לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון י"ח תמוז תשע"ח

מסכת זבחים דף ע"ט

דף ע"ט ע"א 

לרבי יהודה משום רבן גמליאל אין דם מבטל דם לענין זריקה וכיסוי, ואין רוק של טהור מבטל רוק של זב, ואין מי רגלים טהורים מבטלים מי רגלים של זב.

שלשה סוגי ביטול מצאנו באיסורים: מין בשאינו מינו, הולכים אחר טעמו. מין במינו הולכים אחר הרוב. ודבר שאינו תלוי בטעם אלא במראה, הולכים אחר המראה.

לשיטת רבי אלעזר כשם שאין מצות מבטלות זו את זו (כדעת הלל בסמוך) – כך אין איסורין מבטלין זו את זו. (ולא כריש לקיש לעיל עח.).

אמרו עליו על הלל הזקן שהיה כורך פסח מצה ומרור בבת אחת ואוכלן – שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלוהו'. וסובר שמצוות אין מבטלות זו את זו.

דף ע"ט ע"ב 

עביט שנשבר, ובלעו חרסיו מי רגלים של זב וזבה, ונכבסו במים שני פעמים – טמאים, שעדיין לא פלטו ממי רגלים הבלועים בהם. נתן לתוכם מים פעם שלישי –  טהורים, שכבר פלטו מי רגלים שנבלעו בהם.

לא נתן לתוכו מים, אלא מי רגלים של אדם טהור – לרבי יהודה אפילו עשרה פעמים טמא, שמין במינו לא בטל. ולרבי אליעזר בן יעקב בפעם שלישי טהור.

המסיט פשתן שטוואתו נדה – טהור, שרוק שנתיבש אינו מטמא. ואם היה לח – טמא, שהרוק הלח מטמא במשא. ולרבי יהודה גם המלחלחו במים לאחר שיבש, חזר הרוק להיות לח מחמת המים, וטמא. ואפילו כבסו במים הרבה פעמים, לפי שהרוק נכנס בפשתן בחזקה וקשה לצאת.

דם שנתערב בדם פסולין – ישפך לאמה. נתערב בדם התמצית – לת"ק ישפך לאמה ורבי אליעזר מכשיר.

לרב זביד נחלקו אם גוזרים גזירה במקדש כשיש הפסד לקדשים – שלת"ק גוזרים, לפיכך גזרו כשנתערב דם כשר בדם פסול או בדם התמצית גם כשאין בפסול כדי לבטל את הכשר, שמא יבואו להכשיר כשיש בדם הפסול או בתמצית לבטל את הכשר. ולרבי אליעזר אין גוזרים. ולפי דבריו רבי אליעזר מכשיר גם כשנתערב בדם פסולים.

לרב פפא הכל מודים שגוזרים גזירה במקדש – ולפיכך כשנתערב בדם פסולים לדברי הכל ישפך לאמה, ולא נחלקו אלא כשנתערב בדם התמצית, שלת"ק גוזרים גם בזה לפי שמצוי שירבה דם התמצית על דם הנפש, ולרבי אליעזר אינו מצוי.

נתערב דם תמימים בדם בעלי מומין – ישפך לאמה.

נתערב כוס בכוסות – לרבי אליעזר אם קרב כוס אחד, יקרבו כל הכוסות שנים שנים. ולחכמים אפילו קרבו כולן חוץ מזוג אחד, ישפך לאמה.

הניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה – לרבי אליעזר יתן למעלה, ורואה אני את התחתונים מלמעלן כאילו הם מים, ויחזור ויתן למטה. ולחכמים ישפך לאמה, ואם לא נמלך ונתן, כשר.

*************

יום שני י"ט תמוז תשע"ח

מסכת זבחים דף פ'

דף פ' ע"א 

הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת – ינתנו במתנה אחת. מתן ארבע שנתערבו במתן ארבע – ינתנו במתן ארבע.

הניתנים במתן ארבע שנתערבו במתנה אחת – לר"א ינתנו במתן ארבע, שאם יתן במתנה אחת עובר בבל תגרע, אבל בבל תוסיף אינו עובר אלא כשהוא בעצמו. ולר' יהושע ינתנו במתנה אחת, שאם יתן במתן ארבע עובר על בל תוסיף, אבל על בל תגרע אינו עובר אלא כשהוא בעצמו. ועוד, שכשנתת במתן ארבע עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך, וכשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך.

צלוחית של מי חטאת, שנפלו לתוכה מים כל שהן – חכמים פוסלים אותה להזאה, שסוברים יש בילה, והזאה צריכה שיעור, ואין מצטרפין בהזאה שניה מה שחסר מן השיעור בראשונה.

לשיטת רבי אליעזר יזה שתי הזאות. ונחלקו אמוראים באיזה אופן מדובר ומה טעמו:

א. לריש לקיש: סובר יש בילה, והזאה צריכה שיעור, ומצרפין שתי ההזאות לכשיעור, וכגון שנתערבו שיעור הזאה ממי חטאת בשיעור הזאה ממים, שכאשר היזה שתי הזאות, וודאי היזה כשיעור ממי החטאת. ודבריו נדחו ממה שאמר רבי בברייתא שלדברי רבי אליעזר הזאה כל שהוא מטהרת ואין צריכה שיעור, והזאה אפשר שתהיה מחצה ממים כשרים ומחצה מפסולים.

ב. לרבא: סובר יש בילה והזאה אין צריכה שיעור, ומעיקר הדין די בהזאה אחת שבוודאי יש בה ממי חטאת שהרי יש בילה, אלא שחכמים קנסו שיזה שתי פעמים, כדי שלא יבוא להרבות ממים פסולים וירויח.

ג. לרב אשי: מדובר כשנתערבו מים כל שהוא, וסובר שאין בילה, לכך לא די בהזאה אחת שמא לא היזה אלא מן הפסולים, אבל בשתי הזאות כשר, שבוודאי היזה באחת מהם ממי חטאת, שהפסולים אינם אלא כל שהוא.

דף פ' ע"ב 

הניתנים למעלה שנתערבו בניתנים למטה – לרבי אליעזר יתן למעלה, ויחזור ויתן למטה, והתחתונים עלו לו. לרב אשי שרבי אליעזר סובר 'אין בילה', מדובר שהרוב מן העליונים, ונתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד, נמצא שבוודאי נתן קצת מן העליונים. ותחתונים עלו לו לשם שיריים של עליונים. – ולמסקנא מדובר כשנתערבו הכוסות, ונותן משני הכוסות למעלה ולמטה, ותחתונים עלו לו לגמרי.

נתנם למטה ולא נמלך – לרבי אליעזר יחזור ויתן למעלה והתחתונים עלו לו. ולרב אשי שסובר אין בילה, מדובר כשהרוב מן העליונים, ונתן למעלה שיעור תחתונים ועוד, ותחתונים עלו לו לשם שיריים כשחזר ונתן למטה לאחר שנתן למעלה – ולמסקנא שמדובר כשנתערבו הכוסות, עלו לו תחתונים לגמרי.

נתנן למעלה ולא נמלך – אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו. לפי שיש בילה, ונמצא שנתן למעלה גם מן העליונים, ועתה אינו משנה כלום למטה, שהתחתונים מקומן למטה, והעליונים ניתנים בתורת שיריים. ולרב אשי שלרבי אליעזר 'אין בילה', מדובר כשהרוב מן העליונים, ונתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד, נמצא שבוודאי נתן למעלה מן העליונים, ונותן למטה בתורת שיריים, אבל לתחתונים לא עלו לו, שמא כל התחתונים ניתנו למעלה. ורק לדעת חכמים שנינו ש'אלו ואלו עלו לו'. – ולמסקנא שנחלקו כשנתערבו הכוסות, גם לרבי אליעזר אלו ואלו עלו לו.

הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים במתנה אחת ינתנו במתנה אחת – לרב אשי שלרבי אליעזר אין בילה, אם נתערבו בבלול, נותנים במתנה אחת רק כשנתערבו אחת באחת. וכן מתן ארבע שנתערבו במתן ארבע, יתן ארבע רק כשנתערבו ארבע בארבע. אבל אם נתערבו יותר, כיון שאין בילה, חוששים שיתן מזה ולא יתן מזה. ולמסקנא מדובר שנתערבו הכוסות, ויתן כשיעור משני הכוסות.

נתערבו מתן אחת במתן ארבע לרבי אליעזר ינתנו במתן ארבע – ולרב אשי שאין בילה, לא נחלקו אלא בכוסות, שלרבי אליעזר רואים את הדם הנזרק כאילו הם מים, ולרבי יהושע אין רואים. אבל נתערבו בבלול, גם לרבי אליעזר לא ינתנו במתן ארבע, שמא כולם מהניתנים במתן אחת. ואם נתערבו רק ארבע באחת, גם לרבי יהושע אין כאן בל תוסיף.

לרבי יהודה נחלקו ר"א וחכמים בין בבלול ובין בכוסות – ולא נחלקו על דם חטאת שנתערב בדם עולה שיקרב, ברובע ונרבע שלא יקרב, אלא על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום, שלרבי אליעזר יקרב, ולחכמים לא. (ולרב אשי שאין בילה, בבלול מדובר שהיה הרוב מן הכשר, ויתן על המזבח כשיעור שיש מבעלת מום ועוד).

*************