אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – פסחים צ"ה-צ"ו – יום שלישי י"ב אדר תשפ"א – יום רביעי י"ג אדר תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – פסחים צ"ה-צ"ו – יום שלישי י"ב אדר תשפ"א – יום רביעי י"ג אדר תשפ"א
סיכומי הדף היומי – פסחים צ"ה-צ"ו – יום שלישי י"ב אדר תשפ"א – יום רביעי י"ג אדר תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ב אדר תשפ"א

מסכת פסחים דף צ"ה

דף צ"ה ע"א 

משנה. מצוות שיש בפסח ראשון ואין בשני: א. בל יראה ובל ימצא, ב. הלל באכילתו. שניהם שוים: א. הלל בעשייתם, ב. נאכלים צלי, ג. נאכלים על מצה ומרורים, ד. דוחים את השבת.

מקור הדברים: 'ככל חוקת הפסח יעשו אותו' האמור בפסח שני מלמד שדיניו שוים לפסח ראשון, והפרטים 'על מצות ומרורים יאכלוהו לא ישאירו ממנו עד בוקר, ועצם לא ישברו בו' ממעטים שאינו שוה לכל דיניו – ולכך כל פרט ממעט דין אחד, והכלל 'ככל חוקת' וגו' מוסיף בכל פרט דין הדומה לפרט:

במצות עשה 'על מצות ומרורים יאכלוהו'  – נתרבתה גם מצות עשה שנאכל רק 'צלי אש', שמצוה שבגוף קרבן פסח היא, ונתמעטה מצות עשה של 'השבתת שאור', שאינה בגוף הקרבן.

בלאו הניתק לעשה 'לא ישאירו ממנו עד בוקר' – נתרבה גם לאו הניתק לעשה ד'לא תוציא מן הבית חוצה', שבגוף הקרבן היא, ונתמעט לאו הניתק לעשה ד'לא יראה ולא ימצא' שאינו בגוף הקרבן.

בלאו ד'ועצם לא תשברו בו' – נתרבה לאו ד'אל תאכלו ממנו נא', שבגוף הקרבן הוא, ונתמעט לאו ד'לא תשחט על חמץ דם זבחי' שאינו בגוף הקרבן.

לאיסי בן יהודה למדים מ'יעשו אותו' שדיני פסח ראשון נוהגות בפסח שני רק במצוות שבגופו (ואין צריך מיעוטים נוספים לזה, וחכמים סוברים שאחר שנאמר שגם מצות אכילת מצה ומרור נוהגת, הרי ש'אותו' לאו דווקא, וא"כ היינו אומרים שכל המצוות נוהגות בו), והפסוק 'ועצם לא תשברו' בא לרבות שגם עצם שיש בו מוח יש בו איסור שבירה (בין בפסח ראשון ובין בפסח שני). ולחכמים 'יעשו אותו' בא ללמד שלכתחילה אין שוחטין פסח שני על היחיד, אלא מטמאים אחד בפסח ראשון כדי שיוכל להימנות עמו.

דף צ"ה ע"ב 

הלל בשעת אכילת הפסח ראשון, ילפינן מקרא ד'השיר הזה יהיה כליל התקדש חג', ולכן דווקא בפסח ראשון שהוא 'ליל המקודש לחג', ולא בפסח שני שאינו חג.

הלל בשעת עשיית קרבן פסח ראשון, תקנת נביאים הוא, וגם בפסח שני אומרים הלל, א. שרק הלילה נתמעט מאמירת הלל ולא היום, ב. 'אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל' (שכיון שדבר מצוה הוא טעון הלל).

פסח שני דוחה את השבת שנאמר בו 'במועדו'.

פסח שני לעניין דחיית טומאה – לת"ק אינו דוחה, שעיקרו נדחה מפני הטומאה, ולכן ידחה לגמרי מלעשות פסח, לרבי יהודה – התורה חזרה עליו לעשותו בטהרה, לא זכה – יעשנו בטומאה.

לינה בירושלים בפסח שני – לת"ק אליבא דרבי יהודה צריך לינה לילה הראשון, לתנא בתרא אליבא דרבי יהודה, אין צריך, דכתיב 'ופנית בבוקר והלכת לאהלך' 'ששת ימים תאכל מצות', ולמדים שדווקא כשאוכלים מצות כל שבעה (פסח ראשון) יש מצות לינה.

פסח הבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות, שלא הותרה אלא טומאת מת.

זבים וזבות נדות ויולדות שאכלו מפסח הבא בטומאה,  פטורים מכרת, שרק קדשים הנאכלים לטהורים בלבד מוזהרים עליו טמאים, משא"כ הנאכל לטמאי מת.

זבים וזבות נדות ויולדות שנכנסו למקדש בזמן שטמאי מת מקריבים קרבן פסח בטומאה – לת"ק חייבים, לרבי אליעזר פטורים, דיליף מקרא שאין שאר טמאים משתלחים אלא בזמן שטמאי מת משתלחים.

פסח הבא בטומאה הותרו טמאי מת להכנס רק לעזרה, ואם נכנסו להיכל נחלקו שני לשונות בדעת רבא האם עוברים, או לא.

***************

יום רביעי י"ג אדר תשפ"א

מסכת פסחים דף צ"ו

דף צ"ו ע"א 

אכילת אימורים בפסח הבא בטומאה, אין בהם משום איסור טומאה, שכיון שמקור האיסור הוא מטומאת בשר, אין האיסור נוהג אלא כשיש איסור על הבשר, אך מ"מ אסור לאוכלם משום איסור זרות.

אימורי פסח מצרים, לא היתה בהם הקטרה על גבי מזבח, אלא נצלו בשיפוד (לרבינו חננאל והערוך נצלו לאכילה, ולמאירי נצלו לשם שמים), שלא היו שם אלא שלש מזבחות להזאת הדם – שתי המזוזות והמשקוף.

 פסח מצרים מקחו לשם פסח ב'עשור לחודש', אבל פסח דורות לא, שהתמעט מ'בעשור לחודש הזה יקחו', אבל גם הוא צריך ביקור מבעשור, שצריך ביקור ד' ימים, ונלמד מהכתוב 'ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה' – שיהו כל עבודות חודש זה כזה, אלא שיכול לבקר שניים ושלשה טלאים בעשור, ובשעת שחיטה יקח אחד מהם.

פסח מצרים טעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף ושתי המזוזות (משום מניעת המשחית. תויו"ט) ולא פסח דורות.

פסח מצרים נאכל בחיפזון , ולא פסח דורות, שנאמר 'ואכלתם אותו בחיפזון'.

פסח מצרים נוהג בו איסור חמץ רק לילה ויום אחד, שנאמר 'לא יאכל חמץ' וסמוך לו 'היום אתם יוצאים', ופסח דורות נוהג חמץ כל שבעה.

'והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו' ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה'  – הוקש כל הפסחים בין דורות ובין מצרים זה לזה שיהיו עבודותיהם שוות, לביקור ד' ימים, לאכילת בשר בלילה עד חצות או עלות השחר, ולאיסור אכילת ערלים ובני נכר תושב ושכיר, לשבירת עצם, ואכילת צלי.

ד' ימי ביקור לעולה למדים בגזירה שוה מפסח מצרים, שנאמר בפסח 'והיה לכם למשמרת', ובתמיד נאמר 'תשמרו', ופסח שני נתמעט מביקור מ'בעשור לחודש הזה'.  

מיעוטי 'הזה' ו'בו' שנאמרו בפסח מצרים הם למעוטי פסח דורות: 

'בעשור לחודש הזה ויקחו'  – למעט לקיחה בעשור.

'והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה'  – למעט פסח שני מביקור ד' ימים.

'ואכלו את הבשר בלילה הזה' – לרבי אליעזר בן עזריה לגזירה שוה ל'ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה', ללמד שהפסח נאכל רק עד חצות. ולרבי עקיבא ללמד שנאכל רק בלילה הזה, ולא בליל ט"ז (שהיה מקום לומר שכשם ששאר קדשים קלים נאכלים לשני ימים ולילה אחת, פסח נאכל שתי לילות במקום שני ימים).

'וכל ערל לא יאכל בו'  – בו אינו אוכל, אבל אוכל מצה ומרור.

'כל בן נכר לא יאכל בו' – המרת דת פוסל בפסח ולא בתרומה.

'ומלתה אותו אז יאכל בו'  – מילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלאכול בפסח, ולא בתרומה.

'ועצם לא ישברו בו' – איסור שבירת עצם הוא רק בפסח כשר, ולא בפסח שנפסל.

'אל תאכלו ממנו נא' – לגזירה שווה ל'ממנו' הכתוב במעשר, שערל אסור במעשר.

דף צ"ו ע"ב 

קרבן פסח ותמורתו פעמים קריבה אחר הפסח לשם שלמים, ופעמים תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה שלמים – אבד והפריש אחר תחתיו, ונמצא קודם שחיטת פסח ולא שחטו, נדחה בידים וירעה וכו', נמצא אחר שחיטת הפסח, לא נדחה, וקרב לשם שלמים.

זמן דיחוי הפסח ותמורתו, לת"ק דברייתא ולרבה דווקא אם נמצא אחר השחיטה, לרבי אליעזר בברייתא ולרבי זירא 'זמן שחיטה' קובע, ולכן דווקא אם נמצא קודם חצות נדחה, אבל אם נמצא אחר חצות אף שנמצא קודם שחיטה אינו נדחה.

תמורת פסח שנאבד ונמצא,  אם נמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה – לכו"ע אין התמורה עצה קריבה שלמים, אלא תרעה וכו'. נמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה – לכו"ע התמורה עצמה קריבה שלמים. נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה – ללישנא קמא דרבה אינה קריבה שלמים, וללישנא בתרא דרבה קריבה שלמים, ונסתרו דבריו בלישנא בתרא מברייתא.

'אם כשב' האמור בשלמים  – 'כשב' בא לרבות פסח להקרבת האליה, ו'אם' בא לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח (לרש"י בפי' א' מותר ותמורת פסח, בפי' ב' היינו חגיגת י"ד) שנוהג בהם כל מצות שלמים, לסמיכה, נסכים, תנופת חזה ושוק, ו'אם עז' – ללמד שעז אין טעונה הקרבת האליה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס