אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי י"ז אלול תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי י"ז אלול תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי י"ז אלול תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ז אלול תשע"ט

מסכת כריתות דף כ"ז

דף כ"ז ע"א

מעל בשתי סלעים של אשם כמה פעמים עד שיעלו החומשים לשתי סלעים – נסתפקו בגמרא אם יכול ליקח מהן אשם לחובתו או לא. בין לצד שאדם מתכפר בשבח הקדש, כגון שלקח איל בסלע ועמד על שתים, היינו משום שטרח בו, אבל כאן שלא טרח בו אינו מתכפר, ובין לצד שאינו מתכפר בשבח הקדש, היינו משום שבשעת הפרשה לא היה אלא סלע, אבל כאן שהפריש שתי סלעים לשם אשם שמא מתכפר.

לקח איל בסלע, ופטמו והעמידו על שתים – אם החסיר מממונו עוד סלע לפיטומו, יצא וא"צ להשלים כלום. ואם החסיר לפיטומו רק שלשה זוזים, מן התורה יצא וא"צ להשלים כלום, שאדם מתכפר בשבח הקדש, אבל מדרבנן צריך להשלים מביתו תשלום הסלע והיינו זוז רביעי, גזירה שמא יאמרו איל פחות משתי סלעים מכפר.

למסקנת הגמרא אדם מתכפר בשבח הקדש – ולפיכך אם היה האיל יפה בשעת הפרשה יפה סלע, ובשעת כפרה יפה שתי סלעים – יצא (ע"פ גירסת רש"י).

ולד תודה ותמורתה, וכן המפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה – אין טעונה לחם. ודוקא לאחר כפרה, שכבר הקריב את אמו ויצא ידי נדרו, אבל לפני כפרה יקריב את הולד במקום אמו לחובת נדרו, וטעון לחם. שאדם מתכפר בשבח הקדש, ולפיכך מתכפר בוולד.

בהמה של שני שותפין, הקדיש חציה וחזר ולקח חציה והקדישה – קדושה ואינה קריבה, ועושה תמורה ותמורתה כיוצא בה. ולמדנו מזה שבעלי חיים נדחין, ושקדושת דמים מדחה, ושיש דיחוי בדמים.

הוזלו טלאים בעולם ואינו מוצא איל לאשם אלא בפחות משני סלעים – למסקנת הגמרא אין לו תקנה.

מפני מה לא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה – כגון זב וזבה ויולדת ומצורע שכפרתן מעכבתן מן הקדשים, שמא יוזלו טלאים, ואין להן תקנה לאכול בקדשים. והקשו על זה שא"כ חטאת חלב ינתן לה קצבה, שהרי באה לכפרה ולא להתיר בקדשים. וכן אשם נזיר יהא לה קצבה, שאין לך דבר שבא לבטלה אלא אשם נזיר, וכיון שבא לבטלה למה לא ינתן לה קצבה.

דף כ"ז ע"ב

המפריש חטאתו ומת – לא יביאנו בנו תחתיו. שנאמר 'קרבנו', בקרבנו הוא יוצא, ואינו יוצא בקרבן אביו. בין כשהפרישה אביו על עבירה קלה כגון נדה וחלב שאין בהן מיתת ב"ד, והבן מביאה על החמורה, ובין להיפך, ואפילו כשהפרישה האב על הקלה והבן מביאה על הקלה, או שהפרישה אביו על החמורה וגם הבן מביאה על החמורה. ואפילו אם הפריש אביו מעות, אינו יוצא בהן בין מן הקלה על החמורה ובין להיפך, וכן מן הקלה על הקלה ומן החמורה על החמורה.

לא יביא חטאת מחטא אל חטא, אפילו הפריש על חלב שאכל אמש – לא יביאנה על חלב שאכל היום, שנאמר 'קרבנו על חטאתו', עד שיהא קרבנו לשם חטאתו. בין בבהמה שהפריש לעצמו, אפילו מעבירה קלה על הקלה או מן החמורה על החמורה. ואפילו במעות שהפריש לעצמו לא ישנה אותם מן הקלה על הקלה ומן החמורה על החמורה או מן החמורה על הקלה ומן הקלה על החמורה, ואע"פ שיכול למעול בהן ולהוציאן לחולין, לא ישנה אותן לכתחילה לשם קרבן אחר.

אין אדם מגלח נזירותו על בהמה שהפריש אביו לנזירותו, אבל אדם מגלח נזירותיו על מעות שהפריש אביו בזמן שהן סתומים, שלא פירש אלו לקנות חטאת ואלו לקנות עולה, ולא בזמן שהן מפורשין.

מביאין מהקדש כשבה שעירה – שאם הפריש מעות לקנות כשבה לחטאתו אם רצה יקח מהן שעירה. וכן מהקדש שעירה מביאין כשבה.

וכן מביאין מהקדש כשבה או שעירה, תורין ובני יונה, ומהקדש תורין ובני יונה מביאין עשירית האיפה. כיצד? הפריש מעות לכשבה או לשעירה, והעני, יביא מהן עוף, והשאר חולין. העני יותר, יביא עשירית האיפה. הפריש מעות לעשירית האיפה, והעשיר, יביא עוף. העשיר יותר, יביא כשבה או שעירה.

ולמדנו זאת ממה שנאמר בקרבן עולה ויורד אצל כשבה ושעירה 'מחטאתו', ומשמע מקצת חטאתו, כלומר אם העני יביא עוף ממקצת דמים הללו, וכן נאמר אצל עוף 'מחטאתו', לומר שאם העני יביא במקצת מדמי עוף עשירית האיפה אע"פ שאינו ממין דמים. ואצל עשירית האיפה נאמר 'על חטאתו', שמשמע שאם העשיר יוסיף על הדמים הללו ויביא עוף, או אם העשיר יותר יביא כשבה או שעירה. ונאמר אצל עשירית האיפה ולא אצל עוף, כדי ללמד שאפילו מעשירית האיפה שהוא מיני קמחים מביא עוף שהוא מיני דמים.

הפריש כשבה או שעירה ונסתאבו – אם רצה יביא בדמיהן עוף, כגון אם העני. אבל אם הפריש עוף ונסתאב, לא יביא בדמיו עשירית האיפה, שאין לעוף פדיון.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס