אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
מאיזה שבט היו מלכי ישראל – הרב איתי אליצור שליט"א
ראשי » יהדות אתיופיה » מאיזה שבט היו מלכי ישראל – הרב איתי אליצור שליט"א
מאיזה שבט היו מלכי ישראל – הרב איתי אליצור שליט"א

ציירה אהובה קליין© שמן על בד

מאיזה שבט היו מלכי ישראל – הרב איתי אליצור שליט"א

 

ממלכת ישראל מכונה בנביאים ממלכת אפרים.

ואכן, ירבעם בן נבט היה אפרתי, כפי שהכתוב מעיד עליו. מסתבר גם שהמרד התאפשר בגלל המסורת האפרתית ארוכת השנים הסוברת שבני אפרים הם המלכים. (כפי שבארנו במאמר על הבכורה בבית יעקב ובמאמרים על פרשות ובמאמרים על פרשות מקץ וויגש ובמדבר).

אולם, לא לאורך זמן משלו בני אפרים במממלכת ישראל. במהרה תפש את השלטון "בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר" (טו כז).

את בעשא נסה זמרי להחליף, אך לא הצליח בכך. במקומו עלה עמרי. בית עמרי הוא כנראה לא מלכות חדשה. זמרי אמנם הרג את כל בית בעשא, אבל המרד של זמרי נכשל, והעם המליך במקומו את עמרי, שהיה שר צבאו של אלה בן בעשא. כלומר: הוא היה איש מרכזי השלטון הקודם. העם מבקש שהשלטון הקודם ימשיך. (העם רוצה את השלטון הקים, וזמרי נחשב בפי העם כאיש רע, כפי שאנו יכולים ללמוד מדברי איזבל אל יהוא).

עמרי היה שר צבאו של אלה בן בעשא. הוא הומלך משום שהעם לא רצה שהשלטון יתחלף. הוא רצה מישהו מהשלטון הקים. עמרי היה חלק משלטון בית בעשא ולכן יש מקום להניח שגם הוא היה מבית יששכר. יש עוד כמה סבות טובות לחשוב כך. עמרי ישב בבירתו שומרון, אבל לבניו היה היכל גם ביזרעאל. אם הם מולכים בשומרון, למה יש להם היכל ביזרעאל? כנראה זוהי אחוזתם המשפחתית. נחלת משפחת עמרי היתה ביזרעאל. כלומר: גם הוא משבט יששכר, שהרי יזרעאל היא אחת מערי יששכר. עמרי הוא חלק ממנגנון השלטון של בית בעשא, ואולי גם בן משפחתו. (ואולי משום כך לא היה יכול להכריח את נבות לתת לו את כרמו. לא מדובר כאן על אחוזה מממלכתית אלא על אחוזה משפחתית). הוא בונה עיר וקורא לה שומרון. הסבה הרשמית לכך היא שאדוני ההר היה שמר. אבל זה עדין לא מסביר את הן' הסופית. אם הוא אכן משבט יששכר, יתכן שמלבד הטעם הגלוי, יש גם טעם נסתר לשם העיר. יתכן שהוא ממשפחת שמרון בן יששכר.

השושלת שהחליפה את בית עמרי היא שושלת יהוא. יהוא אמנם היה שר בצבאו של יורם בן אחאב, אבל הוא היה שר בצבא ולא שר הצבא. הוא היה איש מוכר בבית המלכות, אך מלבד העובדה הזאת אין בידינו כל רמז לשאלת השתייכותו השבטית. נמצא אפוא שאין לנו כל רמז על השתייכותה של השושלת העקרית שמלכה במלכות ישראל.

את בית יהוא הכה שלום בן יבש. לא נאמר עליו הרבה, וממילא גם המהפכה שלו לא הצליחה.אי אפשר לדעת מאיזה שבט הוא היה. שם אביו יבש יכול אולי להיות רמז קלוש המחבר אותו לגלעד. זהו רמז קלוש בלבד ומסופק מאד. וממילא גם אין טעם לדון בכך, כי הוא מלך רק ירח ימים. הכה אותו מנחם בן גדי מתרצה, שעל גבול אפרים ומנשה. מנחם אכן היה ככל הנראה מבני יוסף, קשה לדעת אם מאפרים או ממנשה.

מנחם בן גדי הוא האחרון בממלכת ישראל שבנו ישב על כסאו. את בנו הכה פקח בן רמליהו וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי גִלְעָדִים. אפשר לפרש שהוא הכה יחד עם המלך גם חמשים איש מבני גלעדים, ואפשר לפרש שיחד עם פקח באו חמשים איש מבני גלעדים, אולי כי גם הוא היה גלעדי. לפי זה, מדובר בבן מנשה.

קשה לדעת מאיזה שבט היה המלך האחרון, הושע בן אלה.

הנביאים מכנים את ממלכת ישראל בכנוי אפרים. כפי שראינו, המלכים היחידים שודאי היו מבני אפרים הם ירבעם ובנו. אחריהם מלכו בני יששכר תקופה ארוכה. כמובן, אפשר ששושלת יהוא, השושלת המשמעותית ביותר במלכות ישראל, היתה אף היא מבני אפרים (כפי שאפשר שהיא מכל שבט אחר). אפשר שגם שושלת מנחם ואולי גם פקח (כפי שאפשר שהם מכל שבט אחר). אבל אין לכך רמז בכתובים. ולגבי פקח בן רמליהו, מאד יתכן שהיה גלעדי.

בירת מלכות ישראל לאורך כל השנים האלה היתה בשומרון, בלב נחלת מנשה, הרחק מגבול אפרים.

הנביאים כנו את הממלכה הזאת ממלכת אפרים. אפשר שהדבר נובע מכך שחלק מהמלכים האלה אכן היו מאפרים. אבל לא מן הנמנע שהכנוי הזה דבק בממלכת ישראל בגלל מיסדה, ירבעם בן נבט האפרתי. בני אפרים עצמם לא זכו להחזיק זמן ממושך על כסא המלכות, אבל הבסיס להקמת הממלכה הזאת הוא המסורת האפרתית ארוכת השנים על חשיבות שבט אפרים.

למה קרא חזקיהו לבנו מנשה? זה אינו שם של שבט יהודה. חזקיהו ראה בעיניו את חורבן ממלכת מנשה (כנראה שהמלכים האחרונים היו ממנשה, אע"פ שהנביאים קוראים לממלכה ממלכת אפרים). חזקיהו זכר ללא הרף שממלכת ישראל הם חלק מעמו. אע"פ שהיו ממלכה אחרת. אם התאבלו ישראל על כך שנפקד מהם שבט אחד ק"ו שהתאבל חזקיהו על עשרה שבטים. לכן קרא לבנו מנשה.

מנשה, שידע שתפקידו להנציח את ממלכת ישראל, נהג כמותה.

אם אכן נכונים הדברים, הרי שחזקיהו מזהה את מלכות שומרון דוקא עם מנשה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. אביעד הגב 1 בינואר 2023 בשעה 20:34

    ברשי בראשית מח פסוק ח כותב שגם עמרי ובניו ויהוא ובניו באו מיוסף ומצטט שם תנחומא

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס