דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – שבת – יום שלישי י"ד אדר תש"פ – יום רביעי ט"ו אדר תש"פ
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – שבת – יום שלישי י"ד אדר תש"פ – יום רביעי ט"ו אדר תש"פ
סיכומי הדף היומי – שבת – יום שלישי י"ד אדר תש"פ – יום רביעי ט"ו אדר תש"פ

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ד אדר תש"פ

מסכת שבת דף ד'

דף ד' ע"א

הוציא ידו מלאה פירות מותר להחזירה לאותו חצר שעומד בה, שבזה אין מתקיימת מחשבתו, ולא לחצר אחרת שמתקיימת מחשבתו, וגזרו אטו רה"ר.

הדביק פת בתנור בשבת במזיד התירו למדביק לרדותה ולעבור על איסור דרבנן קודם שיבוא לידי איסור סקילה (וללשון אחת הסתפק בזה רב ביבי). אבל אחרים אסורים לעבור על איסור דרבנן כדי להציל חבירם מאיסור סקילה.

כל חייבי חטאות אינם חייבים עד שיהיו מתחילה ועד סוף בשגגה, ולכן המדביק בשוגג פת בתנור, ונזכר קודם שנאפתה, אף אם לא ירדנה מהתנור ותאפה – אינו חייב חטאת.

רבי עקיבא סובר קלוטה כמי שהונחה דמי, ולכן מחייב את הזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע, ולכן גם נתן לתוך ידו של עני או בעה"ב חייב, הגם דאין בו ד' על ד' הואיל ונקלט באויר הרשות. אבל עקירה גם לרבי עקיבא בעינן ממקום ד'.

דף ד' ע"ב

חכמים חולקים על רבי עקיבא וסוברים שקלוטה לאו כמי שהונחה, ובעינן הנחה במקום שיש בו ד' על ד'.

אם עבר החפץ ברה"ר בגובה למעלה מעשרה גם לר"ע פטור (למסקנת רבה), ולא ילפינן זורק ממושיט דחייב גם למעלה מעשרה.

אילן העומד ברה"י ונופו ברה"ר וזרק ונח אנופו, לרבי שדינן נופו בתר עיקרו, ועיקרו מחשב ליה לנוף, והוה כמונח על מקום ד', לחכמים לא שדינן ופטור.

זרק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע לרבי חייב שתי חטאות, משום הוצאה מרה"ר לרה"י, ומשום הכנסה מרה"י לרה"ר, ודווקא ברה"י מקורה, דס"ל ביתא כמאן דמליא דמיא. ולחכמים לא אמרינן ביתא כמאן דמליא דמי ופטור.

***************

יום רביעי ט"ו אדר תש"פ

מסכת שבת דף ה'

דף ה' ע"א

המעביר חפץ ד' אמות ברשות הרבים מקורה פטור, לפי שאינו דומה לדגלי המדבר.

לדעת אחרים, זרק חפץ וקבלו אחר העומד חייב, עקר אחר ממקומו וקבלו פטור הזורק, דלא איתעביד הנחה מכח הזורק. ואם הזורק בעצמו עקר ממקומו וקבלו – תיקו.

לרבא ידו של אדם חשובה לו כד' על ד', לדעת אמוראים אחרים אינה כד' על ד', והנחה ביד אינו חייב אלא אם פשיט כנפיה וקיבלה, או בטרסקל (ובר"ה למטה מי'), או שלשל ידו למטה מג', או עומד בגומא או ננס – וידו בתוך ג' מהקרקע.

נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל אם הוא גבוה י' ועמד ברה"ר וזרק לתוך הטרסקל חייב, מדין זריקה מרה"ר לרה"י.

הכניס ידו לתוך חצר חבירו וקבל בה גשמים – פטור, שהרי הטעינו שמים, ואם קלט מגומא – חייב.

דף ה' ע"ב

היה יושב באיסקופת כרמלית וקורא בספר, ונתגלגל הספר מידו לרשות הרבים וראשו האחד עדיין בידו, גוללו אצלו. היה יושב בראש הגג (רה"י) וקורא ונתגלגל הספר לרשות הרבים, עד שלא הגיע לעשרה טפחים מהקרקע – גוללו אצלו, משהגיע לעשרה טפחים – אם לא נח – גוללו אצלו, אבל אם נח ע"ג כותל משופע – אסור לגוללו, והופכו על הכתב.

מים על גבי מים – היינו הנחתן, והעוקרם משם חייב. אגוז ע"ג מים – תיקו. שמן ע"ג יין (או מים) – פליגי חכמים ורבי יוחנן בן נורי בטבול יום שנגע בשמן של תרומה שע"ג יין של תרומה, אם נטמא גם היין, והוא הדין דפליגי לענין הנחה בשבת.

היה טעון אוכלין ומשקין ברשות היחיד (והטעינם שלא ע"מ להוציא, כגון שטען כדי להוליך מפינה לפינה, או שהטעינם מבעוד יום), ונכנס ויוצא כל יום השבת מרשות לרשות – אינו חייב אף בעומד לכתף, שלא הייתה עקירה הראשונה לשם הוצאה. אבל אם עמד לפוש, הוי עמידה, וכשחזר ועקר – עקירת גופו הוי עקירה וחייב.

המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית לבן עזאי פטור, דס"ל מהלך כעומד דמי, והוי עוקר מרה"י ומניח בכרמלית ושוב עוקרו מכרמלית ומניח ברה"ר, וחכמים מחייבים דלא ס"ל מהלך כעומד דמי. ואם עמד בכרמלית לפוש – לכו"ע פטור.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד