אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום חמישי כ"ד סיון תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום חמישי כ"ד סיון תשע"ח
סיכומי הדף היומי – יום חמישי כ"ד סיון תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי כ"ד סיון תשע"ח

מסכת זבחים דף נ"ה

דף נ"ה ע"א 

אשם גזילות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצורע אשם תלוי – שחיטתם וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה, לכל מאכל, ליום ולילה עד חצות.

וכן הדין בזבחי שלמי ציבור – והן כבשי עצרת – שנאמר 'על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם', מה עולה היא קדשי קדשים, וטעונה צפון, כך זבחי שלמי צבור הן קדשי קדשים, וטעונות צפון. ונאמר 'ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת', מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה, כך זבחי שלמי צבור.

איל נזיר נאכל לבעלים – שנאמר 'ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל', מכלל שהשאר של בעלים. והזרוע נאכלת לכל הכהנים ולא רק לזכרי כהונה, שנאמר בה 'קודש' לומר שנקראת קדשי ולא קדשי קדשים. ומה שהוקשה לחטאת, בא ללמד שאם גילח הנזיר על אחת משלש קרבנותיו יצא.

התודה ואיל נזיר קדשים קלים – שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות.

המורם מהם (חזה ושוק, ובאיל נזיר גם הזרוע) כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם – שנאמר 'את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור', מכלל שהוא טמא, במחנה הטהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב, וזה מחנה ישראל ובבית עולמים בתוך ירושלים. ואין לומר במקום שטהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת וזה מחנה לויה, שכבר נאמר לענין מנחה ואכלתם 'אותה' במקום קדוש ולא אחרת (לחמי תודה) במקום קדוש, הוציאה ממחנה שכינה למחנה לויה, ו'במקום טהור' הוציאה ממחנה לויה למחנה ישראל.

שלמים קדשים קלים – שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד. המורם מהם (חזה ושוק) כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.

דף נ"ה ע"ב 

שלשה פרשיות נאמרו בשלמים – באחת נאמר 'ושחטו פתח אהל מועד', בשנית 'ושחט אותו לפני אהל מועד', וכן בשלישית. ונחלקו תנאים מה באו ללמד:

לת"ק 'ושחטו פתח אהל מועד' בא לגופו, שצריך לשחוט בפתח אהל מועד ולא קודם שיפתחו הדלתות. והשני להכשיר צדדים, שלא נאמר שצריך לשחוט דוקא נגד הפתח, והשלישית לפסול צידי צדדין, כגון לשכות ואפילו אלו שתוכן קדש. ואין צריך לרבות רוח צפון, שלמדים בק"ו מקדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות והוכשרו בצפון, ק"ו בקדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות.

לרבי אליעזר 'ושחטו פתח אהל מועד' בא לגופו, השני בא להכשיר צפון, שלולא הכתוב היינו ממעטים בק"ו מקדשים קלים, שהוכשרו בכל הרוחות ולא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים, קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון אינו דין שלא הוכשר מקומן אצל קדשים קלים. והשלישי בא להכשיר צדדין. ואין צריך מיעוט לצידי צדדין.

שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין – שנאמר 'ושחטו פתח אהל מועד', בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול. וכן במשכן אם שחטם קודם שיעמידו לוים את המשכן או לאחר שיפרקוהו, פסולים.

היה הפתח מוגף (סגור בלא מנעול) – הרי הוא כנעול. היה עליו וילון, הרי הוא כפתח פתוח. היה תל או עץ מוטל כנגד הפתח, ומפסיק בין פתח לשחיטה, נסתפקו בגמרא אם השחיטה כשירה או לא.

שני פשפשין היו בבית החליפות – והיה פתחם בקרן זוית בכותל מערבי של אולם בט"ו אמות העודפות על רוחב ההיכל, וגובהן שמנה אמות, כדי להכשיר את כל האולם לשחיטת קדשים קלים. ואע"פ שכל השערים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמה, פשפשין שאני.

לול קטן היה אחורי בית הכפורת גבוה שמונה אמות – כדי להכשיר י"א אמות שאחורי קודש הקדשים לשחיטת קדשים קלים.

*************

אתר מסורת גמרא הדף היומי יהדות לימוד יומי מסורת תלמוד תלמוד בבלי
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס