אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
פרשת אמור מאת – הרב מנחם בר' רחמים צדוק
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » פרשת אמור מאת – הרב מנחם בר' רחמים צדוק
פרשת אמור  מאת – הרב מנחם בר' רחמים צדוק

פרשת אמור

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

"שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד…  יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לה'"

ונדרש עליו הפסוק

"וְהָאֱל-ֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" [קהלת ג טו]

פירש רש"י –  "לפרע מן הרודף לפיכך מה יתרונו של עושה הרעה באשר הוא עמל הרי סופו להשתלם".

בטבע הוא שבעולם, שכשרואים נרדף נחלצים מיד לעזרתו. מיהו הנרדף? למה הוא נרדף? אין שואלים באותה העת את השאלות הללו על אף שהן מתבקשות מאליהן, אלא הכוח המתעורר באותה השעה היא להציל נרדף מיד רודף.

בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו. להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד, ולמי שמנסה לאנוס במקרים שחייבים על הביאה כרת או מיתת בית דין. המונח שאול מהמקרה הקלאסי, שבו אדם רודף אחרי רעהו במטרה לרצוח אותו. על פי ההלכה מותר לכל מי שנוכח בסיטואציה זו להציל את הנרדף אפילו על ידי הריגת הרודף, בהיעדר אפשרות אחרת להצלת הנרדף. מטרת ההריגה איננה ענישה אלא מניעה [מתוך ויקיפדיה].

ההתעוררות הטבעית שבאדם להושיע ולהציל את הנרדף הינה תכונה השייכת לעליונים. ועל בסיס זה שואל המדרש את השאלה – מדוע נבחרו דוקא שלושת סוגי הבהמה הללו [שור, שה כבשים ושה עיזים] לעלות  על גבי המזבח? ויש לכך כמה וכמה סיבות, ובין הסיבות שנמנו מביא המדרש את הסיבה, שאותן סוגי הבהמות הן מהנרדפים ולא מהרודפים. הן אוכלי עשב הניזונים מן הצומח, ואינם כאותן חיות טרף הניזונים מו החי.

'רב הונא בשם רב יוסף אמר: לעולם "א-לוהים יבקש את נרדף", צדיק רודף צדיק, ה' יבקש את הנרדף להצילו, רשע רודף צדיק [כל שכן] ה' יבקש את הנרדף, רשע רודף רשע, ה' יבקש את הנרדף. ולכך יש עדויות מן המקרא, כגון: הבל מקין, נוח מבני דורו, אברהם מנמרוד, יצחק מפלישתים, יעקב מעשו, יוסף מאחיו, משה מפרעה, דויד משאול, ישראל מהאומות, ויותר מזה ציין בעל המדרש ואמר שאפילו צדיק הרודף את הרשע, ה' יבקש את הנרדף, כלומר ה' יושיע את הרשע באשר הוא שם זקוק לעזרה'.

'ר' אלעזר ברבי יוסי בן זימרה אמר: אף בקורבנות כן, אמר הקב"ה- שור נרדף מפני הארי, עז נרדפת מפני הנמר, כבש נרדף מפני הזאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים'.

פעמים שהמאבק על הצדק גובל באלימות כלפי הרודף ובצדק, אך גם בזה יש פגם מפני שיש אפשרות אחרת להינצל מן היריב, ולזכות לישועה גם בלי קרב אלים. כיצד? תשתמש בשכל!

כל אימת שהנך יודע את ה' ומתהלך בדרכיו, תיעלם כל סוג של יריבות מחייך! ולא עוד אלא שאתה הופך להיות רצוי לפני ה' בכך שהדרך שבה תלך תיסלל לפניך על אפם וחמתם של רודפי נפשך. ואין לך ניצחון גדול מזה בהתבשר לך על שאתה מן הנרדפים ולא מהרודפים, שכן מיד תתעורר הרוח מלמעלה להיפרע מאותם שונאים הרואים במו עיניהם את הצלחתך הבאה מכוח ההשגחה הפרטית עליך.

"אַל תִּיתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח" [תהילים עד יט]

חיית נפש ענייך – כנסת ישראל, לא יתנם ביד חיות טרף שהם גדודי האומות.

נפש תור – תור שלך ויונתן תרגם לשון תורים ובני יונה התור הזה משמת הזכר בן זוגה אינה מזדווגת לאחר, אף ישראל לא החליפוך באל אחר אע"פ שרחקת מהם והיו כאלמנה. [רש"י]

ואם נהיה מן הרודפים, יהיה זה בבחינת "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'" [הושע ו ג] או אז "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים" [תהי' כג ו],

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס