אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
תפארת הקריאה בפרשת בשלח
ראשי » יהדות תימן » מסורת הדקדוק » תפארת הקריאה בפרשת בשלח
תפארת הקריאה בפרשת בשלח

תפארת הקריאה בפרשת בשלח

 הרב דר' בר עמי הי"ו

יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!

להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה.

 

פרק י"ג

י"ז: וְשָׁבוּ – ההטעמה ב'ש' מלעיל מלשון 'חזרו', ולא שבו שבי.

י"ט: אִתְּכֶם – ה'ת' בשוא נע ולא בשוא נח.

 

פרק י"ד

ב: וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ – שתי האותיות 'ו' בראש המילים, בשוא נע זמן עתיד.

ב: נִכְחוֹ – ה'כ' בשוא נח ולא בשוא נע. להשתדל להתאמץ להגות את ה'כ' וה'ח' במקומם.

ו: וַיֶּאְסֹר – ה'א' בשוא נח, ויש להגות אותה. ה'ס' רפויה.

י: וַיִּירְאוּ – ה'י' בחיריק מלא, הר' בשוא נע לשון פחד ויראה.

י"א: הֲמִבְּלִי – 'ה' השאלה. ה'ה' בחטף פתח וה'ב' בשוא נע ובדגש חזק.

יש המנקדים את ה'ה' בפתח ומתג תחת ה'ה'. נלע"ד: בפתח.

י"ב: עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם – ה'ב' בחולם חסר ולא בקמץ קטן.

לאלה שהוגים את הסגול כמעט כמו פתח, יש להפריד בין המילים ולהוציא בבירור את האות 'א' במילה 'את' שלא יישמע 'עֲבוֹדַת מצרים'.

י"ד: תַּחֲרִשׁוּן – מתג ב'ת', ההטעמה מלרע.

ט"ו: וְיִסָּעוּ – ה'ו' בשוא נע זמן עתיד, ההטעמה ב'ס'. ה'ס' בדגש חזק ומלעיל.

י"ז: הִנְנִי – ה'נ' הראשונה בשוא נע עפ"י כלל הדומות.

ויש סוברים ששוא הדומות הוא נח. נ"ל: נח.

 

 

י"ז: וְיָבֹאוּ – ה'ו' בשוא נע, ההטעמה ב'ב'. לשון עתיד מלעיל.

י"ט, כ, כ"א: וַיִסַּע… וַיָבֹא… וַיֵּט… – יש הקוראים את שלושת הפסוקים "וַיִּסַע, וַיָּבֹא, וַיֵּט" פסוקים יט, כ', כא, בקול רם ובאריכות ניגון. בגלל שרמוז בהם השם הגדול של ע"ב אותיות. (עיין בספרי 'ממלכת האותיות' עמ' 529, סוד שם ע"ב.) ויש להיפך, המנמיכים קולם בזמן קריאת שלושת הפסוקים הללו משום כבוד קדושתם. והבוחר יבחר. ('צלו"ל' פירוש: צ'דדים ל'כאן ו'צדדים ל'כאן – המסורת תקבע) במקום שאין מסורת, מומלץ להנמיך את הקול עפ"י הכלל: "כבוד א'להים הסתר דבר" (משלי כה, ב).

כ"ב: וּמִשְּׂמֹאלָם – ה'ש' שמאלית בדגש חזק ושוא נע, וכן להלן בפסוק כ"ט.

כ"ד: וַיָּהָם – ההטעמה ב'י' מלעיל, ה'ה' בקמץ קטן.

כ"ו: וְיָשֻׁבוּ – 'ו' בשוא נע, לשון עתיד ומלעיל.

ל: וַיּוֹשַׁע – רוב הדיעות שמתחילים לנגן את שירת הים מפסוק זה.

ל"א: וַיִּירְאוּ – ה'י' בחיריק מלא, ה'ר' בשוא נע לשון יראה פחד.

 

פרק ט"ו

ב: עָזִּי – ה'ע' בקמץ קטן.

ב: לִישׁוּעָה – הי' נחה ואינה נהגית, נקרא: לִשׁוּעָה".

ב: וַאֲרֹמְמֶנְהוּ – יש המנקדים את ה'מ' הראשונה בחטף פתח ויש בשוא נע.
בן-אשר: בשוא נע. להוגים בהיגוי התימני כמעט ולא נבחין בהבדל.

ה: בִּמְצֹלוֹת – ה'צ' בחולם חסר ולא בְּקֻבּוּץ (לא 'בִּמְצֻלוֹת').

ו: יְמִינְךָ – מתג ב'מ' . ה'נ' בשוא נע, כדין שוא הבא אחרי תנועה גדולה.

ו: נֶאְדָּרִי – ה'א' בשוא נח, כדין שוא הבא אחרי תנועה קטנה. מפיק 'א'. (להשתדל).

ז: תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ – להקפיד להגות את שתי האותיות 'ח', כ"א בנפרד.

ז: גְּאוֹנְךָ, חֲרֹנְךָ , ה'נ' בשתי מילים אלה בשוא נע.

י: כַּעוֹפֶרֶת – ה'כ' בפתח ולא בשוא נע.

י"א: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה' – ה'ב' בדגש חזק.

 

י"א: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה'… ומיד נאמר 'מִי כָּמֹכָה נְאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ', בפעם הראשונה האות 'כ' רפויה, כדין אותיות 'בגד כפת' הסמוכות לאותיות אהו'י שמאחור. ואילו בפעם השניה למרות שהאות 'כ' סמוכה בדומה לפעם הראשונה למילה 'מי' היא דגושה… הכיצד?

הרד"ק מסביר כי בכוונה שָׂמוּ שם דגש במילה 'כָּמֹכָה' שלא יישמע כאילו אנחנו אומרים את השם 'מיכה' הרשע ליד שם ה' הסמוך לו מאחור. …ויישמע כאילו נאמר "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה' מִיכָה מֹכָה…".

י"א: נֶאְדָּר – ה'א' בשוא נח ומפיק 'א'. (להשתדל).

י"ג: בְעָזְּךָ – ה'ע' בקמץ קטן ה'ז' דגושה ובשוא נע.

י"ג: עַם זוּ גָּאָלְתָּ – האות 'ג' במילה 'גאלת' מחלוקת בין בן אשר לבן נפתלי, האם היא דגושה או רפויה – בגלל היותה סמוכה מאחריה באחת מאותיות אהו"י. אנו הולכים כבן נפתלי שסובר דגושה היא. הקורא רשאי לקוראה כרצונו. צלו"ל. וכן מחלוקת ביניהם בעניין המילה 'בְעָזְּךָ' האם ה'ב' רפויה או דגושה. דעת בן אשר להרפות.

י"ד: יִרְגָּזוּן – ההטעמה ב'ז' מלרע דגש קל ב'ג'.

ט"ז: יִדְּמוּ – ה'ד' בדגש חזק ובשוא נע.

הקורא בשוא נח משנה משמעות מלשון דומם ללשון דמיון.

י"ז: מִקְּדָשׁ – ה'ק' בדגש חזק ובשוא נע, יש להגות אותה בהדגשה, ולא בשוא נח כמו במילה 'בית-המִקְדָּש" (הרבה טועים בהיגוי גם בתפילה, בשירת הים, ב'ויושע') . נקרא כאילו כתוב: "מִק-קְדָשׁ". ה'ד' רפויה. לאחר המילה 'מִקְּדָשׁ' יש להפסיק הפסקה קלה, כדי לא לחבר עם שם ה' הסמוך אליו. 'מִקְּדָשׁ | ה' '.

י"ח: לְעוֹלָם וָעֶד – ה'ו' בקמץ. רש"י והראב"ע סוברים שה'ו' בפתח.

כ"ב : וַיַסַּע – 'יַ' בפתח, ה'ס' בדגש חזק, ההטעמה ב'ס' מלרע.

כ"ג: קָרָא – המתג ב'ק' מלעיל.

 

פרק ט"ז

ז: תַלִּינוּ – ה'ת' בפתח וה'ל' בדגש חזק. אלה שאינם מבחינים בין קמץ לפתח, הקורא 'תָּלִינוּ', משנה משמעות מלשון תלונה ללשון לינת לילה או ללשון תלייה…"על ערבים בתוכה תָּלִינוּ כנורותינו".

י"ב: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת – ה'נ' בדגש חזק.

י"ג שִׁכְבַת הַטַּל – יש הסוברים שהאות 'ט' בקמץ. נלע"ד בפתח.

ט"ז: בְּאָהֳלוֹ – ה'א' בקמץ גדול, ה'ה' בחטף קמץ, קמץ קטן.

יש סוברים ה'א' בקמץ קטן. נ"ל: בקמץ גדול.

י"ח: וַיָּמֹדּוּ – ה'ד' בדגש חזק משורש 'מדד'.

י"ח: הֶעְדִּיף – ה'ע' בשוא נח. וכן במילה 'הֶחְסִיר' ה'ח' בשוא נח.

כ: וַיָּרֻם – ההטעמה מלעיל ב'י' ולא ב'ר'.

כ: וַיִּבְאַשׁ – ה'א' בפתח למרות היות המילה באס"ף (א'תנחתא ס'וף פ'סוק).

כ"ג: הָעֹדֵף – ההטעמה היא ב'ד' מלרע, ויש הטעמה קלה גם ב'ה'.

כ"ד: לֹא הָיְתָה בּוֹ – ה'ב' בדגש חזק מדין דחיק.

כ"ט: אַל-יֵצֵא אִישׁ – המילה 'יֵצֵא' מלעיל.

ל"ג: וְהַנַּח – להדגיש את ה'נ' בדגש חזק מלשון לְהַנִּיחַ.

ל"ה: אֶת הַמָּן – ה'ה' בפתח וה'מ' בדגש חזק, הקורא 'הָמָן' בקמץ גדול ורפה, משנה משמעות מלשון 'מָן' עם 'ה' הידיעה ללשון הָמָן האגגי.

פרק י"ז

ה: הִכִּיתָ בּוֹ – דגש חזק ב'ב' מדין דחיק. ההטעמה באות 'כ' מלעיל.

ו: לְפָנֶיךָ שָּׁם – דגש חזק ב'ש'.

ו: וְהִכִּיתָ – מלעיל.

ח: וַיִּלָּחֶם – ההטעמה ב'ל' מלעיל.

י"א: יָנִיחַ – ה'י' בקמץ וה'נ' רפה.

הקורא יַנִּיחַ משנה משמעות. מלשון הנחה במקומו ללשון עזיבה.

 

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס