אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
טלית קדמונים של בני תימן – הַ'שַמְלֵה'
ראשי » יהדות תימן » הלכות ומנהגים » טלית קדמונים של בני תימן – הַ'שַמְלֵה'
טלית קדמונים של בני תימן – הַ'שַמְלֵה'

טלית קדמונים של בני תימן – הַ'שַמְלֵה'

פורסם בהצופה ח' אלול תש"ס לזכר כמה"ר יוסף קאפח נ"ע  – מאת פרופ' יהודה רצהבי ז"ל   –  באדיבות "נוסח תימן"

תרבות החיים של בני תימן מצוינת בקדמותה. הבוחן אותה ימצא שיותר משהיא תימנית היא יהודית קדומה המייצגת את תרבות אבותינו בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד. הדבר ניכר בעיקר בהליכות-החיים של לבוש ומזון. גרמו לכך שלושה דברים: בידודם הגיאוגרפי בפינת חצי האי הערבי, התרחקותם היתירה מן הגויים, ובעיקר מידת השמרנות הטבועה באופיים.

כדוגמה נציג ברשימה זו את טליתם של בני תימן בגולה תוך השוואה לטלית היהודית כפי שהיא מתוארת בספרות חכמים.

כתבניתה אינה נבדלת מן הטלית של ימינו זולתי שהיא מוארכת במקצת. היא עשויה צמר גס שחור, ונקראת בפיהם 'שמלה' על שם שהיא עוטפת כמעט את כל הגוף. היהודי מתעטף בה יומם ולילה, ואינה משה מעליו כלל. אין בה מן הקדושה ודינה כבגד חולין לכל דבר. בחורף עוטף בה הלובש את גופו והיא משמשת לו מעין מעיל. בקיץ, בשל החום, הוא מקפלה וטוענה על כתפו. נזדמן לשוק וקנה שם פרי או מזון, הרי הוא צוררם בה וטוענם על כתיפו. בלילה, אם נצרך למצע, פורשה תחתיו. וכשאין לו במה להתכסות משמשת היא לו כשמיכה. המהדרין מתקינין לעצמם טלית דוגמתה, לשבת ומועד, מבד לבן גס, מעוטר בפסים צבעוניים. משהחלו עליות יהודי תימן לארץ ישראל, משנת תרמ"ב ואילך, נודעה להם טליתם ההדורה של בני ארץ ישראל. ואז, כל שיש לו קרוב או מכר בארץ ישראל היה מבקש ממנו לקנות לו 'טלית ירושלמית' (כך היה שמה בפיהם). בעיניהם לא היה כמוה להדר ותפארת, והיא נועדה לשבתות וחגים בלבד. במצב זה שהטלית צמודה תדיר לגוף, לא נצרך היהודי לטלית קטן, והוא לא נודע כלל במשכנות-תימן.

מן הראוי להעלות כאן את תיאור הטלית, כפי שראה אותה יעקב ספיר, שביקר בתימן בשנת תרי"א, על גבי יהודים בשוק. 'טלית עבה מאד שחורה מצויצת כפולה על כתפיהם מתחת למשאם, והציציות סרוחות על הארץ, כי היא כסותם ואדרתם' (מסע תימן, מהדורת א' יערי, ירושלים תשי"א, עמ' נג).

ומכאן למקבילות בספרות חכמים.

א. שנינו: 'שנים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אמר אני מצאתיה' (בבא מציעא א א). זה מסתבר בימיהם שהילכו בשוק עטופים בטלית. וקורה שאדם מקפל טליתו ונותנה על כתיפו, ופעמים שהיא נשמטת מעליו מבלי שיחוש. בימינו שהטלית מקומה בבית או בבית-הכנסת אין הדבר סביר.

ב. סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתפיהן (שבת קמז א).

ג. במסכת מנחות (מא א) מסופר על קטינהא, שהיה מתעטף בסדין בקיץ ובסרבל בחורך, ושניהם פטורים ממצוות ציצית.

ד. אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, נודע בחסידותו ובתומתו. מסופר עליו שחזר מעבודתו בשדה, והיה טעון עצים ומעדר על כתיפו האחת וטליתו על כתיפו השנייה. כששאלוהו לפשר מעשהו, שאינו טוען את המעדר והעצים על גבי הטלית בכתף אחת, השיב: 'טלית שאולה היתה. על מנת כך השאילוה לי ועל מנת כך לא השאילוה לי' (תענית כג ב).

ה. מעשה באדם אחד שנגנבה טליתו, והלך לקבול לדיין עליה, ומצאה פרושה על מיטתו (דברים רבה, פרשה ב).

ו. רב גידל, באחד ממאמריו, מזהיר את האדם מפני יוצאי ערים בבבל המפורסמים ברמאותם: גרשי נשקך-מנה שניך, פקודי ליוך-שנה אכסניא שלך (חולין קכז א).

ז. בזמן התלמוד היו אנשים שהתהדרו בטליתות גדולים. וכשהילכו היו ציציותיהם נגררות על הקרקע. והיה אדם אחד שכינוהו בן ציצית הכסת על שום שהיתה ציציתו נגררת על גבי כסתות (גיטין נו א).

כחפץ, שכרוכה בו מצוות ציצית ומלווה את היהודי תדיר, שימש במשא ומתן כחפץ קניין, במקום המנעל של זמן המקרא (רות ד ז). וכך כותב רב סעדיה: 'והקניין, בזמננו זה במקום הנעל בימי קדם. יתירה מזו, הוא נכבד ממנה כי הוא ראוי לזכירת כל המצוות' (ראה מהדורתי לפירושי רב סעדיה לספר שמות, ירושלים תשנ"ח, עמ' קיח, וכן בפירושו למשלי ו א).

מקבילות אלו מספרות חכמים שהעלינו, אינן אלא מועט מן המרובה. אבל דיין כדי להוכיח עד כמה היו יהודי תימן צמודים למסורת ראשונים עד הדור האחרון.

 

באדיבות "נוסח תימן"

טלית טלית תימנית שמלה תימן
« פוסט קודם
פוסט הבא »

9 תגובות

  1. רוני שפיר הגב 19 בספטמבר 2023 בשעה 8:09

    מעוניין בטלית שמלה שחורה עדכנו מחירים בבקשה
    אני גובה 1.73

  2. מאיר הגב 26 בפברואר 2023 בשעה 18:27

    הגמרא מדברת על טלית לבנה וטלית שחורה כך שאם מפרשים את הקטע לעניין טלית אז יש לבנה ויש שחורה. אמנם פשט הגמרא והראשונים שם שטלית הכוונה בגד ולא טלית ממש.
    ובהרבה מקורות פשוט שטלית נעשתה מצמר לבן צח אוכמי. ולכן ייתכן שמנהג טלית שחורה היה במקומות ספציפיים בכפרים אלו ואחרים בתימן אבל ממש ממש לא מנהג תפוצות ישראל ורוב התימנים.
    ובבדיקה שערכתי עם שני דיינים תימניים נצר למסורת תימן המפוארת של רבני משפחת טייבי ומשפחת בוני לא הכירו כלל את המנהג ולהיפך הדגישו את עניין צחות הלבן.
    ולכן צריך עיון מדוע עולה עכשיו עניין הטלית השחורה ואולי מתוך נגיעה כלכלית ואכמ"ל

  3. רמבמיסט הגב 10 במאי 2022 בשעה 15:04

    תשובות הרב יוסף קאפח 13 – ציצית

    http://mishnatharambam.blogspot.com/2018/04/13.html

  4. Yedidya Yehezkeli הגב 10 במרץ 2020 בשעה 10:38

    מחזק. אני גר צדק מרוסיה, מתגורר בירושלים ועשיתי לעצמי טלית שחורה. מתעטף בבית הכנסת ומסתובב בעיר לפעמים. תימנים חייבים להתחלק בידיעת מסורת עתיקת ימים עם ישראלים כדי לשמור ולתת להמשך להתקיים. כי בתוך העדה לא מצליחים לשמור. בלי מוסדות קשה לשמור, חייבים להפיץ לעם.
    כל הכבוד על הכתבה!

    • דניאל הגב 25 בפברואר 2022 בשעה 11:02

      מאיפה קנית?

  5. שאול ארז הגב 14 ביוני 2018 בשעה 2:34

    בתימן לא לבשו טלית שחורה ובכלל בשבת וחגים הכול לבן, והיו כאלו שלובשים לבן גם ביום חול אחרי המקווה ולומדים את הזוהר הקדוש, ככה למדתי מזיקני תימן ז"ל

    • אבי הגב 14 ביוני 2018 בשעה 9:29

      שאול הנכבד,
      סבי ועוד זקנים היו מתעטפים בטלית שחורה…. ראיתי במו בעיני .
      וכך היו הרבה בתימן…. גם המחקרים מעידים על כך.

      נכון שלא כולם אבל חבל להגיב דברים מגובבים וחסרי טעם.

      זה שמשפחתך לא מכירה את זה תלוי היכן חיו בתימן

    • masoret-ceo הגב 31 ביולי 2020 בשעה 9:51

      תגובת הרב גמליאל :- ראה הוכחה מהגמרא במסכת שבת דף קמ"ז עמוד א .

      "המנער טליתו בשבת מן האבק שדבק בה — חייב חטאת משום מכבס. ….ולא אמרן אלא באוכמי [טלית שחורה], אבל בחיורי וסומקי — לית לן".

      הרי לנו שהיו טליתות שחורות עוד מתקופת התלמוד, ועוד – כך הלך זקני.

  6. ישי הגב 18 במאי 2018 בשעה 18:08

    יישר כוח. מרתק ומעשיר

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס