לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ב' אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף ד'

דף ד' 

מקראות שלמדנו שצריך לעשות את עבודות הקרבן לשמה:

שינוי קודש:

שחיטה: 'ואם זבח שלמים קרבנו', שתהא זביחה לשם שלמים. ואין לפרש ששמו כן, שהרי נאמר 'המקריב את דם השלמים' 'הזורק את דם השלמים' ולא נאמר 'זבח'. קבלה: 'המקריב את דם השלמים' – שתהא קבלה לשם שלמים. זריקה: 'הזורק את דם השלמים' – שתהא זריקה לשם שלמים. הולכה: אמרה תורה על קבלה 'והקריבו' שהוא לשון הולכה, לומר שדין הולכה כקבלה.

לולא המקראות לא היינו לומדים: שחיטה מקבלה, לפי שקבלה פסולה בזר ובאשה. קבלה משחיטה, מה לשחיטה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח. זריקה משחיטה וקבלה, שכן טעונות צפון וישנן בחטאות פנימיות. שאר עבודות מזריקה, מה לזריקה שכן חייב עליה זר מיתה. הולכה משאר עבודות, שכולם אי אפשר לבטלם, אבל הולכה אפשר לבטלה.

שנוי בעלים:

שחיטה: 'ובשר זבח תודת שלמיו', 'זבח' מיותר ללמד שישחוט לשם תודה, ואם אינו ענין לשינוי קודש תנהו ענין לשינוי בעלים. זריקה: 'ונרצה לו לכפר עליו' ולא על חבירו. ואע"פ ש'עליו' מלמד שאת שעליו חייב באחריותו, ממעטים את חבירו מ'לו'. קבלה: נאמר באיל נזיר 'ואת האיל יעשה זבח שלמים' שתהא עשייתו לשם שלמים, ואם אינו ענין לשינוי קודש תנהו ענין לשינוי בעלים. ואין לומר 'יעשה' כלל 'זבח' פרט, לפי שהוא כלל שאינו מלא ואין דנין אותו בכלל ופרט. ולרבינא דנין, אלא ש'לה" חזר וכלל. ואע"פ שכלל ראשון לא דומה לאחרון, שהראשון מרבה עשיות ואחרון מרבה גם שפיכת שיריים והקטרת אימורין, לתנא דבי רבי ישמעאל דורשים באופן זה, ולמדים כעין הפרט שכל עבודה צריכה לשמה. ואין לומר מה הפרט עבודה וחייבים עליה בחוץ ונלמוד שחיטה וזריקה ולא קבלה והולכה, כי מאידך יש לומר מה הפרט דבר הטעון צפון וישנו בחטאות פנימיות ונלמוד שחיטה וקבלה ולא זריקה, ושקולים הן ויבאו שניהם. ולתירוץ שני למדים שחיטה וקבלה, וזריקה נלמדת מ'ונרצה לו'. (והולכה בכלל קבלה כמו שנתבאר בשינוי קודש). ואע"פ שנאמר רק באיל נזיר, למדים שאר שלמים ממה שנאמר 'שלמים' ולא 'שלמי'.

לולא המקראות לא היינו לומדים: זביחה האמורה בשינוי בעלים מהאמורה בשינוי קודש שלא חלקת בו משאר עבודות, כי מה לשינוי קודש שכן פסולה בגופה, וישנו בארבע עבודות, וישנו לאחר מיתה, וישנו בציבור כביחיד. ואע"פ שיש לדחות שתים מהן, ששניהם במחשבה, ואם משום שנפסלו ע"י המחשבה חשוב פסולה בגופה גם שינוי בעלים כך היא, וכן לרב פנחס בריה דרב מרי יש שינוי בעלים לאחר מיתה, אע"פ כן עדיין יש שני דחיות. ואין ללמוד קבלה משחיטה וזריקה, כי מה לזביחה וזריקה שכן עבודה שחייבין עליה בחוץ.

כל המקראות בשינוי קודש ושינוי בעלים נאמרו בשלמים, ושאר קדשים למדים – מ'זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים, היקישן הכתוב לשלמים שבין שינוי קודש בין שינוי בעלים צריך לשמה. ולולא הכתוב אין ללמוד שאר קדשים משלמים, כי מה לשלמים שכן טעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק.

תודה ששחטה לשם שלמים כשרה, ושלמים ששחטן לשם תודה פסולה –  שהתודה קרויה שלמים, שנאמר 'ובשר זבח תודת שלמיו', ושלמים אין קרויה תודה.

חטאת ואשם נאכלת ליום ולילה כתודה, שנאמר 'ובשר זבח תודת שלמיו', זבח מיותר לרבות חטאת ואשם. – ואע"פ שבא ללמד על שלא לשמה בשינוי בעלים, היה יכול לומר 'ובשר תודת שלמיו זבח'.

שחט שלא לשמה לא נפסל הקרבן – שנאמר 'מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת נדבה', והלא נדר הוא, אלא אם כמה שנדרת עשית יהא נדר, ואם לאו יהא נדבה.

*************