אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום שלישי י"ב אב תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום שלישי י"ב אב תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום שלישי י"ב אב תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ב אב תשע"ט

מסכת תמורה דף כ"ה

דף כ"ה ע"א

לרשב"ג ולדות קדשים – בהוייתן הן קדושין, כלומר כשהן נולדים. לפיכך אם היה הולד טומטום או אנדרוגינוס אין קדושה חלה עליהן. וי"א שממעי אמן הן קדושים, ולשיטתו קדושה חלה עליהם.

בכור אדם מקדיש הקדשות – שהכתוב 'אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אתו' מדבר בבהמת בכור שאי אפשר להקדישו לקדושה אחרת לא ע"י בכור אדם ולא ע"י אחרים.

מקדישין בכור בבטן אמו לקדושה אחרת – שנאמר 'אשר יבוכר לה", משיבוכר לה' אי אתה מקדיש, אבל אתה מקדיש בבטן. אבל ולדי שאר כל הקדשים אין מקדישין אותן גם במעי אמן – למ"ד ולדות קדשים ממעי אמן הן קדושים.

אמר על הבכור בעודו בבטן אמו 'עם יציאת רובו יהא עולה' – הרי הוא בכור ולא עולה, כיון ששני הקדושות באין לחול עליו בבת אחת, אנו אומרים דברי הרב (הקב"ה) ודברי התלמיד דברי מי שומעין, וחל עליו קדושת בכור. וכן אם אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר, הרי זה לקט, שדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין.

האומר על בהמה מעוברת ולדה של זו עולה, והיא שלמים – דבריו קיימים, שהרי קדושת הולד קדמה.

ואם אמר היא שלמים וולדה עולה – לרבי מאיר הוא ולד של זבחי שלמים, שמתחילה הקדיש את האם וכל מה שיש בה לשלמים, וכשחזר והקדיש את הולד לעולה כבר הקדים קדושת שלמים, שרבי מאיר סובר 'תפוס לשון ראשון'. ולרבי יוסי אם מתחילה נתכוין להקדיש את הולד לעולה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת, דבריו קיימין והולד עולה, שגם בגמר דבריו אדם נתפס הואיל ולא נתכוין מתחילה אלא לאם ולא לולד.

ואם לאחר שאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה – לדברי הכל ולדה שלמים. ואפילו אם חזר תוך כדי דיבור, אין חזרתו חזרה. (להלן ע"ב).

הפריש חטאת מעוברת וילדה – לרבי יוחנן אם רצה מתכפר בה, ואם רצה מתכפר בולדה, שסובר שאם שיירו לוולד ולא הקדישו משויר, שעובר לאו ירך אמו, והרי זה כהפריש שתי חטאות לאחריות, שאם רצה מתכפר בה, ואם רצה מתכפר בחברתה. ואינו נקרא ולד חטאת שהולך למיתה אא"כ הקדישה ולבסוף נתעברה. (ונדחו דברי רבי יוחנן מן הברייתא – להלן ע"ב).

לשיטת רבי יוחנן כשאמר על בהמה מעוברת 'היא שלמים וולדה עולה' – אין הולד 'ולד של שלמים' שהרי לא חלה עליו קדושה מחמת אמו, אלא הולד שלמים ממש, כאילו הקדישו בפני עצמו.

דף כ"ה ע"ב

האומר לשפחתו הרי את שפחה וולדך בן חורין – אם היתה מעוברת, זכתה לו והולד יצא לחירות. לפי שהעובר ירך אמו, והרי זה כמשחרר חצי עבדו שיצא לחירות לשיטת רבי, שגיטו וידו באין כאחת. ומכאן נדחו דברי רבי יוחנן, כי אילו לא היה ירך אמו, לא היתה האם זוכה לעובר, שהרי אין עבד זוכה שטר שחרור לעבד אחר מיד רבו שלו.

העבד זוכה לקבל גט שחרור של חברו מיד רבו שאינו שלו – אבל לא מיד רבו שלו.

האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד – לר' יוסי הגלילי ולדה כמוה, שנאמר 'האשה וילדיה תהיה לאדוניה', בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה. ולחכמים דבריו קיימין. וטעם המחלוקת: להו"א – לרבי יוסי אין הולד משויר לפי שהוא ירך אמו, ולחכמים שיירו משויר לפי שאינו ירך אמו. לרבי יוחנן – לדברי הכל שיירו משויר, ור"י הגלילי דורש דבריו מן הכתוב 'האשה וילדיה תהיה לאדוניה'.

השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי – י"א שאינה נאכלת אלא לזכרי כהונה ואינה נאכלת אלא ליום ולילה, ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים. וי"א שנאכלת לכל אדם, ובכל מקום, ונאכלת לעולם.

וטעם המחלוקת: להו"א – לת"ק שיירו משויר (כגירסת רש"י), שחשובה בהמה בפני עצמה והיא חטאת שהקדישה בפני עצמה. ולתנא בתרא שיירו אינו משויר והוא כאחד מאבריה, והרי היא כוולדות קדשים, וסובר שמהויתן הן קדושים, אבל עד שעת לידה לא חלה עליה קדושה וחולין היא. לרבי יוחנן ללשון ראשון – נחלקו כשהקדישה ולבסוף נתעברה, שלתנא בתרא ולדות קדשים בהוויתן הם קדושים, כלומר בלידתן, אבל במעי אמן אינן קדושים. ולתנא קמא במעי אמן הן קדושים. וללשון שני – אין כאן מחלוקת, אלא שאם נתעברה לאחר הקדשה, נאכלת העובר לכל אדם שוולדות קדשים בהוויתן הן קדושים, וכשהקדישה מעוברת חלה עליה קדושת חטאת בפני עצמה ששיירו משויר כרבי יוחנן.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס