תמונת - באדיבות "וידעת"

דבר תורה לפרשת כי תצא

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ ! (פרק כא פסוק י')

פרשת "כי תצא" רומזת לנו בתחילתה על המאבקים והמלחמות שיש לו לאדם עם יצרו. אותם מאבקים שמתחילים מרגע הלידה, ונמשכים עד לרגע הנשימה האחרון של כל אדם. כמו שכותב רש"י על הפסוק: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח כא'), שברגע שננער לצאת ממעי אמו נִּתַן בו יצר הרע! עכ"ל. ומשם הוא מלווה את האדם במשך כל חייו, ומעורר עליו מלחמות גדולות בלי סוף.

רבינו בחיי מביא בספרו חובות הלבבות (חלק ב-ה') מעשה בחסיד אחד שראה אנשים הולכים ותופים בידם ושמחים על שניצחו במלחמה נגד המדינה הסמוכה. פנה אליהם החסיד ואמר להם: למה אתם כל כך שמחים? את המלחמה הקטנה ניצחתם, המלחמה הגדולה עדיין לפניכם. אמרו לו האנשים: אבל זו הייתה מלחמה גדולה מאוד, איך אתה אומר שזו מלחמה קטנה? אמר להם החסיד: כי כל מלחמה בעולם הזה נחשבת לקטנה לעומת המלחמה נגד היצר הרע, שהיא ורק היא נחשבת למלחמה גדולה.

המלחמה עם היצר נחשבת למלחמה הכי גדולה שיש, מפני שאי אפשר להשוות אותה לכל מלחמה אחרת. בכל מלחמה ברגע שמכניעים את האויב וגורמים למפלתו, הוא נחלש בכוחו וספק אם יתאושש מכך בקרוב, הכל על פי גודל התבוסה שנחל. אך במלחמה עם היצר הרע, אחרי כל קרב או מלחמה שאנו מנצחים, האויב מתחזק וגודל ואף לומד מכך תחבולות ותכסיסים שונים ומשונים. וכמעט לא יהיה ניתן לנצחו פעם נוספת באותו דרך, כי לאחר מפלתו ישר לומד הוא מה גרם לו הפסד בפעם הקודמת, ויוצא למלחמה חמוש בתחבולות חדשות. וכך גם כותבת הגמרא (קידושין ל:): ש"בכל יום ויום יצרו של האדם מתגבר ומתחדש יותר". ולכאורה נראה שלא אפשרי לנצח אויב כזה כלל… אם כן מה ניתן לעשות?איך אדם יכול לשרוד מול אויב כזה במשך כל חייו?

דוד המלך מלמד אותנו (תהלים לז לב'): "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, [ו]ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ". הרשע זהו יצר הרע שתמיד מצפה ומחכה לאפשרות הכי קטנה בשביל להפיל את הצדיק. ובנוסף מבקש הוא להמיתו. לא פחות מזה! מלחמה על כל הקופה. אך ממשיך הפסוק ואומר: "וה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ". זאת אומרת שבדרך הטבע האדם הצדיק מפסיד בטוח, והפסד במלחמה זו פרושה מוות. אך הקב"ה בא לעזרתו ומציל אותו בכל מלחמותיו. בלעדי הקב"ה לא ניתן לנצח כלל בשום מלחמה, ולכן אנו חייבים את העזרה הזאת מול אויב חזק ואכזרי כיצר הרע. איך ניתן לקבל את העזרה הכל כך נצרכת הזאת?

הגמרא (קידושין ל:) אומרת: כך הקב"ה אמר להם לישראל: "בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" (בראשית ד ז'). ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (שם). הקב"ה מלמד אותנו שהתורה היא התבלין שאיתו ניתן לנצח את יצר הרע. ללא העיסוק בתורה, הרמות שבהם תוכל לנצח את יצר הרע הם מאוד נמוכות. ומה שמוטל על כל אחד זה לעסוק בתורה שהיא הנשק הכבד, ואז לצאת להילחם נגדו ולא להיכנע, ובעקבות כך ה' יתברך עוזר לאדם ומנצח לו את הקרב.

וצריך אדם עוד לדעת שעליו להשכים ולצאת למלחמה נגד היצר עוד לפני שהוא מתארגן עם כוחותיו, "אם בא להרגך השכם להורגו!" (סנהדרין עב.). משל למה הדבר דומה? לעיר מבוצרת עם חומות גבוהות. ובאחד מן הימים מקבל המלך ידיעה, שהשומר במגדל זיהה שישנה התגודדות של כמה קבוצות קטנות מחוץ לחומה, ומתארגנות הם לעשות מלחמה על העיר.

האם יתכן שהמלך ישב בחיבוק ידיים ולא יעשה כלום? אמת שזה קבוצות קטנות ואין הם יכולים לאיים על החומה המבוצרת, אך בסופו של דבר יתאחדו קבוצות אלה, ויהיו הם עם רב שמנסה לפרוץ את השערים. או אז יצטער אותו מלך שלא השכים ויצא נגדם אז שעוד היו בקבוצות קטנות…

ולכן אומרת הפרשה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹֹ" (כא י'). כי תצא, מגלים לנו חז"ל שהמילה "כי" בגימטרייה זה 30. אותם 30 יום שמתחילים מראש חודש אלול, ועד ליום הדין הקרב ובא. 30 יום שבהם אדם צריך לצאת למלחמה על אויבו הגדול שהרי הוא יצר הרע! ואז אם אדם התכונן למלחמה ועסק בתורה שהיא הנשק, אז "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ". הקב"ה ינצח לך את המלחמה, ותעמוד בכל ניסיונותיך בהצלחה. ואפילו תוכל להגיע למצב של "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹֹ".

ולמה נאמר ושבית שִׁבְיוֹֹ ולא שִׁבְייךָ? לומר לך שאם תהיה לגיבור חייל ותנצח את המלחמה, תוכל לשבות את אותו שבי שנמצא אצל יצר הרע שזה כל העצלות העייפות והקרירות בעבודת ה' ולימוד התורה שהם תוצאות של יצר הרע, דברים שיצר הרע שבה מאתנו במהלך המלחמות הקודמות. וכעת שנתכונן ונצא ב 30 יום אלו למלחמה, נוכל לשבות את השבי הזה אלינו בחזרה, ואז נזכה לקיים מצוות ולקבוע עיתים ללימוד התורה מתוך התלהבות ויישוב דעת. אכי"ר!