דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
קריאת שמע – הרב דר" בן ציון בר עמי שליט"א
ראשי » יהדות אתיופיה » הלכות ומנהגים » קריאת שמע – הרב דר" בן ציון בר עמי שליט"א
קריאת שמע – הרב דר" בן ציון בר עמי שליט"א

קריאת שמע – הרב דר" בן ציון בר עמי שליט"א

 

  • בסוף קריאת שמע חוזר הש"צ 3 מילים 'ה' א'להיכם אמת'. כי בקריאת שמע יש 245 מילים, וכדי להשלים לרמ"ח (248) מילים שיהיו כנגד איברים של אדם, לכן הש"צ חוזר ומוסיף עוד 3 תיבות 'ה' א'להיכם אמת'. נדפס בסידורים כי היחיד יוסיף לפני קריאת שמע את המילים 'א'ל מלך נאמן'.
  • בברכי יוסף בשם האר"י נאמר כי גם היחיד יכפול 'ה' א'להיכם אמת' (שו"ת מנחת אליעזר כן נהג הרבי מצאנז זי"ע).
  • בפסוק הראשון 'שמע' צריך להאריך ב'ח' של 'אחד' כדי שימליך את הקב"ה בשמים ובארץ, וגם יאריך ב'ד' של אחד שיעור זמן שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל ב'ד' רוחות העולם, ולא יאריך יותר מכשיעור זה (שו"ע ס"א סק"ו).
  • צריך להאריך ב'ד' יותר מאשר באות 'ח'. ב'ח' יאריך שליש, ב'ד' שני שליש של זמן ההארכה (מג"א).
  • לא צריך להאריך ב'ח' כלל רק יכוון הכל ב'ד' (הגר"א).
  • יש שנהגו לקיים עניין של הארכה ב'ד' בצורה שלא תתקלקל משמעות התיבה, ומה שההמון מאריכים ב'ח' זה אינו נכון כמו שנאמר בזוה"ק, והסכימו שמאריך ב'ד', היינו במחשבה, לאחר שגמר תיבת 'אחד' יאריך במחשבתו להמליך את בורא עולם למעלה ולמטה וב'ד' רוחות (קובץ כרם שלמה קובץ פ"ג ע' מ"ו).
  • האדמו"ר משה יוסף טייטלבאום זצ"ל, לאחר שאמר 'אחד' והפסיק מעט אחר כך, האריך בתנועת קול פשוט שהיה יכול להאריך נשימתו (כן מבואר בש"ע הרב בסימן ס"א סעיף ז').
  • ההוגים את האות 'ד', ללא דגש, כאשר קצה הלשון נוגעת קלות בחלק הפנימי של השיניים הקדמיות, יכולים להאריך באות 'ד'. על פי הרמב"ם בהלכות קריאת שמע פרק שני הלכה ט. "וצריך להאריך בדל"ת של 'אחד' כדי שימליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות. וצריך שלא יחטוף בחי"ת כדי שלא יהא כאומר אֵי חָד" (תשאל את התימנים).
  • מנהג שהרב קורא בקול רם פרשת ציצית, משום שהזכרת יציאת מצרים היא דאורייתא, ולא כל אדם יכול לכוון בקריאת פרשה זו, לכן הרב אומר בהגבהת הקול לעורר הכוונה. יש לזה סמך מלשון המשנה 'מזכירין (לאחרים) יציאת מצרים…' ואין נאמר 'זוכרים יציאת מצרים…' הלשון בבניין 'מפעיל', על אחרים, דהיינו שמחויב להזכיר לאחרים (טעמי המנהגים אות ס"ו בשם ספר כרם שלמה).

קריאת המילים 'שמע ישראל'

  • מנהג ישראל כשרואים דבר תמוה, או דבר סכנה, קוראים 'שמע'. כעניין שהיה אצל זמרי, או להבדיל במעשה השבטים שהיו מסביב למיטתו של יעקב אבינו (כף החיים מהגר"ח פלאג'י סימן י"ד אות כ"א).
  • דרך העולם שצועקים שתי תיבות: "שמע ישראל" כשהן בצרה, או שתינוק נופל כדי שינצלו מאותה צרה ע"י שמייחדים בלבבם שמו הגדול.

אכן היה מומלץ שימשיכו את הפסוק 'ה' א'להינו ה' אחד'. (ספר החיים מהגאון מו"ה חיים ברבי בצלאל, אחיו של המהר"ל מפראג).

  • אפשר להסביר את שתי המילים: "שמע ישראל" בשני אופנים:
  • רצונו של הקב"ה להפנות תשומת לבם של עם ישראל שישמעו לדבריו.
  • בקשת ישראל מהקב"ה שיציל אותם מכל צרה, והכוונה שהקב"ה ששמו הוא 'ישראל' הוא ישמע קול צעקת עמו בעת צרתם (כנ"ל).
  • נהגו כן, על פי מה שכתוב בפרשת שופטים פרק כ' פסוק ג' 'שמע ישראל' אפילו אין בהם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם. ועל כן בעת צרה כשמתיירא מאיזה דבר, מזכירים זכות זו, שאפילו אינו כדאי, מכל מקום, תעמוד לנו זכות זו של 'שמע ישראל' ( ספר ילקוט דניאל מערכת ש').

נישוק הציצית

  • יש נוהגים להסתכל בציצית, בזמן קריאת שמע, בפרשה השלישית, כשמגיעים ל'וראיתם אותו' ולתת אותם על העיניים ומנהג יפה הוא וחיבוב מצוה (שו"ע שם).
  • נוהגים קצת לנשק הציצית בשעה שרואה אותם, והוא חיבוב מצוה (הג"ה).
  • מנהג לנשק הציצית כאשר מגיע למילים: "ועשו להם ציצית". באמירת המילים "על ציצית' וכן 'לציצית' (יפה ללב ח"א או י"ב, כף החיים או' י"ח).

גם מנהג לנשק הציציות כשמסיים במילים 'ה' א'להיכם אמת'.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד