אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי י"ב תשרי תשפ"א – יום חמישי י"ג תשרי תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי י"ב תשרי תשפ"א – יום חמישי י"ג תשרי תשפ"א
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי י"ב תשרי תשפ"א – יום חמישי י"ג תשרי תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי י"ב תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף נ"ב

דף נ"ב ע"א

הקונה שביתה ברגליו יש לו ד' אמות חוץ מאלפים לכל רוח. ונתספקו בגמרא אם גם המערב בפת יש לו ד' אמות (ולא נפשט הספק).

מי שיש לו שני בתים וביניהם שני תחומי שבת, ויצא מעירו לביתו שבעיר אחרת והחזירו חבירו – לרבי יהודה מותר לילך אע"פ שלא אמר כלום, שודאי לא עקר דעתו מהליכתו ונתכוין לקנות שביתה בסוף התחום כדי שיוכל לילך לביתו, והוא כעני האומר שביתתי במקום פלוני שקונה בלא פת. ובני העיר אסורים משום שלא יצאו מביתם והם כעשירים. ורבי מאיר מסתפק אם נתכוין לקנות שביתה בסוף התחום, או בביתו משום שהיה יכול לומר שביתתי במקום פלוני ולא אמר, ולכן דינו כ'חמר גמל' שאין לו אלא אלפים מביתו עד סוף התחום ולא לצד שכנגדו.

אם לא החזיק בדרך ואמר לו חבירו לין פה – לרבי יוסי בר יהודה משכים והולך. ונחלקו רבה ורב יוסף בשיטתו ובשיטת רבי יהודה. ללשון א' ברש"י: שיטת רבה – אם לא אמר לחבירו לחזור אלא מעצמו חזר, לדברי הכל לא קנה בסוף התחום, ואם אמר לו חבירו לחזור לרבי יהודה קנה רק אם החזיק בדרך, ולרבי יוסי בר יהודה גם אם החליט לצאת וא"ל חבירו שילין פה קנה שביתה בסוף התחום. שיטת רב יוסף – אם לא החזיק בדרך, לדברי הכל לא קנה, ואם החזיק לרבי יהודה גם אם חזר מעצמו קנה בסוף התחום, ולרבי יוסי בר"י רק אם אמר לו חבירו. לשון ב' ברש"י: שיטת רבה – לדברי הכל צריך היוצא לומר 'שביתתי במקום פלוני', ואם לא אמר לא קנה. וכשאמר, לרבי יהודה קנה רק אם החזיק בדרך שהוא עני שאין לו פת, ולרבי יוסי בר"י גם אם לא החזיק, כיון שרצה לצאת דינו כמי שיצא שהוא עני, וקונה באמירה. שיטת רב יוסף – אם לא החזיק בדרך לדברי הכל לא קנה באמירה לפי שאינו עני, ואם החזיק לרבי יהודה צריך לומר 'שביתתי במקום פלוני', ואם לא אמר לא קנה, ולר"י בר"י א"צ לומר, כיון שהחזיק בדרך גילה דעתו שרוצה לקנות שם שביתתו. ושיטת רבי מאיר ללשון זה – שכל עשיר שאומר מביתו שביתתי במקום פלוני ולא עירב בפת, דינו כחמר גמל ויש לו רק אלפים מביתו עד מקום פלוני.

דף נ"ב ע"ב

מי שיצא חוץ לתחום (במזיד שלא לשם מצוה) – לת"ק אפילו אמה אחת לא יכנס, לרבי אליעזר אם הוא בתוך שתי אמות הסמוכות לתחום יכנס (משום הבלעת תחומין ונתבאר בדף מ"ה), יצא מן השתים ועומד באמה השלישית לא יכנס.

רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת מחוץ לתחום – י"א שלא יכנס, שנאמר אם תשיב משבת רגלך, וה'כתיב' הוא 'רגלך' לשון יחיד. וי"א יכנס משום שרובו בתוך התחום, ולשיטתו דורשים ה'קרי' שהוא 'רגליך' לשון רבים.

מי שהחשיך מחוץ לתחום – לת"ק אפילו אמה אחת לא יכנס, לרבי שמעון אפילו חמש עשרה אמות יכנס, שהמודדים אין מעמידין את הסימן בסוף אלפים בדיוק, מפני הטועין שאין מכירים את הסימן. (וט"ו אמות לאו דוקא. וי"מ ט"ו אמות דוקא, ששיעור זה מתמעט כשמודדין בחבלים של חמשים אמה ע"י האחיזות).

***************

יום חמישי י"ג תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף נ"ג

דף נ"ג ע"א

פרק כיצד מעברין

מעברין את הערים – שאם בית נכנס ובית יוצא או שיש מגדלים בולטים מן החומה או שברי חומה של חרבות בתים גבוהות עשרה בתוך שבעים אמה ושיריים סמוך לעיר או גשרים ובנין שעושים על הקבר שיש בהם בית דירה, רואים כאילו יש בליטה אחרת כנגדה וחוט מתוח מזו זו, ומודד מן החוט ולחוץ. ועושים את התחומין מרובעין ולא עגולין, כדי להרויח את הזוויות.

יש שונים 'מעברין' כאשה עוברה, ויש שונים 'מאברין' מלשון 'אבר' (שמוסיפין לה אברים).

'מערת המכפלה' – י"א שני בתים זה לפנים מזה, ונקראת 'מכפלה' שכפולה בזוגות, וי"א בית ועליה על גביו. י"א נמרוד שמו, ונקרא אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וי"א אמרפל שמו, ונקרא נמרוד שהמריד במלכותו את כל העולם כולו על ה'. 'ויקם מלך חדש על מצרים' – י"א חדש ממש, וי"א שנתחדשו גזירותיו, ועשה את עצמו כאילו לא ידע את יוסף.

רבי יוחנן נתגדל אצל רבי אושעיא בריבי י"ח ימים, ולמד ממנו רק דבר אחד שלשון המשנה הוא כיצד 'מאברין', ולמד גם לב כל אחד מתלמידיו כמה חריפות יש מזה לזה וכמה למד כל אחד יותר מחבירו. וי"א שדוקא במשניות למד רק דבר אחד, אבל ברייתות וגמרות למד ממנו הרבה.

כשהיו לומדין תורה אצל רבי אושעיא היו יושבין ארבעה ארבעה באמה, ואצל רבי אלעזר בן שמוע ישבו ששה ששה באמה. רבי אושעיא בריבי בדורו כרבי מאיר בדורו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו.

אמר רבי יוחנן: ליבן של ראשונים – י"א ר"ע וי"א רבי אלעזר בן שמוע – כפתחו של אולם, ושל אחרונים – י"א רבי אלעזר בן שמוע וי"א רבי אושעיא בריבי – כפתחו של היכל. ואנו, כמלא נקב מחט דק ביותר. והוסיף אביי שאנו כיתד שנועצין בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק, שאין אנו יכולין להבין מה ששומעין כי אם מעט ובקושי. ורבא אמר שלא נכנס בנו סברא אלא מעט, ורב אשי אמר שאנו מהירין לשכוח.

בני יהודה נתקיימה תורתם בידם ובני גליל לא – א. שבני יהודה היו מדקדקים לחזור בלשון שהיו שומעין מרבן, וע"י כן היו יודעים להניח סימנים נאים שלא ישכחו, ובני גליל לא דקדקו. ב. שבני יהודה למדו מרב אחד, ובני גליל לא. ג. שבני יהודה 'גלו מסכתא' – י"מ שלמדו לאחרים, וי"מ שפירשו שמועותיהן ודקדקו בטעמו של דבר עד שמתיישב בלבן – ובני גליל לא.

דף נ"ג ע"ב

מנין שמחל הקב"ה לשאול על עון של נוב עיר הכהנים, שאמר לו שמואל שיהיה עימו במחיצתו.

בני יהודה דקדקו בלשונם, ובני גליל לא דקדקו, אלא דיברו בשפה רפה ולא הבינו את כוונתם, ולפעמים היה משמע מדבריהם שטויות הרבה או הזכרת גנאי לדיין.

השפחה שהיתה בבית רבי היתה מדברת לתלמידים ברמיזה שיפסיקו את סעודתן או שישבו לאכול. וכן נהגו אמוראים לדבר ברמיזה כשרצו שלא יבינו אחרים.

אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם, חוץ מאשה שהוכיחה לו על שלא שייר ממאכלו בקערה למאכל השמש, ותינוקת שהוכיחה לו כשעבר בדרך כבושה העוברת בשדה, ואמרה לו ליסטים כמותך כבשוה. ותינוק שאמר לו דרך זו ארוכה וקצרה וזו קצרה ארוכה, והלך בדרך קצרה וארוכה והיתה מוקפת גנות ופרדסין והוצרך לחזור לאחוריו, נשקו על ראשו ואמר לו 'אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם'.

רבי יוסי הגלילי שאל את ברוריה 'באיזו דרך נלך ללוד', אמרה לו שוטה לא כך אמרו חכמים 'אל תרבה שיחה עם האשה', היה לך לומר 'באיזה ללוד'.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס