אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – קידושין כ"ה כ"ו – יום חמישי כ״א אלול תשפ"ג – יום שישי כ״ב אלול תשפ"ג
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – קידושין כ"ה כ"ו – יום חמישי כ״א אלול תשפ"ג – יום שישי כ״ב אלול תשפ"ג
סיכומי הדף היומי – קידושין כ"ה כ"ו – יום חמישי כ״א אלול תשפ"ג – יום שישי כ״ב אלול תשפ"ג

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום חמישי כ״א אלול תשפ"ג

מסכת קידושין דף כ״ה

כ"ד ראשי איברים/לשון/קנין בהמה גסה ודקה

דף כ"ה – ע"א

כ"ד ראשי אברים שבאדם כולם אין מטמאים משום נגע 'מחיה' שנאמר בנגע המחיה 'לכל מראה עיני הכהן' שתהא כולה נראית כאחת, – ראשי אצבעות ידים ורגלים ראשי אזנים ראש החוטם ראש הגויה ראשי דדים שבאשה לרבי יהודה אף באיש.

עבד כנעני יוצא לחירות בכ"ד ראשי אברים שאינם מטמאים משום מחיה משום שמום שבגלוי הוא ואינו חוזר, ואף הלשון מום שבגלוי הוא שרואים אותו בשעה שמדבר, לרבי אף סירוס בצים שניכרים מבחוץ, לבן עזאי מום שבסתר הוא משום שטמונים בכיס.

לשון שנגע בטומאה נטמא האדם שנאמר 'כל אשר יגע בו הזב' היינו בדבר הגלוי כידיו ואף לשון בר נגיעה הוא כידיו, אבל מגע בית הסתרים אינו מטמא.

לשון אין צריך טבילה שנאמר 'ורחץ בשרו במים' שרק מה שגלוי באדם כבשרו צריך טבילה, ואע"פ שעצם בין השיניים חוצץ בטבילה היינו משום שצריך שיהא מקום הראוי לביאת מים, וכמו שמצינו במנחות שיהיו ראוי לבלילה יפה שלא יביא מנחה של ס"א סאה בכלי אחד אע"פ שהמנחה כשרה גם אם לא בללו משום שצריך שיהא ראוי לבילה.

נתזה הזאת מי פרה על פיו, אם נגע על שפתיו הוי הזאה שמקום גלוי הוא אע"פ שפעמים הם טמונות, על לשונו – לרבי הוי הזאה כמו שמצינו לעניין טומאה שהוי גלוי, לחכמים לא הוי הזאה כמו שמצינו לעניין טבילה שלא הוי גלוי.

מום שפוסל בקרבן דווקא אם הוא בגלוי, לרבי גם רוב המדבר של הלשון.

מום שפוסל בקרבן דווקא אם הוא בגלוי, ומה שכתוב 'מעוך כתות נתוק וכרות' לרבי יהודה פסול גם בביצים שגלוי הוא, לרבי אליעזר בן יעקב פסולים רק בגיד אבל בביצים טמון הוא, לרב יוסי מעוך וכתות פסולים אף בביצים שניכר נתוק וכרות רק בגיד.

דף כ"ה – ע"ב

קנין בהמה גסה – לרבי מאיר ורבי אליעזר במסירה, לחכמים במשיכה וכן פסק רב, לרבי שמעון בהגבהה ופיל נקנה בהגבהה על ידי שמוליכה על חבילי זמורות גבוה ג', או בחליפין, או בחצר ששוכר מקומו או בכליו של לוקח למ"ד כליו של לוקח ברשות מוכר מהני, ולמ"ד שלא מהני יקנה בסימטא

 (מסירה לרש"י היינו המוכר מוסר האפסר ליד הקונה, לתוס' שאומר לו לך חזק וקני, לרש" לר"מ נקנה במסירה ולא במשיכה לתוס' מסירה וקל וחומר במשיכה, לרשב"ם מסירה קונה בר"ה ולא בסימטא כיון שאפשר לקנות שם במשיכה, לר"ת בסימטא גם מסירה מהני).

בהמה דקה – לרבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון נקנה בהגבהה, לחכמים במשיכה.

***************

יום שישי כ״ב אלול תשפ"ג

מסכת קידושין דף כ״ו

קנין קרקע ומטלטלים

דף כ"ו – ע"א

משנה . קרקע נקנה בכסף בלי שטר במקום שאין כותבים שטר, ובמקום שכותבים שטר לא סמך הלוקח דעתו עד שכותבים השטר, אלא אם פירש שאם ארצה אקנה בכסף או בשטר, שטר קונה בלי כסף במתנה או כשמוכר שדהו מפני רעתה, אבל בלאו הכי אין מכר קונה בשטר שלא גמר מוכר ומקנה עד שיקבל הדמים.

קרקע נקנה בחזקה שחפר בו קצת, דיש אמצרי, נעל, גדר ופרץ כל שהוא.

מטלטלים אינם נקנים אלא במשיכה, שנאמר 'או קנה מיד עמיתך', שנקנה מיד ליד, ולרבי יוחנן דבר תורה מעות קונות כמו שמצינו בהקדש שכתוב 'ונתן הכסף וקם לו', ועקרו רבנן קנין מעות גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה, ותקנו שקונה במשיכה.

מכר לו מטלטלים עם קרקע כיון שקנה הקרקע בכסף שטר וחזקה נקנים המטלטלים עמה.

איבעיא במטלטלים הנקנים אגב קרקע אם צריך שיהיו המטלטלים צבורים בתוך הקרקע (ומסקנת הסוגיא בדף כ"ז.).

דף כ"ו – ע"ב

קרקע כל שהוא חייבת בפאה, ביכורים, לכתוב עליה פרוסבול שתקנו פרוסבול רק כשיש שעבוד קרקע שמלוה מצויה היא (ולר"ת משום שראוי לגבות חובו ממנו),ולקנות עמה מטלטלים.

מי שהיו לו הרבה מטלטלים וביקש ליתן במתנה והמקבל לא היה שם ולא היה אפשר להקנותם לו במשיכה או בחליפין וגם לא האמין באנשי המקום שהם ימשכו המטלטלים בשביל המקבל מתנה, וכן לא רצה בהנאתם להקנותם בקניין סודר ליתן לו כליו אין לו תקנה עד שיקנה להם אגב קרקע, ובשכיב מרע למ"ד שדבריו ככתובים ומסורים דמי אין צריך קנין כלל.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס