לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ח אדר תש"פ

מסכת שבת דף י"ח

דף י"ח ע"א 

לישה של קמחוטיטלרבי חייב כשנתן המים לרבי יוסי אינו חייב עד שיגבל. לישה של דיו לרב יוסףכפלוגתא דקמח, לאביי לכו"ע א"צ גיבול

אין נותנין חטין לתוך הרחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום גם למ"ד שביתת כלים מותר, משום השמעת קול דאוושא מילתא ואיכא זילותא דשבת.

שביתת כלים לרב יוסף בין לב"ש ובין לב"ה אסור מדאורייתא מקרא דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים, ונחלקו באופן שאין הכלים עושים מעשה כגון הנהו דמתני'- שריית דיו סמנים כרשינן אונין של פשתן תוך התנור, מצודות חייה ועוף ודגים באופן שהם נדבקים להמצודה מאליו, מוגמר וגפרית תחת הכלים לב"ש אסור לב"ה מותר, משא"כ רחים דעבדי מעשה, ולרב אושיעא א"ר אסי ב"ה לא ס"ל דין דשביתת כלים גם בעבדי מעשה ולב"ש אסור גם בלא עבדי מעשה.

פותקין מים לגינה ע"ש עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום, ומניחין קילור ע"ג עין ואיספלנית ע"ג מכה (ומותר לכו"ע דאין בזה משום שביתת כלים).

דף י"ח ע"ב

לב"ש דשביתת כלים אסור גם בלא עבדי מעשה הא דתניא דמוגמר וגפרית תחת הכלים מותר משום דמנחי אארעא ולא בכלי, וגיגית ששורין בו שכר ונר הדולק בשבת וקדירה שע"ג כירה ושפוד שבתוך התנור מותר דמפקיר כליו.

מודו ב"ה דלא תמלא קדירה דברים הצריכים בישול ביותר וכן לא ימלא נחתום חבית של מים להניח בתוך התנור ע"ש עם חשיכה גזירה שמא יחתה ואם נתנן אסורין במוצ"ש בכדי שיעשו.

שמא יחתה לא אמרינן במקום דיזיק – העשן, רוח, בעקורה וטוחה, בקדרה חייתא, בדבר מבושל כל צרכו, קרא (מין ירק) חייא.

בשר גדי ותנור סתום בטיט לכו"ע מותר, ברחא – בשר איל גדול ולא סתום פי התנור לכו"ע אסור, גדי ואינו סתום או ברחו וסתום לל"ק לרב אשי מותר ורבי ירמיה מדפתי אסור, לל"ב לכו"ע מותר ופליגי בברחא ואינו סתום, ובשר ע"ג גחלים ואינו בתנור לכו"ע אסור.

לב"ש לא ימכור חמצו לנכרי, אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם פסח, ולב"ה כל זמן שמותר לאכול מותר למכור. לרבי יהודה אסור למכור כותח ל' יום קודם פסח וכשיטת בית שמאי.

***************

יום רביעי כ"ט אדר תש"פ

מסכת שבת דף י"ט

דף י"ט ע"א

נותנין מזונות לפני כלבו המוטל עליו לזונו, נטלו ויצא אין נזקקין לו ואין בה משום שביתת בהמתו, וכן לפני עכו"ם הגם דלא רמי עליו לזונו.

לא ישכיר כליו לעכו"ם בע"ש לעשות בהן מלאכה דנראה כשמשכירו לצורך שבת. בד' וה' מותר.

לא ישלח איגרת ביד נכרי ע"ש, בד' וה' מותר, והנ"מ דאין בי דואר קבוע, מותר גם בע"ש לב"ש כדי שיגיע לביתו לב"ה לבית הסמוך לחומה בעיר שנשלח שם, ואם קצץ לו דמים מותר לב"ה אפי' לא קביע בי דואר. אמרו על רבי יוסי הכהן או ר"י החסיד שלא נמצא כת"י ביד נכרי מעולם.

אין מפליגין בספינה לדבר הרשות פחות מג' ימים לפני שבת, לרבי פוסק עימו לשבות וא"צ לשבות, לרשב"ג א"צ לפסוק. ומהלך יום א' מותר.

אין צרין על עיירות של עכו"ם פחות מג' ימים לפני שבת. ואם התחילו אין מפסיקין.

בגדים לבנים קשים לכבסם משל צבועים, ולכן מנהגו של בית ר"ג ליתן כלי לבן לכובס ג' ימים לפני שבת וצבועים גם בע"ש, גם נפק"מ לשכר הכובס.

הנותן בגדו לכובס ימדוד אותו בנתינתו ובנטילתו ממנו, שמא נמתח או שמא נתקצר מחמת רותחין.

דף י"ט ע"ב

מודים ב"ש שטוענין קורות בית הבד בע"ש. דגזרו רק אילו עבדו בשבת חייב חטאת משא"כ כשכבר טחנו ברחיים לפני"כ ובלי הקורה יוצאין מאליהן.

השום ובוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום ועדיין מחוסרין דיכה, לכו"ע לא יגמר משתחשך, ולא מהני שטען עליהן הקורה מבעוד יום, ובמחוסרין שחיקה לרבי ישמעאל יגמר דאתו ממילא ולר"ע לא יגמור, והלכה כר"י. לרבי יוסי בר חנינא ה"ט דטוענין קורות בית הבד בע"ש (ור"א ס"ל דאין ראיה משם דכאן כמחוסרין דיכה).

חלות דבש שריסקן בערב שבת ויצאו מעצמן, לת"ק אסורין לאותו שבת, ולרבי אלעזר מותר דזב מעצמן, לרבי אלעזר בן פדת ה"ט דרבי ישמעאל, (אבל רבי יוסי בר חנינא ס"ל דאין ראיה משם דדבש מעיקרא אוכל וסוף אוכל ולא שייך ביה סחיטה משא"כ ההיא דרבי ישמעאל מיירי בזיתים וענבים דמעיקרא אוכל והשתא משקה ויש חשש סחיטה, ולר"א יש ברייתא דלאו דווקא דבש אלא ה"ה דפליגי ת"ק ור"א בזיתים וענבים).

מוקצה לרבי יהודה אסור לרבי שמעון מותר, וכן פליגי רב ושמואל בשמן הנשתייר בזוית הבד תחת הטעינה שהוא של בעל הבד, וכן מחלצאות שמכסין בהן הזיתים בבית הבד ושמכסין בהן הפרגמטיא של ספינה ועז העומדת לחלבה ורחל העומדת לגיזתה, ותרנגולת העומדת לביצתה, ושור העומד לחרישה, דרב ס"ל דין מוקצה כרבי יהודה ושמואל מתיר כר"ש.

משנה. אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום, אין נותנין פת לתנור עם חשיכה ולא חררה ע"ג גחלים אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום, ולר"א כדי שיקרמו התחתון שלה. משלשלין את הפסח בתנור עם חשיכה. מאחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שתאחז האור ברובו, רבי יהודה אומר בפחמין כל שהוא

 

***************