אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי י"ז חשון תשפ"א – יום חמישי י"ח חשון תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי י"ז חשון תשפ"א – יום חמישי י"ח חשון תשפ"א
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי י"ז חשון תשפ"א – יום חמישי י"ח חשון תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי י"ז חשון תשפ"א

מסכת עירובין דף פ"ז

דף פ"ז ע"א

גזוזטרא שהיא למעלה מן הים שיש בה ארבע על ארבע אמות (שהם כ"ד טפחים על כ"ד טפחים), לר"ח בן עקביא חוקק באמצעיתה ארבעה על ארבעה טפחים, וממלא מים מתוכה. (ואע"פ שאין לה מחיצות, רואים כאילו עשרה טפחים שסביבות הנקב כפופין למטה כעין מחיצה תלויה, ואומרים 'גוד אחית' כאילו יורדות וסותמות עד המים). וי"א שלא התיר רק בימה של טבריה שיש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפים אותה (וכאילו מחיצות סביב לה להיכר), ולא בשאר מימות.

אם סמוכה לכותל שעל שפת המים פחות משלשה טפחים, צריך שיהא אורכה ארבע אמות, ורוחבה י"א טפחים ומשהו. שחוקק ד' טפחים באמצע אורכה ברוחב טפח ומשהו, ומצטרף טפח זה לאויר שלשה הסמוכים לכותל כדי להשלים את הנקב לארבעה על ארבעה. ומשמש הכותל למחיצה אחת, והעשרה טפחים שכנגדה כאילו כפופים ויורדים למים למחיצה שניה, ועשרה טפחים ברוחב טפח ומשהו שיש בשני הצדדים חשובים ככפופים במים, וכאילו יש ברחבם ארבעה, שמצטרפים עם האויר שיש ביניהם עד הכותל מדין לבוד.

אם היא זקופה, צריך שיהא ארכה עשרה ורחבה ששה ושני משהויין. שמעמידה ארבעה טפחים נגד הכותל, ומחשיבים כאילו טפח ומשהו בשני צדדיה כפופים לצד הכותל, וסמוכים לה בפחות משלשה, וחשובים כמחיצות ארבעה מדין לבוד, וארבעה טפחים שנשארו ברוחבה כנגד הכותל הם מחיצה השלישית.

היתה עומדת בקרן זוית – שיש שני כתלים שהן מחיצות למים, צריך שיהיה גובהה עשרה ורחבה שני טפחים ושני משהויין, ומעמידה זקופה כששפת עוביה מופלג מכותל אחד פחות משלשה, ונחשבת כמחיצה שרחבה חמשה ומשהו מדין לבוד, וטפח ומשהו היתירין על ארבעה כופין לצד כותל השני שרחוק ממנה ארבעה, ויש כאן מחיצה שניה מדין לבוד.

אמת המים רחבה ארבעה ועמוקה עשרה שעוברת בחצר, דינה ככרמלית ואין ממלאים ממנה בשבת, עד שיעשו לה מחיצה בכניסה וביציאה לת"ק בתוך אוגניה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית, ולרבי יהודה כותל החצר שעל גבה נדון כמחיצה אע"פ שאינו בתוך אוגנה. ואם אינה עמוקה עשרה או שאין בה רוחב ארבעה, אינה רשות לעצמה, וכיון שעוברת ברה"י דינה כרה"י.

אמת המים שיש בה שיעור ככרמלית (שרחבה ארבעה ועמוקה עשרה) העוברת בין חלונות של בתים, ויש לה אגפים גבוהים, אם אין בהם רוחב שלשה דינם כמקום פטור, ומשלשלים דלי מן הבתים על האגפים, ומשם מחליפו לאמה וממלאהו, וחוזר ומניחו על אגפים, ומשם לבתים. אבל אם יש בהם רוחב שלשה, רשות בפני עצמן הם ואסור. ולרשב"ג מותר כשהם פחות מארבעה. ולא התירו לעשות כן רק ברשויות דרבנן כגון מכרמלית לרה"י, אבל ברשויות דאורייתא (מרה"י לרה"ר) אסור להחליף דרך מקום פטור. ולשיטת זעירי בשם ר' יוחנן אסור להחליף דרך מקום פטור גם ברשויות דרבנן. (ומשום כך אוסר להעביר מחצר לחצר שלא עירבו, דרך כותל שאין בו רוחב ארבעה).

דף פ"ז ע"ב

לרב דימי אין כרמלית פחותה מארבעה טפחים. ולזעירי נחלקו בזה תנאים, לת"ק שלשה ולרשב"ג ארבעה.

אמת המים שיש בה שיעור כרמלית קודם שתיכנס לעיר, וכשהיא עוברת בחצר אין בה שיעור, אינה אסורה משום חורי כרמלית (כמו חורי רה"ר שהם כרה"ר) – י"א משום שלא החמירו חכמים לאסור חורין בכרמלית, וי"א שגם אם יש חורין לכרמלית היינו רק בסמוכה לכרמלית ולא רחוקה.

אמת המים שעשה לה מחיצה בתוך אוגניה מכאן ומכאן, ולא חיברה באמצע כדי שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם, אם רוחב הפירצה פחות משלשה מותר משום לבוד, יותר משלשה אסור. ולרשב"ג שיעור לבוד הוא בפחות מארבעה.

גזוזטרא למעלה מן המים, לשיטת התנא במשנתינו אין ממלאים מים בשבת אא"כ עשו לה מחיצה עשרה טפחים מלמעלה או מלמטה (משום גוד אחית מחיצות, אבל אין אומרים 'כוף וגוד' כשיטת ר"ח בן עקביא המתיר בנקב ד' על ד' גם אם אין לה מחיצות כלל).

***************

יום חמישי י"ח חשון תשפ"א

מסכת עירובין דף פ"ח

דף פ"ח ע"א

השכים קודם היום להביא פסולת של תבואה כדי להטמין בו פירות, אם משום שרוצה את הטל שעליו, הרי הוא בכי יותן ומכשיר את הפירות לקבל טומאה. ואם השכים כדי שלא יתבטל ממלאכתו, אינו בכי יותן ואינו מכשיר. וסתם אנשי טבריא שהיו בעלי מלאכה, משכימים שלא להתבטל ממלאכתם.

רחץ בשבת בשבת ויו"ט מסתפג באלונטית (ואין חוששין שמא יסחוט). לת"ק מניחה בחלון, ולא ימסרנה לבלנים שחשודים על סחיטה. ולר"ש מביאה בידו לביתו, ואין חוששין שישכח ויסחוט.

י"א שמחיצה תלויה מתרת בגזוזטרא למלאות ממנה מים, אבל לא לשפוך, שהנהר מוליכם מחוץ למחיצת הגזוזטרא. (ומה ששופכים מים בחצר שיש בה גומא גם אם נתמלאה מבעוד יום והמים יוצאים לרה"ר – כמבואר במשנה להלן – היינו משום ששפכן ע"ד שיבלעו בחצר). ויש מתירים גם לשפוך, משום שלא אכפת לו שיצאו המים מן המחיצה.

שתי גזוזטראות זו למעלה מזו – עשו מחיצה לעליונה ולא לתחתונה, שתיהם אסורות למלאות מנקב העליונה עד שיערבו. לרב היינו דוקא כשתחתונה סמוכה לעליונה במשך הכותל פחות מארבעה, אבל אם משוכה מן העליונה ארבעה עליונה מותרת, שתחתונה משתמשת בעליונה דרך אויר ואין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. וכל זה דוקא כשעשו מחיצת העליונה בשותפות, אבל אם בני תחתונה משתמשים בעליונה בחול שלא כדין, אין התחתונה אוסרת על העליונה, שיש דין השבת גזל ברשות שבת (כמבואר להלן). ואם עשו מחיצה גם בתחתונה, אין התחתונה אוסרת את העליונה גם אם נשתתפו במחיצת העליונה, שסילקו את עצמם מלהשתמש בעליונה בשבת.

הרגיל להשתמש בחול בחורבה שאין בעליה משתמשין בה הסמוכה לביתו, אינה קנויה לו לענין שבת, ואסור להשתמש בה בשבת.

חצר שיש בה ארבע על ארבע אמות, שופכין בה מים אפילו אם אין בה גומא והמים יוצאים לרה"ר. אם אין בה ד' על ד' אמות אין שופכין לתוכה מים, אא"כ עשו בה גומא המחזקת סאתיים – שיעור מים שאדם עשוי להסתפק בכל יום – מן הנקב ולמטה. וכן אם עשו גומא ברה"ר סמוך לחצר (וכיסו את פיה בנסרים, כדי שיפלו המים מידיו לתוך מקום פטור). חצר ואכסדרה מצטרפין לשיעור ארבע אמות.

דף פ"ח ע"ב

טעם דין זה: לרבה – שחצר שיש בה ד' אמות ראויה לזלף (להרביץ עפרה שלא יעלה אבק), ולכן גם אם שופכן ויוצאים לרה"ר, לא נתקיימה מחשבתו. פחות מכאן אינה ראויה לזלף ושופכן, ואם אין בה נקב המים יוצאים לרה"ר נתקיימה מחשבתו, וגזרו שמא יבוא להתיר בזריקה לרה"ר. לר' זירא – בשיטת ר' אליעזר בן יעקב – שבית סאתיים ראויים ליבלע בד' אמות ולא בפחות מד'. (ולחכמים הטעם משום זילוף – כרבה).

חצר שארכה שמונה אמות ורחבה שתים – לרבה צריכה נקב שאין ראויה לזלף, לרבי זירא בשיטת ר"א בן יעקב א"צ נקב, שהמים ראויים ליבלע בה.

ביב – חריץ העשוי לקלח שופכין מהחצר לרה"ר – לר"א בן יעקב שופכין לתוכו מים אם הוא מכוסה ארבע אמות ברה"ר, שסאתיים מים יכולים ליבלע בארבע אמות. ולחכמים אסור לשפוך לתוכו גם אם הוא ארוך עד יציאתו מאה אמה, שנשפכין לרה"ר בכח והרואה אומר ששופכן סמוך ליציאתו. אבל שופך על הגג (או על החצר) והמים יורדים לביב. ולחנניא לא ישפוך על הגג שאין עשוי לבלוע אלא לקלח, אבל בחצר מותר.

בימות הגשמים – י"א שא"צ גומא כלל, שאין אדם מקפיד בלכלוך חצירו ולא אכפת לו אם לא יצאו מחצירו, וגם אין לגזור שיראו בני רה"ר שצינורו מקלח מים (וילמדו להתיר בימות החמה או להתיר לזרוק לרה"ר ממש), שסתם צינורות בימות הגשמים מקלחים ויאמרו מי גשמים הם. וי"א שבימות הגשמים אם יש לו גומא המחזיק סאה שופך סאה, ואם מחזיק סאתיים שופך סאתיים, ובימות החמה שופך אם יש לו גומא המחזיק סאתיים, אבל אם מחזיק פחות מזה לא ישפוך כלל.

אפילו אם נתמלאה הגומא מערב שבת, שופכין בה מים בשבת.

שתי עליות, שחצר פחותה מארבע אמות לפניהם ושופכים בה מימיהם, ועשו בני האחת גומא בחצר ובני השנית לא עשו, אם עירבו מותר לשניהם לשפוך. ואם לא עירבו, אלו שעשו הגומא מותרים לשפוך ואלו שלא עשו אסורים, גזירה שמא יורידו מן הבתים לחצר שאינה מעורבת כלים מלאים במים כדי לשופכן בגומא.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס