תמונה : פאדוני
תפארת הקריאה בפרשת 'וזאת הברכה'
הרב ד"ר ב"צ בר-עמ"י
יש להקפיד לקרוא נכון כל מילה וכל חלק ממילה, לקיים: "תורת ה' תמימה"!
להלן המלצה לחלק מהביטויים שיש להתייחס במיוחד בפרשה..
פרק ל"ג
ב: וַיֹּאמַר – ה'מ' בפתח. מלרע.
ב: מִסִּינַי – ההטעמה ב'נ' מלרע.
ב: מֵרִבְבֹת – ה'ר' בחיריק חסר, ה'ב' הראשונה בשוא נע, יש הסוברים בשוא נח בגלל המתג שמתחת ל'מ', וגם החיריק שב'ר' היא תנועה קטנה שיבוא אחריה שוא נח. צלו"ל. נלע"ד: בשוא נח.
ב: אֵשׁ דָּת – כתובה 'אשדת' בתיבה אחת ונקראת בשתי תיבות 'אֵשׁ דָּת'.
ה: רָאשֵׁי עָם – טעם נסוג אחור ל'ר' מלעיל.
ו: וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר – 'וִיהִי' פעמיים חיריק מלא.
'מְתָיו' להקפיד לקרוא "מְ" בשוא שלא יישמע צירי. 'מְתָיו' בשוא, הכוונה לאנשים חיים. הקורא בצירי משנה משמעות! את ה'מ' יש לקרוא ללא הטעמה. ההטעמה מלרע ב'תָיו'.
י: יוֹרוּ – מלרע.
י: מִזְבְּחֶךָ – ה'ב' בשוא נע.
י"א: מָתְנַיִם – ה'מ' בקמץ קטן.
ט"ו: הַרְרֵי-קֶדֶם – ה'ר' הראשונה בשוא נע. יש הסוברים (הבחור ורד"ק) בשוא נח.
צלו"ל. נ"ל: שוא נח.
ט"ז: תָּבוֹאתָה – ה'א' אינה נהגית. נקרא: 'תָּ-בוֹ-תָה" .
ט"ז: וּלְקָדְקֹד – ה'ל' בשוא נח. ה'ק' הראשונה בקמץ קטן.
י"ז: רִבְבוֹת – ה'ב' הראשונה בשוא נע. יש הסוברים בשוא נח ואין מתג מתחת ל'ר'.
צלו"ל. נלע"ד: שוא נע.
י"ט: שֶׁפַע יַמִּים – ה'מ' בדגש חזק. צורת רבים של ים ולא צורת רבים של יום.
כ"א: וַיֶּתֶא רָאשֵׁי עָם – יש המנקדים מילה זו "וַיֵּתֵא" ומלרע. יש: 'וַיֵּתֶא' ויש "וַיֶּתֶא".
נלע"ד: 'וַיֵּתֵא'. לבן אשר קריאתה מלעיל. חלק הדקדוק כתב: והבוחר יבחר.
כ"ג: יְרָשָׁה – ההטעמה ב'ר' מלעיל.
כ"ה: דָּבְאֶךָ – ה'ד' בקמץ קטן. מלעיל.
כ"ז: מְעֹנָה – מלרע.
כ"ז: וַיְגָרֶשׁ – ההטעמה ב'ג' מלעיל.
פרק ל"ד
א: מֵעַרְבֹת מוֹאָב – מתג ב'מ' במילה 'מֵעַרְבֹת' , שוא נח. נקרא: "מֵ-עַר-בֹת מוֹאָב" כן בכתר בן אשר וכתר לנינגרד ובעוד תיגאן ישנים נושנים ודווקנים.
להדגיש: כל 'מֵעַרְבֹת מוֹאָב' במקום אחר במקרא (חוץ ממקום זה) נקרא: 'מֵעַ-רְבֹת מוֹאָב'. (שוא נע).
ג: וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר – במילה 'ואת' (הנגב) אין מתג.
במילה השניה 'ואת (הככר)' יש מתג ב'ו'.
ד: הֶרְאִיתִיךָ – 'ה' בסגול, 'א' בחיריק מלא.
ה: וַיָּמָת שָׂם מֹשֶׁה – 'מ' בקמץ קטן. להקפיד להפריד בין המילים 'שָׂם-מֹשֶׁה'.
(ם-מ)
ו: וְלֹא יָדַע – ההטעמה ב'ד'. מלרע.
ח: וַיִּתְּמוּ – יש מתג ב'ו'.
אשריך אדם יקר..צורבא מרבנן
דבריך נכונים. חזק ואמץ. (מתאים להפטרה)
מתים ….שוכבים עומדים…. דבריו המחודדים של הראב"ע.
אוהב מה שהבאת.
מוקיר חכמים
בר-עמ"י
לכבוד הרב ד"ר ב"צ בר-עמ"י.
תוסיף שנים רבות ומועדים טובים.
יישר כוח על הארותיך לציבור בעניין הקריאה הנכונה דפרשתנו.
א. ברשותך אוסיף על הארתך בפסוק "ויהי מתיו מספר", כדאי להוסיף סימן להארתך, והוא: "מתים שוכבים – מתים, מתים עומדים – חיים".
ב. על מה שכתבת בתיבת "מערבות", צריך לומר שהיא תיבה יחידה בכל המקרא הבאה במ"ם השימוש, וזאת הסיבה להעתקת המתג מן העא"ן אל המ"ם, ולכן השווא ברי"ש נח, וכמו שציינת. לא כן שאר "ערבות" שבמקרא, העא"ן במתג ולכן השווא נע, גם כשבאה בבי"ת המשמשת – "בערבות".
בברכת חג שמח
אליהו גמליאלי.