לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י"ב תשרי תש"פ

מסכת קנים דף ד'

דף כ"ד ע"א

פרק שלישי – במה דברים אמורים

כל דיני תערובות הקינים שלמדנו בפרק א' היינו לכהן נמלך מה לעשות, אבל בכהן שאינו נמלך הדינים כדלהלן.

נתערבו קיני אשה זו בקיני אשה אחרת, והיו מספר הקינים שוה: עשה כולן למעלה כעולה או כולן למטה כחטאת – מחצה כשר ומחצה פסול. עשה חציים למעלה וחציים למטה – מחצה מלמעלה ומחצה מלמטה כשר (שהרי אין ידוע של מי הקריב, ובמקרה החמור ביותר כולן של אחת למעלה ושל שניה כולן למטה, הרי חצי מכל אחד כשר ממה נפשך). 

לא היה מספר קיני אשה זו שוה לקיני האשה השניה: עשה כולן למעלה כעולה או כולן למטה כחטאת – מחצה כשר ומחצה פסול. עשה חציין למעלה וחציין למטה – כמספר המרובה כשר.

זה הכלל: כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקינין ולא יהו עופות משל אשה אחת בין מלמעלה בין מלמטה (דהיינו בשוין, שאז שיתכן שהוקרבו כל גוזלות של אשה אחת במקום אחד) והקריב חצי עולה וחצי חטאת – מחצה כשר ומחצה פסול. וכל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקינין עד שהוא משל אשה אחת בין מלמעלה בין מלמטה (דהיינו כשאינם שוים) – כמספר המרובה כשר.

נתערבה חטאת של זו עם עולה של זו: לא נמלך אלא עשה כולן למעלה כעולה או כולן למטה כחטאת – מחצה כשר ומחצה פסול. עשה חציין למעלה וחציין למטה – שתיהן פסולות, שמא חטאת קרבה למעלה ועולה למטה.

שתי נשים שהיו להן ג' קינים באופן זה: חטאת של אחת ועולה של השניה, קן סתומה, קן מפורשת (א' חטאת וא' עולה, אך לא פירשו של מי) – לא נמלך הכהן ועשה כולן למעלה או כולן למטה – מחצה כשר ומחצה פסול. עשה חצי מכל קן למעלה וחצי למטה – רק הסתומה כשרה ומתחלקת בין שניהן (ומביאות עוד קן בשותפות בתנאי).

דף כ"ד ע"ב

חטאת שנתערבה בקיני חובה (סתומות) באותו מספר (כגון שתי חטאות בקן סתום), לא נמלך והקריב חצי לעולה וחצי לחטאת – כשר רק כמנין חטאות שבחובה (באופן הנ"ל – רק אחת).

היו הסתומות במספר כפול מהחטאות (כגון שתי סתומות שהם ארבע עופות נתערבו בשתי חטאות), והקריב חצי לעולה וחצי לחטאת – מחצה כשר ומחצה פסול (באופן הנ"ל עולה ושתי חטאות).

היו החטאות במספר כפול מהסתומות (כגון ארבע חטאות בקן אחד), ועשה חצי עולה וחצי חטאת – המנין שבחובה כשר לחטאת (באופן הנ"ל שתי חטאות כשרות כמנין העופות שבסתום).

עולה שנתערבה בקינים סתומות (חובה) באותו מספר (כגון שתי עולות בקן סתום), לא נמלך והקריב חצי לעולה וחצי לחטאת – כשר רק כמנין עולות שבחובה (באופן הנ"ל – רק אחת).

היו הסתומות במספר כפול מהעלות (כגון שתי סתומות שהם ארבע עופות נתערבו בשתי עולות), והקריב חצי לעולה וחצי לחטאת – מחצה כשר ומחצה פסול (באופן הנ"ל חטאת ושתי עולות).

היו העולות במספר כפול מהסתומות (כגון ארבע עולות בקן אחד), ועשה חצי עולה וחצי חטאת – המנין שבחובה כשר לעולה (באופן הנ"ל שתי עולות כשרות כמנין העופות שבסתום).

האשה שאמרה הרי עלי קן של עולות נדבה כשאלד זכר – ילדה זכר מביאה שתי קנים אחת לנדרה ואחת לחובתה. נתנתם לכהן וחשב ששתיהם חובה ועשה שתים למעלה ושתים למטה – צריכה להביא עוד עוף ויקריבה למעלה.

כל זה כשהביאה כולם ממין אחד, אבל אם הביאתם משני מינין (תורים ובני יונה), ואין ידוע איזה קרב אחרון שהוא לנדבה והוא הצריך השלמה – תביא שתים (תור ובן יונה), והשני יהא לנדבה חדשה.

פירשה נדרה מאיזה מין תביא ושכחה, והביאה שתי קינים והכהן עשה חצי עולה וחצי חטאת: אם מה שהביאה תחילה היה ממין אחד – צריכה להביא עוד שלש עופות. ואם היו משני מינים – תביא עוד ארבע.

קבעה נדרה שתביא עמו נדבתה, והביאה כנ"ל: הביאה ממין אחד – צריכה להביא עוד חמשה עופות. הביאה משני מינים – תביא עוד ששה. נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה וגם הכהן אין יודע מה עשה – צריכה להביא עוד ארבעה עופות לנדרה ושתים לחובתה וחטאת אחת, ולבן עזאי צריכה להביא שתי חטאות.

**********

שבת קודש י"ג תשרי תש"פ

מסכת קנים דף ה'

דף ה' ע"א

אמר ר' יהושע על זו שצריכה להביא קינין הרבה מחמת ספקה: זה הוא שאמרו על איל כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה – שתי קרניו שתי חצוצרות, שתי שוקיו שני חלילין, עורו לתוף, מעיו לנבלים, בני מעיו לכינורות, ויש אומרים אף צמרו לתכלת.

זקני עם הארץ – כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר 'מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח'. זקני תורה – כל זמן שמזקינין דעתן מתיישבת עליהן, שנאמר 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה'.

הדרן עלך במה דברים וסליקא לה מסכת קנים

דף ה' ע"ב

מסכת תמיד

פרק ראשון – בשלשה מקומות

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש: בבית אבטינס, בבית הניצוץ, ובבית המוקד. בבית אבטינס ובבית הניצוץ היו עליות – וכהנים פחותים מי"ג שנה שומרים שם. בית המוקד ע"ג כיפה של אבנים היתה, ובית גדול היה, מוקף רובדין של אבן, כלומר שבולטין מן החומה, ומהן היו עולין ע"ג מטותיהן שהיו בתוך כניסת החומה כעין מטות, וישנו שם זקני בית אב שהיה להם לעבוד למחר, ומפתחות העזרה בידם. פרחי כהונה שהגיעו לעבודה, איש כסתו בארץ, שאין זה כבוד להכניס שם מטות. לא היו ישנים בבגדי קדש, אלא היו פושטין ומניחין אותן תחת ראשיהם, ומתכסין בכסות עצמן.