היו לו בנים, י"א משום שהורה בפני רבו, וי"א משום שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחד.

גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, שהמלאך הוכיח את יהושע על ביטול תורה שביטלו ישראל בלילה שלאחר המלחמה, ועל ביטול התמיד, ואמר לו שסיבת ביאתו היתה על ביטול תורה.

אסור לישון בחדר שאיש ואשתו שרויין בה. ואם היא נדה, י"א שתבוא עליו ברכה וי"א שאסור.

***************

יום שני כ"ד תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף ס"ד

דף ס"ד ע"א

ישראלים הדרים עם גוי במבוי אחד, והגוי אינו רוצה להשכיר להם רשותו – לאביי יבטלו כולם את רשותם לאחד מהם, והם כיחיד לגבי נכרי שאינו אוסר עליהם. ולא גזרו חכמים באופן זה, שאין זה מצוי שיבטלו כולם את רשותם. לרבא אסור לעשות כן שיתבטל תורת עירוב מאותו מבוי, וגם אם יעשו עירוב, ויכריזו שעירוב אין מועיל במקום נכרי ומטלטלים משום שביטלו את רשותם לאחד, אסור משום דורות הבאים שלא ישמעו את ההכרזה. אלא ישתדל אחד מהם עם הנכרי שישאיל לו מקום בחצירו, ונחשב כשכירו ולקיטו של גוי שמערב בעדו.

ישראל שהוא שכירו ולקיטו של גוי, נותן את עירובו במקום הגוי. אבל אם היו לגוי חמשה שכירים א"צ שיתנו כולם, שחשובים כבעלים רק להקל ולא להחמיר.

לשמואל – שתה רביעית יין אל יורה. רב נחמן אמר שאין דעתו צלולה כל זמן שלא שתה רביעית יין.

האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה מאבד כבודה של תורה, וסופה להשתכח ממנו.

שתוי – שיכול לדבר לפני המלך – לא יתפלל, ואם התפלל תפילתו תפילה. שיכור – שאינו יכול לדבר לפני המלך – לא יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה.

לא יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרו.

המחזיק בנכסי הגר, לא יתקיימו בידו אם לא ע"י מצוה, לפי שתמהים בני אדם על שבאו לו בלא יגיעה ושולטת בהם עין רעה, ולכן יקנה במקצתם ס"ת או תפילין, ובשכר אלו יתקיימו האחרים בידו. וכן בעל בנכסי אשתו והמרויח ע"י עסק והמוצא מציאה.

דף ס"ד ע"ב

דרך מיל או שינה כל שהוא מפיגין את היין אם שתה רביעית, אבל אם שתה יותר דרך טורדתו ושינה משכרתו. וי"א שרביעית יין האיטלקי חשוב כיותר מרביעית שמשכר הרבה.

רכיבה על חמור שלשה מילין, מפיגה את היין גם אם שתה יותר מרביעית (או רביעית יין האיטלקי). וגם אם שתה רביעית ורכב על חמור, אין די במיל אחד אלא בשלשה מילין.

מהתנהגותו של רבן גמליאל למדנו א. שאין מעבירין על האוכלין. ב. פת שנמצאת, הולכים אחר רוב הולכי דרכים, ואם נכרים הם אסורה משום פת של נכרים. ג. חמצו של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה.

י"א פותחין נדר בחרטה, שהחכם צריך למצוא פתח לשואל שיאמר לדעת כן לא נדרתי.ולשיטתו אין מפירין נדרים לא רכוב לא מהלך ולא עומד אלא יושב, שצריך ישוב הדעת לחשב איזה פתח ימצא לו. וי"א שאין צריך לפתוח לו בחרטה, אלא החכם עוקרו גם אם אינו מוצא לו טעם עקירה, ולשיטתו מפירין בין מהלך בין עומד בין רכוב.

כל הנודר נדר ראוי לדוקרו בחרב, שמא לא יקיימנו. אלא שלשון חכמים מרפא ומתירים לו נדרו.

בדורות אחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים, מעבירין על ככרות שלמים, אבל לא על פתיתין, שבהם אין לחוש לכשפים.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד