לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני כ"ב אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף כ"ד

דף כ"ד ע"א 

עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי רגלי חבירו – פסול, הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים, מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת כך רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה.

רגלו אחת על הכלי או על האבן, ורגלו אחת על הרצפה – כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד, עבודתו כשירה, ואם לאו עבודתו פסולה.

נדלדלה האבן ועמד עליה – אם אין דעתו לחברה, חוצצת. ואם דעתו לחברה, נסתפק רבי אמי אם כמחוברת היא ואינה חוצצת, או מאחר שעתה היא תלושה חוצצת.

רבה זוטי פירש ספיקת רבי אמי כשנעקרה האבן ועמד במקומה – ואע"פ שדוד קידש את העזרה עד התהום, ומשום כך אם ניטלה כל רצפת העזרה עבודתו כשירה, כשנעקרה אבן אחת נסתפקו אם דרך שירות בכך כשעומד בגומא או לא. ולא נפשט.

קיבל בשמאל – לת"ק פסול ור"ש מכשיר. שנאמר 'ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן', לת"ק מקרא נדרש לפניו ולאחריו, ו'אצבע' נדרש על 'ולקח' ועל 'ונתן', שתהא קבלה בימין ונתינה בימין. ולרבי שמעון נדרש רק לאחריו, ולא נאמר אצבע אלא על ונתן שתהא נתינה בימין, ולא על קבלה, שהיא כשירה גם בשמאל.

כל מקום שנאמר יד או אצבע אינה אלא ימין – שלמדים בגזירה שוה ממצורע שנאמר בו 'ידו הימנית', וכן 'אצבעו הימנית'.

דף כ"ד ע"ב 

לרבי אלעזר בר"ש – מקום שנאמר אצבע בקבלה, כגון בפסוק 'ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו' קיבל בשמאל פסול, נתן בשמאל כשר. וכל מקום שנאמר אצבע בנתינה, כגון 'ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך', נתן בשמאל פסול, קיבל בשמאל כשר. ודבריו אינם כר"ש אביו ולא כחכמים, שסובר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ולא לאחריו.

כל מקום שנאמר 'אצבע' או 'כהונה' והוא דבר המעכב כפרה, למדים ממצורע שאינה אלא בימין – ולפיכך קמץ בשמאל פסול, שנאמר בו כהונה. והולכת אברים לכבש כשירה בשמאל אע"פ שנאמר בה כהונה, שאינה מעכבת כפרה. וכן קבלה לשיטת חכמים שנאמר בו כהונה והוא מעכב כפרה.

ולשיטת רבי שמעון אם נאמר יד או אצבע, אע"פ שלא נאמר כהונה אינה אלא בימין. אבל אם נאמר כהונה לבד כשר גם בשמאל, ש'כהונה' בא לומר שיהיה בכיהונו (בבגדי כהונה). ולפיכך קבלה וזריקה שלא נאמר בהם אלא כהונה, כשרים בשמאל.

*************