אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הזמנה לעליה לתורה
ראשי » הדף והלכה יומית » הזמנה לעליה לתורה
הזמנה לעליה לתורה

הזמנה לעליה לתורה

הרב יעקב חזן שליט"א

כתבו הגהות מימוניות (תפילה פ"יב אות ש) בשם הר"מ שאם קרא החזן לכהן או לוי לעלות לתורה, והוא אינו שם, לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא אחר יעמוד מעצמו.

וכ"כ השו"ע בסי' קלה בס' יא: יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם קָרָא הַחַזָּן כֹּהֵן אוֹ לֵוִי וְאֵינוֹ שָׁם, לֹא יִקְרָא לְאַחֵר בְּשֵׁם, מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא אַחֵר יַעֲלֶה מֵעַצְמוֹ.

המ"א מחדש שאם אותו כהן מתפלל מותר לקרות האחר בשם דהכל רואין שמשום תפלה אינו עולה (ס"ק יז). ומותר לקרות בנו תחתיו, דאם איתא שהוא פגום אף בנו פגום אבל לאביו אסור (שיאמרו שאביו נשא גרושה שאז האב כשר והבן פסול)(ס"ק יח). והמ"ב (ס"ק לח) אומר שאם קראו לישראל לעלות ואינו שם, יכולים לקרוא לישראל אחר בשם ולא שייך פגמא מכיוון שאפילו ממזר מותר לעלות לס"ת.

כתב המרדכי שרבינו אפרים היה מוחה בכהן שהוא ש"ץ לקרות לכהן חברו לס"ת, וכן לוי שהוא ש"ץ אסור לקרות ללוי חברו לס"ת מפני פגמו של הש"ץ, ורבינו יואל חולק שהרוב יודעים שלכהן מותר להיות ש"ץ עכ"ל. וכתב האגור שאין הלכה כרבינו אפרים ונוהגים כרבינו יואל.

הרמ"א כתב בסי' קלה בס' יא: שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהוּא כֹּהֵן יָכוֹל לִקְרֹא כֹּהֵן אַחֵר לַתּוֹרָה (מָרְדְּכַי פ' הַקוֹרֵא עוֹמֵד וְאָגוּר). המ"ב (בס"ק מב) מסביר שאין חוששים שש"ץ כהן לא יקרא לכהן אחר לעלות לתורה מפני הפגם של עצמו, כי אין סברא לומר שכאשר יש ש"ץ כהן אז אף כהן לא יכול לעלות לתורה. ואף במקום שמוכרים עליות לתורה והקונה הוא כהן או לוי, הקונה יכול לכבד אחרים לעלות לתורה ואין חשש לפגם של הקונה.

קטן

כתוב בירושלמי ( ברכות פ"ז ה"ב) א"ר יוחנן קטן לספר עושים אותו סניף, נראה שלקרוא בתורה לשבעה, כמו שכתוב במגילה (כג.) ת"ר הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן (הגמרא דברה על צירוף קטן למנין שבעה ולכן חלקו הפוסקים על צירוף קטן למנין של שלושה עד שישה). כתב הרוקח קטן מצטרף למנין שבעה, אבל קטן אינו מצטרף לשלושת הקוראים הראשונים (כלומר קטן יכול לעלות החל מעלייה רביעית, וביום שעולים רק שלושה – קטן לא יעלה). אבל רבינו ירוחם חולק ואומר שהכל עולים למנין שבעה אפילו קטן, עבד ואשה (הוא לא חילק בין קריאת התורה ביום חול לבין שבת). וכ"כ האבודרהם. הר"ן כתב שהכל עולין למנין ז' ואפילו קטן, פירוש עולים להשלים ולא שהיו כולם קטנים או נשים, שאינם מחויבים ולא מוציאים ידי חובה.

ירושלמי (ברכות פ"ז ה"ב) אימתי קטן עולה למניין שבעה, חד אמר כדי שידע בטיב הברכה, וחד אמר משידע למי מברכין וכן פסק הרמב"ם.

כתב השו"ע בסי' רפ"ב בס' ג הַכֹּל עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁבְעָה, אפילוּ אִשָּׁה וְקָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: אִשָּׁה לֹא תִּקְרָא בְּצִבּוּר מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. הגה: וְאֵלּוּ דווקא מִצְטָרְפִים לְמִנְיַן הַקְּרוּאִים, אֲבָל לֹא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם נָשִׁים אוֹ קְטַנִּים (רַ"ן וְריב"ש).

כתב המ"ב (בס"ק יא) שקטן עולה למנין שבעה אבל לא למנין שלושה (מ"א) ובעולת שבת כתב שקטן עולה רק לעליית שביעי (ולכן קטן לא עולה בר"ח, יו"ט ויוה"כ). ונוהגים היום שאין קורין קטן כלל לשום עלייה ואפילו נשלם מנין הקוראים אלא למפטיר. כתב ילקוט יוסף (בס' לב) שלכתחילה אין להעלות קטן פחות מי"ג שנה ויום אחד, למנין שלושה עולים בימי שני וחמישי, ומ"מ אם עלה וברך, הציבור יוצא י"ח ג' עולים בעליית קטן. וכשיש קצת צורך להעלות קטן לס"ת בימי שני וחמישי, כגון נער שמניח תפילין מספר ימים לפני מלאת לו י"ג שנה ויום אחד, אפשר לסמוך על הפוסקים שמקילים בזה. מותר לעלות קטן לס"ת בשבתות ויו"ט, והקטן מצטרף לחובת שבעת עולים בשבת, והוא שהגיע לחינוך ויודע למי מברכים ושהוא מבן שש שנים ומעלה. וכל זה בין כשעולה הקטן באמצע הקרואים ובין שעולה הקטן בסוף הקוראים. ובמקום שיש מנהג ברור שאין מעלים קטן לס"ת כלל, יעשו כמנהגם ולא ישנו מפני המחלוקת.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס