פרשת בשלח

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

קריעת ים סוף וארונו של יוסף

בין מצרים ובין ישראל, אין אנו מוצאים שום ים שבו היו צריכים לעבור בני ישראל, אם כן היכן היה אותו ים שנקרע? ולשם מה נזקקו לעבור בכל זאת דרך ים הנקרא ים- סוף?

אבן עזרא שואל את השאלה הזאת וכך הוא גם משיב : [רבי אברהם אבן עזרא שחי לפני למעלה מ-850 שנה, הכיר היטב את המפה ואת השאלה]

"ואנו ידענו כי אין ים סוף בין מצרים ובין ארץ ישראל, ואין צורך שיכנסו בים, רק ציווה ה' לעשות כך בעבור שייכנסו המצרים אחריהם ויטבעו".

וביאר זאת הרב ד"ר שוקי רייס וכך כתב במאמרו:

אכן אין ים בין ישראל למצרים, מסביר הרב, [אבן עזרא] וצריך להבין שהקב"ה סובב את ישראל אל מקום שיש בו ים. זה יכול להיות במפרץ סואץ או באגמים המרים או בימת ברנדוויל. אבל צריך להבין שהקדוש ברוך-הוא לקח את ישראל בכוונה תחילה מהמקום הטבעי שאפשר לחצות בו, אל מקום שיש בו ים – כדי שישראל יראו את המצרים ואת המרכבוֹת המצריות שידועות היו בעוצמתן טובעים בים, בזמן שישראל יכולים לחצות ביבשה, והכל כדי לחזק את אמונתם בה' ובמשה עבדו. עכ"ל.

אך הנראה בעיניי בין היתר שהמעבר בים אומנם כדי להיפרע מהמצרים בים, אך עם זאת גם כדי לקיים את מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" [בראשית טו יד] שכן בידוע שגדולה הייתה ביזת הים יותר מביזת מצרים.

כמו כן ניתן לומר שמידת הדין מודדת מידה כנגד מידה, וכמו שהמצרים טיבעו ילדי ישראל במים, כך דן הקב"ה את המצריים בטביעה במים.

מטרת משה הייתה להוביל את חיל פרעה למלכודת מוות בטביעה, ובכך גם להגדיל את אותו המופת בעיני ישראל ובעיני אלופי אדום ויושבי פלשת שהיו בסביבת מצרים, שבמידה שהאדם מודד, בה מודדים לו, ולכן ראיתי מי שפירש שמשה הוביל אותם בעצם לנהר נילוס ששם יש סוף, כפי שמצאנו במרים שהניחה את תיבת משה ביאור כנאמר "וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר". ואילו בים הגדול אין שם קנה סוף, אלא רק ביאור כמוזכר בכתוב.

משה העלה את ארונו של יוסף מהיאור ששם שיקעו אותו לבל תסור הברכה מהיאור שהוא א-לוהיהם של מצרים, ושם ביאור שיקע משה את המצרים כדי שיתברכו ישראל מעושרו של פרעה שהעשיר אותו יוסף, מידה כנגד מידה, ויבוא בעל הרכוש [יוסף] וייטול את שלו. ולכן ביקש יוסף מאחיו השבטים שאת עצמותיו יעלו עימם כביטוי לעצמיותו הרוחנית ועוצמתו המורשתית, כדי שזו תלווה את בני ישראל במשך כל שהותם במדבר 40 שנה, ולנוכח השאלה שישאלו אומות העולם את בנ"י, מה טיבן של שני ארונות הללו? יאמרו להם, זה ארון החי [ארון הברית] וזה ארון המת [ארון יוסף] וקיים זה מה שכתוב בזה. ואף "הים ראה וינס" שראה ארונו של יוסף ושכל עצמיותו הייתה לעבודת ה' יתברך, ולכן ינוס זה הים מפני זה שנס מעבירה שכן כתוב "ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה" [עם אשת פוטיפר],

אמונתו של יוסף בתודעתם של העם היוותה גורם משפיע על רוחו של העם, ונסכה אומץ וחיל לצאת בעקבות משה מכור הברזל, לא פחות ממטהו של משה וקפיצתו של נחשון לתוך הים, ובשל כך נבקע הים ונס לאחור מפני ארונו של יוסף, כשבעוד מספר שבועות יתלווה אליו גם ארון הברית.

מזעקתו הפנימית של יוסף "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, וחטאתי לאלוקים"  נולדה לה שירת הים שנאמר "וירא ישראל את היד הגדולה" מתוך גישה אמונית וערכית, ראה יוסף חובה לעצמו להתלוות עם בני עמו בזמן הגאולה, ולהשפיע עליהם מרוחו שהיא רוח ישראל סבא, ולהובילם היישר לארץ ישראל ששם הוא מקום מושבם ונחלתם עדי עד.