לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי א' כסלו תשפ"א

מסכת עירובין דף ק'

דף ק' ע"א

אילן שנופו נוטה מכל צדדיו עד פחות משלשה טפחים סמוך לארץ, אם אין בו יותר מבית סאתיים מטלטלים תחתיו, שיש לו מחיצה עשרה מכל צדדיו. ואם יש בו יותר מבית סאתיים אסור אפילו אם נטעו מתחילה לשם כך והוקף לדירה, שהיא דירה שתשמישה לאויר (להסתופף בה שומרי השדה ולא לדור בה תמיד).

שרשי אילן הגבוהים מן הארץ שלשה טפחים, חשובים כאילן ואסור לישב עליהן.

שרשים הבאים מלמעלה משלשה לתוך שלשה – לרבה מותר להשתמש בהן שכל פחות משלשה כקרקע הוא, ולרב ששת אסור שבאים מכח איסור.

שרשים הדומין לשן סלע (קטנים היוצאים מתוך גדולים העולים למעלה משלשה) – אלו שהם למעלה משלשה אסורים, למטה משלשה מותרים. והקטנים היוצאים מתוך גובה שלשה של גדולים, ומטין לארץ תוך שלשה, לרבה מותרים ולרב ששת אסורים.

אילן היוצא מתוך חריץ, והשרשים גבוהים שלשה מצדדין שבתוכו, אבל משני צדדיו שהן משפתי החריץ ולמעלה אין גבוהים שלשה, לרבה מודדים משפתי החריץ ומותר, ולרב ששת מודדים מעומקו ואסור. וכן נחלקו באילן העולה במקצוע שני כותלים של חצר, ושלשה צדדיו נכנסין בתוך המקצוע שבכותלים, ואין נראה אלא צדו שמבחוץ. אבל אם שלשה צדי האילן גבוהין, והרביעי שוה לארץ או לכותל – אסור גם לרבה.

אילן העומד בתוך הבית ועולה דרך פי ארובה למעלה מן הגג פחות משלשה, לרבה מותר ולרב ששת אסור (ואין אומרים 'ביתא כמאן דמליא דמי' ויהא מותר גם לרב ששת).

אין עולין באילן או בהמה, ולא נתלין ולא נשענין עליו. ולא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל היום כולו. אבל בור שיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד ואפילו הן מאה אמה (שאין האיסור משום טירחא, אלא שמא יתלוש מן המחובר).

עלה באילן מבעוד יום וקידש עליו היום, ירד. עלה משחשיכה, י"א שאם עלה בשוגג ירד, ואם עלה במזיד קנסוהו ולא ירד. וי"א שגם בשוגג לא ירד, שקנסו שוגג אטו מזיד.

הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת, ינתנו במתנה אחת (ועולה לזה ולזה). מתן ארבע במתן ארבע, ינתנו במתן ארבע. מתן ארבע במתן אחת, לר"א ינתנו במתן ארבע, שאם ינתנו במתן אחת עובר על בל תגרע. (והמצות עשה ליתן ארבע דוחה לאו של בל תוסיף). ולרבי יהושע במתן אחת, שאם יתן ארבע עובר על בל תוסיף בעשית מעשה, אבל כשנותן אחת עובר על בל תגרע בשב ואל תעשה (ובמתנה אחת כיפר).

דף ק' ע"ב

בימות הגשמים אסור לעלות על אילן לח ועל יבש, אע"פ שאין עלין על הלח, כיון שאין היכר בין לח ליבש אסור משום מראית העין. ובימות החמה מותר לעלות על יבש אם אין עליו פירות ונשרו ענפיו, שניכר לכל שהוא יבש ואינו מוציא עלין.

למ"ד דבר שאין מתכוין אסור – אסור לילך בשבת ע"ג עשבים לחים, משום שתולש עשבים בהילוכו. וביבשים מותר שחשובים כתלושים. ובימות הגשמים מותר גם בלחים. ואם נועל מנעלים מותר גם בימות החמה. ואם מסמר כפוף תחת מנעלו אסור, ואם העשב אינו ארוך מותר. ולרבי שמעון – שהלכה כמותו – מותר בכל אופן כיון שאינו מתכוין.

אסור לכוף אשתו לדבר מצוה, ואם כופה יהיו לו בנים שאינן מהוגנים. הבועל ושונה לדעת האשה, יהיו לו בניו זכרים.

אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה ע"י שמראה לפניו עניני חיבה, יהיו לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן.

עשר קללות נתקללה חוה – דם נדה, דם בתולים, צער גידול בנים, צער העיבור, בעצב תלדי בנים, משתוקקת לבעלה כשיוצא לדרך, תובעת בלב והאיש בפה, עטופה כאבל, אסורה לכל אדם, וחבושה בבית האסורין (ש'כל כבודה בת מלך פנימה').

אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדין – צניעות מחתול (שאינו מטיל רעי בפני אדם ומכסה צואתו), וגזל מנמלה, עריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול.

***************

יום רביעי ב' כסלו תשפ"א

מסכת עירובין דף ק"א

דף ק"א ע"א

דלת שבמוקצה (רחבה שאחורי הבתים) – שזקופה נגד הפתח ואינה תלויה, אין נועלים בה בשבת שנראה כבונה. ואם היא תלויה, אם נגררת על הארץ אין נועלים בה, שנראה כבונה כשמגביהה על המשקוף כיון שאינה קבועה שם.ואם גבוהה מן הארץ, מותר. ואם יש לה ציר, מוכח שהיא דלת גמורה ומותר גם אם נגררת. ולשיטת רבא מותר גם אם היה לה ציר ועכשיו אין לה, שיש היכר שהיא דלת במה שהיה לה.

דלת אלמנה – י"מ שעשויה מקרש אחד וי"א שאין לה בריחים המחברים אותה – והיא נגררת על הארץ, אין נועלים בה.

העושה מדורה ביו"ט לא יסדר את העצים כעין בנין (אהל וגגו) ממטה למעלה, אבל ממעלה למטה (שאוחז העליונים באויר ונותן התחתונים למטה), מותר.וכן המסדר ביצים על כלי ברזל או ע"ג עצים, והמקיף חביות לשפות עליהם קדירה, והמתקן מטה של פרקים והמסדר חביות במרתף, בכולם צריך לסדר ממעלה למטה ולא ממטה למעלה.

כוונת הכתוב 'טובם כחדק ישר ממסוכה' – א. הטובים שבנו מגינים עלינו כחדקים (קוצים) המגינים על הפירצה. ב. שמהדקין את הרשעים לגיהנום.

לרבי מאיר, לא יעמוד אדם ברה"י ויטול מפתח המונח ברה"ר ויפתח בו פתח שברה"ר, שמא יכניס את המפתח לפנים. וכן לא יעמוד ברה"ר ויפתח ברה"י, אלא אם עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים ועומד בתוכה. ולחכמים מותר. וכן לא יעמוד – לר"מ – ברה"י ויפתח בכרמלית, ולא יעמוד בכרמלית ויפתח ברה"י. ולחכמים מותר. וחזר ר"מ מדבריו והתיר בכרמלית (ע"ב).

ירושלים, הואיל ודלתותיה נעולות בלילה אינה חשובה רה"ר (שאינה כדגלי מדבר שפתוח כל שעה), ודינה ככרמלית. ולאחר שנפרצו בה פרצות דינה כרה"ר.

דף ק"א ע"ב

פתחי שערי גינה הסמוכים לרה"ר אסור לעמוד – לר"מ – בצד שאין להם בית שער ולפתוח ולנעול בצד השני, שהמנעול גבוה עשרה ורחב ארבעה ודינו כרה"י, ואסור לעמוד ברה"ר או בגינה (שהיא כרמלית) ולפתוח ברה"י, שמא יביאנו אצלו. ובצד שיש בו בית שער מותר, שעומד ברה"י ונועל ברה"י. (ולאחר שהתיר ר"מ בכרמלית, מותר לפתוח מצד הגינה גם בלא בית שער).

חנויות הפתוחות לרה"ר – אם המנעול למטה מעשרה, מניח מע"ש את המפתח באיסקופה שהיא כרמלית, ולמחר מטלטל את המפתח ממנה אל המנעול, ופותח ונועל ומחזירו (שמטלטל בתוך הכרמלית).

אם המנעול למעלה מעשרה, אם רחב ארבעה, מניח מע"ש את המפתח ע"ג המנעול, ולמחר פותח ונועל ומחזירו למקומו. אבל לא יטלטל מפתח מאיסקופה למנעול, שמטלטל מכרמלית לרה"י. ואם אין המנעול רחב ארבעה שהוא מקום פטור, מותר לטלטלו מאיסקופה למנעול, ומחזירו למקומו, אבל לא לחלון שיש בו ד' על ד' (שמחליף מכרמלית לרה"י, ע"י הנחה במקום פטור).

אם אין במנעול ארבעה, ויש בו כדי לחוק ולהשלימו לארבעה – לר"מ חוקקים להשלים ודינו כרה"י, ולחכמים אין חוקקים ונחשב כמקום פטור.

מקום שאין בו ארבעה על ארבעה, מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו משאם, ובלבד שלא יחליפו.

***************