אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
פרשת בהר- מאת הרב מנחם בר' רחמים צדוק
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » פרשת בהר- מאת הרב מנחם בר' רחמים צדוק
פרשת בהר- מאת הרב מנחם בר' רחמים צדוק

פרשת בהר

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

"כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ" [עמוס ז ז]

ויונתן תרגם 'כִּדְנַן אַחְזְיַנִי וְהָא יְיָ קָאֵם עַל שׁוּר דְדִין וְקָדָמוֹהִי דִין'כלומר, ה' ניצב / עומד על חומת דין ולפניו דין. האנך הוא קו ניצב שיוצר עם קו אחר זווית ישרה, כלומר 90 מעלות. ולפניו, היינו לפני ה' ב"ה 'אנך' – כלומר דין ישר. על דין ישר, ועל דין משוכלל, הקב"ה ניצב, עומד, שם הוא ושם מקומו. מקום שאין בו דין ישר חלילה או צדק מוחלט, שם הקב"ה לא נמצא, מפני שאינו מסכים עם הדין. ובהעדר שמו של ה', נעדרת השכינה, ובהעדר השכינה, תעדר ההשגחה ויושבי המקום נתונים ומזומנים למקרים.

המלב"ים שואל כאן מדוע ציין פעמיים הנביא את המילה 'אנך'? וכתב שהרמז כאן הוא על שתי הנהגות ביד הקב"ה שבהן הוא מנהיג את העולם והן: מידת הדין ומידת הרחמים ומהן  תיגזרנה שתי ההשגחות שהן: ההשגחה הכללית שעליה נאמר בראשונה "ניצב על אנך", ואילו באמירה השנייה רומז הוא על ההשגחה הפרטית שבה הוא משגיח על הקרובים אליו ביותר יודעי וחושבי שמו יתברך, ועל זה נאמר "ובידו אנך" ולפי התרגום – 'קדמוהי', כלומר לפניו, היינו שהצדיק תמיד לפני הקב"ה כשעינו של המלך עליו כל הזמן.

בעל המצודות פירש – "ובידו– " ביד המקום היה קו המשקולת. "על חומת אני" על החומה שבונים אותה בקו המשקולת". עכ"ל. והיינו שהכול שקול ומדוד לפניו במשקל המשפט והצדק.

"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו."

עסקי מקח וממכר בד"כ מתבצעים בין שני אנשים שאינם בהכרח אחים, אלא הם כהגדרת הכתוב 'עמיתים'. והיה לו לפסוק לחתום באותה הלשון בה הוא פתח בלשון עמית. וכמו שמובא בהמשך הפרשה בפסוק יז' "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", ואם כן מה בא לחדש לנו המקרא? אלא שדרשו רז"ל שפסוק זה מדבר על אונאת דברים, ואילו לעיל ממנו דיבר הכתוב על אונאת ממון. ובאונאת ממון חתם בלשון אחים לומר לך שעסקי ממון עלולים להביא למשבר יחסים לא רק בין סתם עמיתים למסחר, אלא אף בין אחים מבטן ומלידה. שכן, אחים מרחם בדרך כלל אינם מקניטים האחד את השני באונאת דברים כגון: אם היה בעל תשובה לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים מה היו", ואם היה בן גרים לא יאמר לו "זכור מה היו מעשה אבותיך" או אם ראה חמרים מבקשים תבואה, מבקשים יין, לא יאמר להם "לכו אצל פלוני" והוא לא מכר חיטה מימיו, ועוד דוגמאות לסוגי אונאה כאלו ואחרים, כל זה כמעט ואינו קיים בין אחים שגדלו יחד באותו בית  ולאותם הורים, מפני שקשרי האחווה והמשפחה גורמים לכך שיש כבוד בין האחים ושיש לשמור עליו מכל משמר.

גם באונאת ממון ניתן לומר כמעט בוודאות, שלרוב אין מציאות שבה אנו עדים לכך שאח יונה את אחיו בעסקי ממון, ולרוב הם גם מוותרים האחד לשני, האימון והיושרה השוררת בין האחים היא נצבת על אותה חומת אנך שבידי הקב"ה. יציבותה נובעת מכוח הקשר הביולוגי שיש בין האחים, היא לא ניתנת לערעור בקלות, מפני שהם לא רק נצבים על אותה חומה, אלא גם בידם אותה חומה, כפי שנאמר בנביא לעיל, "ובידו [ של הקב"ה] חומת אנך" כלומר מידת הרחמים וההשגחה הפרטית הנוהגת אצל הקב"ה, שופעת ומשפיעה גם על בני אדם באופן טבעי, שהרי בין האחים יש יותר חמלה וחנינה, והיושר והאחווה כחומת אנך בידם. ומשום כך באה הדרישה מצד הכתוב אל בני האדם שהינם 'עמיתים' האחד כלפי השני, ולא מתעמתים האחד עם השני, בכך שחיי החברה והעסקים הנוהגים ביניהם יישענו על אותה חומה שבידי הקב"ה ובכך הם לא רק עמיתים לעסקי הממון שביניהם, אלא גם אחים כאילו היו אחים מבטן ומלידה. יצירת יחסים בין הסוחרים הישראלים מעין זו שעליה מדבר הכתוב, משרה שכינה בין החברים לעסקים ומעשירה את כולם.

ישפות לנו השוכן במרומים מטוב חסדיו ורחמיו ולחומת מגן יהיה בעדינו ובעד כל בית ישראל אמן.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס